הגזענים מפחדים שנשים לבנות אינן יולדות מספיק. הפתרון: שלילת זכויותיהן

חששם של חסידי עליונות לבנה מילודה נמוכה הוביל לשאלות על חירות נשים, שלפיהם צריכות לעבור חינוך מחדש. כאשר פעילי גיוס ניגשים לצעירים רדיקליים, זכויות נשים הן הסוגיה הראשונה עליה יש הסכמה ביניהם

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עימותים בין מפגינים בשארלוטסוויל, ב–2017. פעילי הימין הקיצוני צעקו: "לא תחליפו אותנו"
עימותים בין מפגינים בשארלוטסוויל, ב–2017. פעילי הימין הקיצוני צעקו: "לא תחליפו אותנו" צילום: Joshua Roberts / רויטרס
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

לפני שטבח ב-50 בני אדם במסגדים בני זילנד בסוף השבוע, פרסם החשוד במעשה מסמך ברשת, וכותרתו "התחלופה הגדולה". הוא נפתח במשפט: "זה שיעור הילודה". המשפט הזה חזר שלוש פעמים במסמך. אם הניסוח נשמע מוכר, אולי זה משום שהוא מזכיר את מה שחסידי עליונות הגזע הלבן צעקו בהפגנה בשרלוטסוויל בווירג'יניה ב-2017: "לא תחליפו אותנו". זו גם סיסמתו של הארגון הניאו-נאצי Evropa.

מאחורי ההכרזה עומדת תיאוריית קונספירציה, המכונה "תיאוריית התחלופה", שגיבש פילוסוף ימני קיצוני מצרפת. התיאוריה נשענת על הרעיון שנשים לבנות אינן יולדות מספיק, ושבעקבות כך הלבנים ברחבי העולם יוחלפו בהדרגה בלא-לבנים. כמו אידיאולוגיות פונדמנטליסטיות רבות, גם תורה זו מתבססת על הכנעת נשים.

נשים מתפללות באנדרטה מאולתרת בכרייסטצ'רץ' לזכר קרבנות הטבח, אתמול
נשים מתפללות באנדרטה מאולתרת בכרייסטצ'רץ' לזכר קרבנות הטבח, אתמול צילום: Vincent Thian/אי־פי

"בעיני חברים בתנועות הכוח הלבן, הכל עובר דרך רבייה ומגדר", אומרת קאטלין ביליו, מרצה להיסטוריה באוניברסיטה של שיקגו, שחקרה ארגונים אלה. עם התרבותם של ארגוני ימין קיצוני ברחבי העולם, חוזרים רבים מחבריהם וטוענים שהבעיה הבוערת ביותר היא שיעורי הילודה הצונחים. על רקע החשש, התרבו בשורותיהם הטיעונים שנשים עובדות במקום לגדל ילדים. חברי הארגונים מפנים אצבע מאשימה כלפי הפמיניזם ומעלים שאלות שונות, שלא היו עולות על הדעת לפני עשר שנים. שאלות אלה תוהות, למשל, על עצם זכותן של נשים לעבוד ולהצביע בבחירות.

האובססיה סביב שיעורי הילודה אינה משמשת רק לאפיון מדיניות ומטרות בחוגי הימין הקיצוני, אלא גם משרתת אותם בגיוס תומכים. מומחים העוקבים אחר ארגונים אלה אומרים שהם מודאגים ממהירות התפשטותו של הרעיון ועוצמתו, בעיקר בקרב צעירים רדיקלים.

"מבחינתם, בהתנגשות זו של ציוויליזציות גברים לבנים מצויים בעמדה נחותה, מאחר שנשותיהן אינן ממלאות את החלק המוטל עליהן ברבייה", אומר ארון קונדנאני, מרצה באוניברסיטה של ניו יורק ומחבר הספר "המוסלמים באים! איסלאמופוביה, קיצוניות ומלחמה פנימית בטרור". "הם אומרים: 'תראו, המוסלמים העמידו את הנשים שלהם במקום שהן אמורות להיות בו ואילו אנו איננו עושים עבודה טובה מספיק'".

אדם מחוץ למסגד בכרייסטצ'רץ', אתמול
אדם מחוץ למסגד בכרייסטצ'רץ', אתמולצילום: Mark Baker/אי־פי

החשש משיעורי הילודה הנמוכים הפך לפרנויה של ממש, בין היתר בעקבות מחקרים חדשים, המצביעים על ירידה בספירת הזרע וברמת הטסטוסטרון אצל גברים. אחדים קונים מונים לספירת זרע לשימוש ביתי, ואחרים פונים לטיפול להעלאת רמות הטסטוסטרון, משוכנעים שהמודרניות עשתה אותם נשיים יותר. נפח מדעי חדש מתווסף לחרדות ישנות ודוחף רבים לפוליטיקה אלימה יותר.

אף שמסרים אלה נפוצים בעיקר באתרי אינטרנט, הם מתפשטים גם לשיח ימני בבמות ממוסדות יותר. למשל, מנחה פוקס ניוז טאקר קרלסון יזם דיון בנושא. בחודש ינואר הוא פתח את תוכניתו במה שהגדיר "הסוגיה המשמעותית ביותר הנוגעת להתקדמות המדינה הזאת": קריסת המשפחה. הסיבה העיקרית לכך, אמר, היא שחלק מהנשים מרוויחות כיום יותר מגברים.

פאניקת שיעורי הילודה מבעבעת זה זמן רב. בספר מ-2012, טוען הפילוסוף הצרפתי רנו קאמי שעל כל מדינות המערב מרחף איום כלייה בשל הירידה בשיעורי הילודה. התיאוריה שלו עודדה קמפיינים לאומניים כמו זה של הפוליטיקאי ההולנדי חרט וילדרס, והוא נהפך לפילוסופיה שהפיחה רוח חיים .

השיח על שיעורי הילודה - ועל השאלה הנגזרת מכך בנוגע למידת חירותן של נשים - הפך לכלי מרכזי בגיוס תומכים לארגוני עליונות הגזע הלבן. לעתים קרובות זו נקודת ההסכמה הראשונה בין המגייס ברשת למושא הגיוס, בעיקר בקרב צעירים.

מרגע שקבוצה בפורום מקוון מסכימה כי הצניחה בשיעורי הילודה היא בבחינת איום קיומי, עובר השיח למדיניות. במקרים אחדים התשובה היא שיש להרוג לא-לבנים; לעתים קרובות התשובה היא שיש להעביר את הנשים הלבנות חינוך מחדש.

"הרעיון שהולך ותופס אחיזה הוא שיש להפוך על פיה את זכות ההצבעה לנשים", אומרת אנני קלי, דוקטורנטית באוניברסיטת איסט אינגלנד בבריטניה, החוקרת את השלכות התרבות הדיגיטלית על אנטי-פמיניזם וימין קיצוני. "זה משהו שראיתי בעבר בבמות ניאו-נאציות גלויות ושהוחדרו עכשיו גם לבמות קיצוניות פחות", היא אומרת, "תחילה זה מוצג כמובן כבדיחה ובהמשך כמדיניות מקובלת, שאולי לא כל הגולשים מסכימים עמה, אבל ראויה לדיון".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ