פרשנות |

הכירו את האישה שתוכל לקרוע את טראמפ לגזרים

כדי באמת לנצח את טראמפ בבחירות לנשיאות, הדמוקרטים צריכים לבחור במישהו שלא מפחד להתלכלך בזירה הפוליטית. הסנאטורית המוכשרת קמאלה האריס עומדת בתנאי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
קמאלה האריס בוושינגטון, בחודש שעבר
קמאלה האריס בוושינגטון, בחודש שעברצילום: Manuel Balce Ceneta/אי־פי

ככל שלומדים יותר על קמאלה האריס, כך היא מרשימה יותר. היא תערובת מדהימה של רכיבים שונים: היא התקדמה בזכות הצטיינותה בלימודים, היא למדה במיטב המוסדות, היא לא נרתעת מעימותים, הייתה תובעת נמרצת ולוחמנית למען מטרות ראויות שהתברגה היטב לתוך המנגנון, והיא ששה אלי קרב בתגרות המילוליות הטלוויזיוניות שבהן היא נחשבת לכוכב.

בזירה כרגע, האריס היא כנראה הפוליטיקאית הפרוגרסיבית הנחושה והקשוחה ביותר, שרגליה נטועות היטב בקרקע המציאות. יש בשמאל המבקרים את האריס מפני שהייתה תובעת תוקפנית במשך שנים בעידן של כליאה המונית. אבל עם תזוזת המפלגה הדמוקרטית שמאלה ולנוכח גישה חשדנית יותר כלפי שוטרים ותובעים, גם המפלגה התחשלה יותר מבחינה רגשית.

האריס בעצרת בחירות באוקלנד אחרי שהודיעה שהיא רצה לנשיאות, בינואר
האריס בעצרת בחירות באוקלנד אחרי שהודיעה שהיא רצה לנשיאות, בינוארצילום: Tony Avelar/אי־פי
האריס חוקרת בשימוע בסנאט בחודש מאי את ג'ינה האספל, המועמדת לראשות ה-CIA

המצביעים בבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית יחליטו אם ברצונם לקרוא תיגר על דונלד טראמפ. לשם כך הם ירצו לבחור בלוחם התקיף ביותר שאפשר למצוא, זה שהתנגחויות אינן מרתיעות אותו. וכעת, כשהם רואים עד כמה שהיא מסוגלת להיות ישירה, הם עשויים להחליט שקמאלה האריס היא האדם המתאים למלא תפקיד זה.

האריס היא תוצאה מובהקת של האליטה המשכילה והפרוגרסיבית של החוף המערבי. אביה הוא מרצה בסטנפורד. אמה, שהייתה חוקרת סרטן השד, קיבלה את הדוקטורט שלה בגיל 25. בילדותה למדה האריס בלט, כינור, קרן צרפתית וחונכה לפרפקציוניזם.

היא למדה בבית ספר יוקרתי (הווארד), הייתה נשיאה של כמה ארגוני סטודנטים והתקבלה להתמחות במקומות המרתקים ביותר (בוועדה לסחר פדרלי ובסנאט של ארה"ב), לפני שפנתה ללימודי משפטים. היא העפילה במהירות בסולם הפוליטי ונישאה לשותף במשרד עורכי דין יוקרתי. היא מרגישה בנוח מאוד בחברת העשירים ביותר.

המועמדים הדמוקרטים

אבל משהחליטה לעבוד כתובעת, ולאו דווקא במשרד עורכי דין, האריס נכנסה לעולם המחוספס ששאר השאפתנים הגדולים ממהרים להתרחק ממנו. עבודתה כתובעת הביאה אותה במגע עם עולם שבו אחים מנצלים מינית את אחיותיהם בנות השש, שבו גבר מקרקף הלכה למעשה את חברתו במריבה בין בני זוג, שבו הורים נתונים ללחצים כלכליים גדולים כל כך שאין להם זמן לוודא שילדיהם הולכים לבית הספר.

מערכת המשפט הפלילית היא מערכת אדברסרית (לעומתית), ודומה כי הכשירה אותה לאמנות העימות. האריס פיתחה את מה שבנג'מין וולס־וולס מהניו יורקר כינה "עין לאויב" — היכולת לגלות מי האיש הרע בכל סיטואציה.

בספר הזיכרונות שכתבה, The Truths We Hold, היא מתארת את הקמפיינים הפוליטיים שלה כסדרה של קרבות קשים נגד אויבים קשוחים. היא התמודדה על תפקיד התובע המחוזי של סן פרנסיסקו נגד הבוס שלה לשעבר, שהיה ידוע כזה שמפיל את כל יריביו לקרשים. היא הביסה אותו.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבית הלבן, בתחילת החודש
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבית הלבן, בתחילת החודשצילום: Evan Vucci/אי־פי

גרי דלגנס, לשעבר ראש איגוד השוטרים בעיר, סיפר לפוליטיקו שהוא נכח במסיבה לפני פתיחת הקמפיין הזה, והאריס תקעה אצבע בחזהו ואמרה: "מוטב לך לתמוך בי. מוטב לך לתמוך בי, הבנת?" דלגנס הבין שבכוונתה להתמודד ושכדאי לו להצטרף אליה. "היא אדם אינטליגנטי. היא... בוא נראה. עדיף שאבחר את המילה בזהירות: חסרת רחמים", אמר לפוליטיקו.

האריס נהנתה מהמנגנון של הפוליטיקאי הדמוקרטי הוותיק מקליפורניה וילי בראון, שאיתו גם יצאה תקופה קצרה. בראון מינה אותה למועצת הערעורים של ביטוח למובטלים ולמועצת הסיוע הרפואי של קליפורניה, שני תפקידים ששכר נאה בצדם. הקשר הזה רדף אותה במשך שנים, אבל האריס הבהירה שבשום פנים לא תתכופף אם בראון או בעלי בריתו ינסו להשפיע עליה. "פשוט נתתי להם להבין שאם ינסו לפגוע בי, הם ייפגעו עוד יותר".

ככל שמתקדמים בקריאה בספרה, מובאים עוד ועוד עימותים כעוסים עם אנשים חזקים. "תשיגו לי את ג'יימי דיימון בטלפון", נבחה על אנשי צוותה לפני שקיימה שיחה בטונים גבוהים עם מנכ"ל בנק ג'יי־פי מורגן צ'ייס. הקריירה הקצרה שלה בסנאט מאופיינת בסדרה של עימותים עם בעלי תפקידים בממשל טראמפ בדיונים בוועדות.

בספרה היא מביאה תמלולים ארוכים של האירועים. מתברר מהם שאין לה כל עכבות לחבוט ביריביה במלוא כוחה הרטורי ולהנחית עליהם מכה קשה.

אנחנו, בממלכת הפרשנים, לרוב בוחנים את המרוץ הדמוקרטי לנשיאות על פי ממד אידאולוגי: אילו הבדלים מזעריים קיימים בין תוכניות "ביטוח בריאות לכול" של המועמדים השונים. אני מפקפק אם זוהי דרך המחשבה של המצביעים הדמוקרטים. הבעיה המיידית שלהם היא טראמפ ותרבות חוסר הבושה שהוא מעודד.

אני חושד שכדי להביס את טראמפ, הדמוקרטים ירצו אחדות. הם לא ירצו מישהו שיוצא נגד הממסד הדמוקרטי (ברני סנדרס), הם ירצו מישהו שדווקא מגלם אותו (האריס). הם ירצו מישהו שנראה כי הוא מסוגל לכתוש את טראמפ בוויכוח (האריס).

יהיה מעניין לראות איך המצביעים בבחירות המקדימות מתמודדים עם השאלות האלה: האם ארה"ב גזענית וסקסיסטית מדי כעת לבחור באישה שחורה? או: האם מינוי של אישה שחורה יהיה המענה המושלם לטראמפ?

אולם הסוגיה הגדולה יותר עשויה להיות המזג והקשיחות. הסגנון הרטורי הישר ולעניין ונטול הפחד של האריס מן הסתם ישרת אותה היטב בפרק זמן זה של מאבק פוליטי.

למאמר בניו יורק טיימס של דיוויד ברוקס

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ