כשהנשיא אומר "בולשיט" ו"תחת" האדמה כבר לא רועדת

איש מהנשיאים הקודמים לא הסיג את גבולות השפה כפי שעשה טראמפ. מבקריו טוענים כי הוא מרדד את השיח הציבורי ומהווה דוגמה רעה לילדים, אבל אנשי הסגל שלו לא מייחסים חשיבות רבה לקללותיו

ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
טראמפ בעצרת בפנסילבניה, אתמול. משלב מילות גנאי בנאומיו כדי לשלהב את הקהלצילום: AFP
ניו יורק טיימס

בתקופתנו נשיאי ארה"ב לא נתפשים כמתחסדים ואינם חוששים במיוחד להשתמש במילים בוטות. אבל בחודשים האחרונים מפגין דונלד טראמפ נטייה גוברת להטיח בפומבי ביטויים שקודמיו בתפקיד השתדלו לשמור לשיחות בחדרי חדרים.

נשיאותו מתאפיינת בניבולי פה ובהטחת מלים מגונות ביריבים פוליטיים ובמי שמעלים טענות בגין חשדות בפלילים נגדו. בעצרות המוניות ובראיונות לתקשורת, בטוויטר ובנאומים רשמיים - טראמפ נהנה להשתמש בשפה בוטה, כדי לזעזע ולמשוך קהל. בעיניו זו עוד דרך להתריס נגד הממסד הפוליטי, המזדעזע מהאופן שבו הוא מנפץ את הנורמות המקובלות במדינה.

בנאום שנשא ביום שישי שעבר הספיק טראמפ לכלול לפחות ארבע מילות גנאי, בהן "בולשיט", "תחת" ו"לעזאזל" (המלה Hell נתפסת כבוטה בעיני אמריקאים רבים). בעצרת בעיר פנמה סיטי ביץ' שבפלורידה בתחילת החודש, שילב הנשיא האמריקאי בדבריו עשר קללות. אולם נראה שלנוכחים בקהל לא היה ממש אכפת. הם הריעו לו ומחאו כפיים בהתלהבות.

"אפשר לומר שניבולי פה הם חלק מהקסם האישי שלו", אומרת מליסה מור, מחברת הספר Holy Sh*t: A Brief History of Swearing. "זה יוצר רושם שהוא אומר את מה שהוא חושב. אנחנו נוטים להאמין לאנשים שמקללים, כי דבריהם מתפרשים אצלנו כביטוי של עוצמה רגשית. במקרה שלו, הרגש הוא בדרך כלל זעם חזק ונראה שזה מוצא חן בעיני תומכיו".

המצדדים במסורת פוסלים את סגנונו של טראמפ וסבורים שהוא בלתי הולם לנשיא ומהווה דוגמה שלילית עבור ילדים, אך לדברי מרתה ג'וינט קומאר, חוקרת תקשורת שעוקבת אחר פועלם של נשיאים זה שנים, מילותיו הבוטות הן חלק מהמופע שהנשיא - שכיכב בעבר בתוכנית ריאליטי - מבקש להציג למעריציו. "הוא יודע שהם נהנים מכך שהוא משתמש במלים שחורגות מגבולות האתיקה הנשיאותית", אומרת קומאר, "הבחירה שלו לשלב אותן בדבריו היא חלק מהתפקיד שהבטיח לבוחריו למלא, של משנה סדרי עולם".

אך לדברי מבקריו של הנשיא לסגוננו הוולגרי יש גם מחיר. "אף אדם לא הוריד את השיח האזרחי לשפל נמוך יותר מאשר הנשיא טראמפ", אומר חבר בית הנבחרים הדמוקרטי מקליפורניה אדם שיף. "והנשיא הוא מי שקובע את הטון במדינה מהבחינה הזו". שיף ספג בעבר בעצמו עלבון אישי מטראמפ, שכינה אותו "אדם שיט הקטן". לדברי שיף, "זה משתקף בקריאות שטנה, תוקפניות, מגונות ואלימות, שמופנות עתה אל בעלי תפקידים ציבוריים, שלא שמענו בעבר".

לפי ספירה שערך אתר Factba.se, בשנתיים הראשונות שלו בתפקיד טראמפ השתמש במלה "בולשיט" פעם אחת בלבד - אך בשלושת החודשים האחרונים ארבע פעמים, בארבעה מקרים נפרדים. ייתכן שטראמפ דרדר את רמת השיח הציבורי, אך באותה מידה ייתכן שהוא משקף מצב קיים.

אשה מחזיקה בלון בצורת טראמפ כתינוק בהפגנה מול הבית הלבן, בשבתצילום: Jacquelyn Martin/אי־פי

בשנים האחרונות הסובלנות בחברה האמריקאית לגסויות הלכה וגדלה. כך למשל, בניו יורק טיימס, שנתפס בעבר כעיתון שמרני, המלה "בולשיט" הודפסה 14 פעמים בלבד בשנים האחרונות, בטרם הושבע טראמפ לנשיאות - לעומת 26 פעמים לאחר כניסתו לתפקיד, ולא תמיד בכתבות הנוגעות לו ישירות.

נשיאים קודמים, או סגניהם, השתמשו גם הם כמובן בשפה עממית. ג'ורג' בוש הבן הובך כשכינה עיתונאי "אידיוט מליגת העל" ודבריו נקלטו במיקרופון בעצרת ב-2000. ארבע שנים אחר כך בביקור בסנאט הטיח סגנו, דיק צ'ייני, באחד המחוקקים "לך תזדיין"; וגם סגנו של ברק אובמה, ג'ו ביידן, השתמש בעבר במילה מהשורש ז.י.ן. אך, באופן כללי מקרים כאלה שבהם פוליטיקאי בכיר התבטא כך בפומבי, נתפשו כמיני-שערורייה.

עם זאת, איש מהנשיאים הקודמים לא הסיג את גבולות השפה כפי שעשה טראמפ. הוא היה ידוע כבעל פה מלוכלך זמן רב לפני שנכנס לפוליטיקה, אבל כששם למטרה את הכהונה בבית הלבן, הוא ניסה למשך זמן מה להיגמל מכך, אך לא בהצלחה מרובה. לפעמים נדמה שהוא אינו מצליח לגבור על יצרו.

כשנכנס לתפקידו ניסה טראמפ להגביל את הקללות לחוג סגור של מקורבים, אבל ברגע שהמצלמות כבו, נהג לשחרר את לשונו. אחרי מינויו של החוקר המיוחד רוברט מולר הוא אמר לעוזריו "נדפקתי". בשיחה עם חברי קונגרס בשנה שעברה דווח כי הוא כינה שורת מדינות באפריקה "מחורבנות", אולם הנשיא הכחיש כי השתמש בביטוי הזה.

אף על פי כן טראמפ העמיד פני מזועזע בינואר האחרון, כשחברת בית הנבחרים ראשידה טלאיב ממישיגן אמרה באירוע ערב השבעתה שהיא ועמיתיה הדמוקרטים יפעלו "להדיח את הבנזונה". הנשיא אמר לכתבים שטלאיב "פגעה בכבודה כשהשתמשה בשפה הזאת לפני בנה וכל מי שהיו שם".

מיק מולבני, ראש הסגל בבית הלבן, הודה שטראמפ נוהג להקנות לדבריו נימה של גסות רוח, אך הוסיף כי אין לכך חשיבות רבה בעיניו. "הנשיא אכן משתמש בלשון גסה בשיחות פרטיות", אמר מולבני לרשת CNN בעקבות דבריה של טלאיב. "רבים אחרים עושים זאת, אבל אני חושב שיש דברים חשובים יותר לעסוק בהם".

דומה שהאיפוק הלשוני שטראמפ ניסה אולי להפגין בראשית כהונתו, נשחק בחודשים האחרונים. בראיון לניו יורק טיימס בינואר אמר ש"הוא קרע את הצורה" של יריביו הרפובליקאים ב-2016. חודש אחר כך אמר שאויביו מנסים להפיל אותו "בעזרת בולשיט". ביום שישי האחרון, כשהנשיא נאם בכינוס של אגודת סוכני הנדל"ן הלאומית, הוא היה במצב רוח קרבי במיוחד.

טראמפ סיפר לנוכחים על ימיו כאיש עסקים, וכיצד "פיטר את התחת" של יועץ שהעלה חששות סביבתיים לגבי אחד המיזמים שבהם היה מעורב. הוא אף ציין כי היה ידוע לשמצה בשל נוהגו להציע עמלה נמוכה מהמקובל למתווכי נדל"ן - אחוז אחד בלבד, במקום 6%. כשהקהל הגיב בקריאות בוז, הוא מיהר לתקן, "אל תדאגו, אף אחד לא הסכים, אבל לעזאזל, ניסיתי בכל הכוח".

בהמשך הנאום התמקד טראמפ באחת המטרות החביבות עליו - עיתונאים. הוא טען שהדיווחים האחרונים על עימותים לכאורה בין יועציו לביטחון לאומי, בדויים. "אין שום מקור שאומר כך", אמר טראמפ, "מקור כזה לא קיים, איש כזה לא קיים, זה בולשיט, הבנתם? בולשיט". הרשתות ששידרו את הקטע הזה מהנאום נאלצו להפעיל שוב ושוב את צפצוף הצנזורה.

לקריאת כתבתו של פיטר בייקר בניו יורק טיימס

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ