גל העריקים בוונצואלה מערער את שלטון הנשיא מדורו, אך לא מפיל אותו מכיסאו

מאות שוטרים וחיילים ברחו בחודש האחרון לקולומביה וביקשו מקלט. אך למרות תקוות האופוזיציה, מספר העריקים זניח ביחס לכמות אנשי כוחות הביטחון וקציני הצבא הבכירים עדיין נאמנים למדורו

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שוטר שערק מוונצואלה לקולומביה בעיר קוקוטה, בחודש שעבר
שוטר שערק מוונצואלה לקולומביה בעיר קוקוטה, בחודש שעברצילום: MARCO BELLO/רויטרס

הראשון בגל העריקים היה הארי סולאנו, סמל במשמר הלאומי של ונצואלה. הוא עבר בחשאי את הגבול לקולומביה בתחילת פברואר, והכריז שחדל לתמוך בנשיא ניקולס מדורו. "לא היה לנו מה לאכול, רק אורז ושעועית בכל יום", אמר סולאנו.

מאז, לדברי ממשלת קולומביה, הצטרפו אליו כ–350 אנשי כוחות הביטחון שחצו את הגבול וביקשו מקלט. רובם באו בסוף השבוע אחרי שחואן גואיידו, מנהיג האופוזיציה שהכריז על עצמו כנשיא ונצואלה עד שייערכו בחירות חדשות, קרא לצבא להצטרף למאמציו להחליש את אחיזת מדורו בשלטון, ולפרוץ את המחסומים שהקים בפני שיירות הסיוע ההומניטרי.

חייל במשמר הלאומי של ונצואלה שערק לברזיל, בחודש שעבר
חייל במשמר הלאומי של ונצואלה שערק לברזיל, בחודש שעברצילום: Edmar Barros/אי־פי

העריקות אינן בשורה טובה למדורו, אך הן גם לא מה שהאופוזיציה קיוותה שיקרה.

גואיידו, הנהנה מתמיכתן של יותר מ-50 מדינות, קיווה שאנשי כוחות הביטחון יערקו בהמוניהם אם הם יאולצו לבחור בין מניעת סיוע הומניטרי לאוכלוסייה לבין תמיכה במדורו. הוא גם קיווה שהחיילים האלה יישארו בארצם ויכפו על מדורו להסתלק מארמון הנשיאות. אך העריקים מהווים רק אחוז זניח מאנשי כוחות הביטחון. עם זאת, חיילים המתנגדים לשלטון והחוששים לחייהם נמלטים לקולומביה ומספרם הולך וגדל מדי יום.

"סביר להניח שמורל החיילים נמצא כרגע בשפל, והראיונות עם העריקים חושפים זאת", אמר אדם אייזקסון, מנהל ארגון שעוקב אחר מצב זכויות האדם באמריקה הלטינית ושמושבו בוושינגטון. לדבריו, מספר העריקים עשוי לגדול בשבועות הבאים. "אם יחידה מצבא ונצואלה תנסה סמוך לגבול למנוע מעריקים לעבור לקולומביה, עלולה להתחולל תקרית קשה", הוא אמר.

איש המשמר הלאומי של ונצואלה שערק מארצו מלווה על ידי שוטרים קולומביאנים בקוקוטה, בחודש שעבר
איש המשמר הלאומי של ונצואלה שערק מארצו מלווה על ידי שוטרים קולומביאנים בקוקוטה, בחודש שעברצילום: MARCO BELLO/רויטרס

העריקות הוסיפו גורם בלתי צפוי למתיחות השוררת בגבול בין ונצואלה לקולומביה, שבגללה מדורו סגר בתחילה את מעברי הגבול. לאחר מכן ניתק את הקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, בשל הסיוע שמעניקה קולומביה למתנגדי שלטונו.

"דיווחים שקריים על מספר העריקים"

שר החוץ של ונצואלה, חורחה אריאסה, אמר שרק כמה עשרות חיילים חצו את הגבול בסוף השבוע. בראיון שהעניק בשבוע שעבר במשרדי המשלחת של ונצואלה לאו"ם, הוא האשים בכירים אמריקאים וקולומביאנים בפרסום דיווחים שקריים, לפיהם מספר העריקים היה הרבה יותר גדול, וטען שדיווחים אלה הם חלק ממאמציהם להדיח את מדורו.

מדורו נהנה עדיין מנאמנותם של קצינים בכירים, שממשלו מחזר אחריהם בעזרת העלאות בדרגה וחוזים רווחיים. כתוצאה מכך, מאמצי האופוזיציה להביא בשבוע שעבר סיוע הומניטרי סוכל בקלות על ידי הכוחות הנאמנים למדורו, שהיו חמושים ברימוני גז מדמיע ובכדורי גומי.

נשיא ונצואלה ניקולס מדורו בקראקס, בחודש שעבר
נשיא ונצואלה ניקולס מדורו בקראקס, בחודש שעברצילום: HANDOUT/רויטרס

אך למבוכה הנובעת מעריקתם של עשרות חיילים, בעלי דרגות נמוכות עד בינוניות, שצולמו על ידי צוותי חדשות קולומביאניים כשיצאו מבין השיחים בידיים מורמות, יהיו השלכות פוליטיות, אמר דיוויד סמיילד, סוציולוג ומומחה לוונצואלה מאוניברסיטת טוליין. "לא ראינו תמונות כאלה מאז קריסת הקומוניזם", אמר סמיילד. "הן מציגות בבהירות את הפחד השורר בקרב החיילים ואנשי ביטחון אחרים החשים שהם חייבים להימלט כעת ולחצות את הגבול".

התמונות, המשודרות בכלי תקשורת רבים, עשויות לעודד עריקות נוספות.

"בוקר טוב. אני סמל ראשון מוניוס קונטררס ארסאיר מהמשמר הלאומי", אמר עריק אחד בתחנת הרדיו הקולומביאנית "רדיו W", זמן קצר לאחר שנמלט מוונצואלה. "אני עומד לצד הנשיא חואן גואיידו ומתנגד לנשיא ניקולס מדורו. הוא רוצה רק להרוג את העם".

אחדות מהעריקות, שכתבי העיתון ניו יורק טיימס היו עדים להן במהלך עימות שהתנהל בשבת שעברה בין מפגינים לבין כוחות ביטחון, משקפות את הבעייתיות השוררת בגבול.

מנהיג האופוזיציה בוונצואלה חואן גואיידו בבואנוס איירס, שלשום
מנהיג האופוזיציה בוונצואלה חואן גואיידו בבואנוס איירס, שלשוםצילום: Natacha Pisarenko/אי־פי

כשחיילים חמושים מצבא ונצואלה טיפסו על גדת נהר המפריד בין ארצם לבין קולומביה באחר צהריים אחד, מפגינים מהאופוזיציה קיבלו אותם במטר אבנים עד שהבינו שהחיילים עורקים ולא מתכוונים להילחם בהם. כולם פרצו אז בקריאות שמחה והתחילו לסייע להם.

סולאנו, הסמל שנמלט בתחילת חודש פברואר, אמר שלקח חלק בהתקוממות קצרה שפרצה בבסיס צבאי בקראקס בסוף ינואר, יומיים לפני שגואיידו הכריז על עצמו כנשיא. הממשלה טענה שחיילים בזזו כלי נשק ותפסו בני ערובה. 27 מהמורדים נעצרו. סולאנו היה אחד מהנמלטים. הוא סיפר שחצה בחשאי את המדינה, בעזרת חיילים במשמר הלאומי. "הם ברכו אותי ועזרו לי", הוסיף.

לדבריו, הצבא סובל ממחסור במזון ותרופות כמו שאר אזרחי המדינה. האופוזיציה מנצלת שוב ושוב את הטיעון הזה בקריאותיה לחיילים לערוק.

משכורתו של חייל במשמר הלאומי היא 2,000 בוליבארים (כ-200 דולר, בהתאם לשער החליפין הרשמי), אך קילו בשר עולה 8,000 בוליבארים וקרטון ביצים עולה 9,000 בוליבארים, אמר סולאנו. "איך יכול חייל לפרנס את משפחתו?" שאל. "איך יכולים חיילים להתקיים בצורה כזאת?".

לכתבה בניו יורק טיימס של ניקולס קייסי וברנט מקדונלד

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ