בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא רק הצעירים: יהודי ארה"ב המבוגרים מתנתקים מישראל

יהודים מבוגרים מעידים כי מדיניות הממשלה בישראל מרתיעה אותם. "האם זה החלום של האבות המייסדים של המדינה, להפוך ממדוכא למדכא?", תוהה פעילה בארגון יהודי־אמריקאי

57תגובות
יהודים אמריקאים רפורמים מתפללים בכותל, ב–2016. התרחקותם נעוצה ביחס של ישראל למידת יהדותם
סבסטיאן שיינר/אי־פי

ריצ'רד טאוב זוכר היטב את אותם הימים בשנות ה–40, שבהם סבו נהג לנער קופסת קק"ל כחולה־לבנה במרפסת ביתו בברוקלין ולא הרשה לאיש מבני המשפחה לעזוב לפני ששילשלו לתוכה את תרומתם למפעל הציוני. "אני בא ממשפחה שבה ההרגשה שישראל היא 'המקום שלנו' היתה חזקה מאוד", אומר טאוב, מרצה בגמלאות בן 81, שפרש לא מזמן מאוניברסיטת שיקגו. הוא רואה את עצמו כחלק ממספר גדל והולך של יהודים אמריקאים מבוגרים שכעסם ועוינותם כלפי מדיניות ממשלת ישראל הנוכחית רק גוברת.

"ממשלת ישראל נעשתית שחצנית יותר והימין בה משתלט", הוא אומר ל"הארץ" בשיחת טלפון מביתו בסנטה־פה שבניו מקסיקו. "אני חושב שמה שנעשה בגדה המערבית קרוב לפלילי. ואני חושב שהקואליציה של נתניהו ושל השמרנים, שהם דתיים מטורללים בעיניי, אומללה ביותר. אני חושב שהם מובילים את ישראל לכיוון רע מאוד".

בשנים האחרונות התמקד הממסד היהודי בעדויות המתרבות לכך שלצעירים יהודים בארה"ב לא איכפת מישראל כמו למבוגרים. למשל, סקר שערך מכון פיו למחקר ב־2013 קבע שבני הדור הצעיר נוטים הרבה פחות לחוש קשר רגשי לישראל לעומת בני 65 ויותר.

ואולם, דומה שגם הוריהם וסביהם הליברלים של אותם צעירים מתחילים להיות ביקורתיים יותר כלפי ממשלת ישראל וכלפי כמה מקוויה המדיניים. אפילו נשיא הקונגרס היהודי העולמי רונלד לאודר, רפובליקאי וחבר ותיק של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, פרסם באוגוסט מאמר דעה שכותרתו "ישראל, זה לא מה שהננו", שבו הביע את דאגתו מהמצב הקיים. רשימת טענותיו התייחסה לסירוב ממשלת נתניהו להבטיח אזור תפילה שוויוני בכותל המערבי ליהודים לא אורתודוקסים; לחוק חדש השולל מגברים הומואים זכויות פונדקאות שוות; ולחוק הלאום השוחק את "תחושת השוויון והשייכות" של קהילות הדרוזים, הנוצרים והמוסלמים בישראל.

"אירועים אלה יוצרים רושם שאופיה הדמוקרטי והשוויוני של המדינה הדמוקרטית היהודית עומד למבחן", כתב לאודר, "היום רבים תוהים אם המדינה היקרה להם לא מאבדת את דרכה".

מאמר הדעה של לאודר הוא בבחינת דוגמה נוספת למה שדב וקסמן, מומחה למדעי המדינה, מכנה שינוי מהותי בקרב יהודים אמריקאים בימינו: להיות פרו־ישראל אין פירושו עוד להביע תמיכה ללא תנאים בממשלה. "אני קורא לזה מעורבות ביקורתית". הוא מוסיף שכבר לא מדובר בדגם הישן, אותו מכנה "תמיכה סבילה".

וקסמן, מחברו של הספר "צרות בשבט: הקונפליקט האמריקאי־יהודי סביב ישראל" שראה אור ב־2016, אומר שהבחין בתמורה גדולה הרבה יותר שהתחוללה ביהדות האמריקאית. הוא מצטט נתונים של מכון פיו, הקובעים שקרוב למחצית מהיהודים האמריקאים (48%) לא מאמינים שממשלת ישראל עושה מאמץ כן להגיע לשלום עם הפלסטינים.

"תמורה כללית התחוללה בקרב כל קבוצות הגילים, לא רק בקרב צעירים יהודים", אומר וקסמן, מרצה באוניברסיטת נורתאיסטרן. בשנתיים שחלפו מאז צאת ספרו, הוא אומר, הוא הרבה לנדוד בכבישים ולתת הרצאות. להערכתו, 90% מהקהל היו יהודים אמריקאים מבוגרים. "בכל מקום עלו אותן התחושות", הוא אומר, "אנשים שהיו מוטרדים זמן רב ממדיניות ישראל ומפעולותיה כלפי הפלסטינים, לא היו מסוגלים לדבר על כך. הם חשו שהם לבדם, פתאום הם הרגישו שהוסר מהם נטל".

ג'רמי ברטון, מנכ"ל המועצה לקשרי הקהילה היהודית בבוסטון וסביבתה, מסביר כי "זו תערובת של תסכול אישי אמיתי — בגלל הכיוון שהדברים תופסים, במיוחד בגלל נתניהו, בגלל האופן שבו ישראל מטפלת בסוגיות של מתן כבוד ליהודים האמריקאים — יחד עם הדאגה איך כל זה משפיע על הצעירים".

הוא מוסיף כי בשיחותיו עם מנהיגי הקהילה היהודית אמריקאית, הוא לעתים מתקשה לדעת מתי החשש הוא אישי ומתי מדובר בפחד מפני השפעת האירועים בישראל על הזהות היהודית של הדור הצעיר וזיקתו לישראל.

בדומה לווקסמן, דאגלס בלומפילד, שהיה שתדלן ראשי מטעם איפא"ק, נוסע גם הוא לקהילות יהודיות ברחבי ארה"ב ומדבר על ישראל. לדבריו, "הם בעיקר מאוכזבים מישראל, שפנתה ימינה באופן קיצוני ונתונה לשליטה מוגזמת של חרדים ולאומנים, ישראל שמנווטת על ידי ראש ממשלה כריזמטי ומושחת (לכאורה), ואולי הדבר הברור ביותר: ישראל שדוחה אותם מפני שאינם מספיק יהודים".

"נתקלתי ביותר אנשים שמרגישים כמוני", אומר טאוב. "כל היהודים הליברליים שונאים את טראמפ, לכן גם הקשר של טראמפ לנתניהו ולישראל משנה את האיזון".

ואכן, סקר שערך לאחרונה הוועד היהודי האמריקאי מצביע על פער גדול בין יהודים אמריקאים לישראלים בנוגע לדעתם על האופן שבו טראמפ מטפל בקשרי ארה"ב־ישראל: 77% מהישראלים תומכים בו ורק 34% מהיהודים האמריקאים.

הסקר מצא גם ש–88% מהיהודים בישראל תומכים בהחלטת הנשיא להכיר בירושלים כבירת ישראל ולהעביר אליה את שגרירות ארה"ב, לעומת 46% בלבד מיהודי ארה"ב. לפי הסקר, יהודי ארה"ב תומכים בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית ופינוי של יישובי הגדה המערבית הרבה יותר מהיהודים בישראל.

הגיל אינו רק הגורם היחיד שיש להביא בחשבון כשבוחנים את תמיכת יהודי ארה"ב בישראל, אומר ג'ונתן סרנה, מרצה לתולדות יהודי ארה"ב באוניברסיטת ברנדייס. הוא מציין את "הקיטוב הגדל" בין דעותיהם של יהודים רפורמים וקונסרבטיבים לעומת יהודים אורתודוקסים וחרדים ביחס לפוליטיקה בארה"ב (נגד טראמפ לעומת בעד טראמפ), דעותיהם על ישראל וזיקתם אליה.

סרנה מציין את סקר פיו מ–2013 שבו רוב מוצק של יהודים אורתודוקסים אמרו שהם חושבים שממשלת ישראל עושה מאמץ כן להגיע לשלום עם הפלסטינים, שנסעו לישראל והרגישו קשורים אליה. "כשחושבים על גיל, אסור לשכוח שמי שמוליד את היהודים הצעירים ביותר כיום הם האורתודוקסים, והשינוי הזה יאזן מן הסתם את השינוי האחר" של יהודים ליברלים המתנתקים מישראל, אומר סרנה. כשמגיעים אל החרדים בני כל הגילים, הנתונים מראים ש"בדומה לאוונגליסטים, הם תומכים תמיכה איתנה בטראמפ", הוא אומר.

נעמי קולטון־מקס היא הנשיאה לשעבר של בית כנסת קונסרבטיבי בסאות אורנג' שבניו ג'רזי, וסגנית הנשיא של "עמנו", ארגון יהודי אמריקאי המגדיר עצמו כציוני ומתקדם. גם היא סבורה שמעגל ההתנגדות בקרב יהודים אמריקאים הולך ומתרחב. "כן, עדיין קיימת קהילה שתגן על ישראל, לא חשוב מה", היא אומרת. "אבל אנשים כמוני, בני 50 שפעלו למען סוגיות פרוגרסיביות מנעורינו — אני חושבת שהקבוצה הזאת גדולה משהיתה אי־פעם. השאלה האמיתית היא, מה הם יעשו?" היא שואלת. "האם יהיו מעורבים? אולי הם יתנתקו כמו רבים מבני ה–30 שפשוט מתרחקים מישראל?".מרג'רי גולדמן, פילנטרופית ומעצבת בת 69 מבולדר שבקולודו, מבטאת רגשות דומים. "אני מרגישה מנותקת מהמדינה אבל לא בהכרח מהאנשים, כי אני קשורה לישראלים רבים שעושים עבודה מדהימה בחברה האזרחית באמצעות גופים כמו הקרן החדשה לישראל, האגודה לזכויות אדם בישראל, Just Vision ועמותות אחרות", היא מספרת ל"הארץ". "כן, עקב החוויה של חיים תחת ממשל טראמפ, ברור לי שממשלה עשויה לייצג רק חלק מהאנשים".

עם זאת, גולדמן אומרת שזיקתה לישראל נבחנת שוב ושוב עם גילויים של עוד אירועים "מצערים". "אני מודה שאני מרגישה סלידה כשאני שומעת על כל מעשה חדש לדכא ולהרוס את התקווה של העם הפלסטיני. האם זה החלום של האבות המייסדים של ישראל, להפוך ממדוכא למדכא?" היא שואלת. "ועכשיו, עם טראמפ שמקצץ את המימון לאונר"א ולרשות הפלסטינית... מה יהיה על ההגינות? אני עצמי כועסת, אני עצובה, ולפעמים ממש לא מאמינה שכך העולם רואה את ישראל ומשליך את זה גם על העם היהודי כולו", מסכמת גולדמן.

בשיחות עם יהודים אמריקאיים מבוגרים, מתברר שלכל אחד מהם יש סיפור מיוחד לו על "נקודת המפנה", או על צבר של אירועים ששינו את יחסם לישראל. אצל לורל לף, בת 61 זה קרה במאי, כשצפתה בטקס פתיחת שגרירות ארה"ב החדשה בירושלים מביתה שבפרברי בוסטון. בשעה שהתקיים הטקס נהרגו כ–60 פלסטינים שהפגינו על גבול רצועת עזה מאש של חיילים ישראלים.

אבל התמונה שנצרבה בה היא המראה של מנהיגי הקהילה האוונגליסטית בארה"ב על הבמה בירושלים. בעיני לף, מרצה לעיתונות וחוקרת השואה, הדבר הזה הצביע על כך ש"הממשלה הנוכחית בישראל קיבלה החלטה שיהודי ארה"ב אינם מעניינים אותה יותר, שכן האוונגליסטים תומכים בה".

לואיז אנוק, עובדת סוציאלית קלינית ומטפלת ממסצ'וסטס, נולדה שנתיים לפני הקמת ישראל. בנעוריה הלכה למחנות קיץ יהודיים, הצטרפה לתנועת הבונים וזיקתה לישראל גדולה כל כך שחשבה לעבור לשם. אף על פי שהיא עדיין מעורבת בסוגיות הקשורות לישראל, אנוק בת ה–72 אומרת שבמשך השנים הרגישה ש"הלב נשבר, ונעשה קשה יותר ויותר להישאר בישראל".

אולם, היא גם מודאגת מכך שבתה בת ה–30 מרגישה כל כך מנותקת מישראל בגלל מדיניותה, שהיא בכלל מסרבת לבקר בה. "זה שובר לי את הלב", היא אומרת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו