פרשנות |

השבוע של טראמפ היה יותר מטורף מהרגיל - וזה רק יחמיר

סין מדברת על "מלחמה עד הסוף", הודו מפוטרת מתפקידה כחיץ האסיאתי מול סין, והשכנים ממקסיקו נענשים ונדרשים לעצור עשרות אלפי פליטים - איך בדיוק?

דפנה מאור
דפנה מאור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טראמפ בגבול עם מקסיקו, באפריל
טראמפ בגבול עם מקסיקו, באפרילצילום: Kevin Lamarque/רויטרס
דפנה מאור
דפנה מאור

כמו שלא היה זה מקרה, שבשבוע שבו הרגיז החוקר המיוחד רוברט מולר את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, טראמפ הסלים את התקפותיו במסגרת מלחמת הסחר – הפעם על מקסיקו והודו, לא היה זה מקרה גם שהבוקר (ראשון) החלה סין לדבר על "מלחמה עד הסוף" בים סין הדרומי. זה קרה לאחר ששר ההגנה בפועל של ארה"ב, פטריק שנהאן, אמר שארה"ב תפסיק ללכת על קצות האצבעות מול האגרסיה שמפגינה סין בים הדרומי. שבועים לפני כן הוציא טראמפ צו חיסול לאחת מחברות הדגל של מגזר הטכנולוגיה הסיני, וואווי, באותו חודש שבו ארה"ב יישמה בפועל מכסים על סחורות סיניות בשווי 200 מיליארד דולר.

המהלך המפתיע שנקט טראמפ ביום שישי נגד מקסיקו הפך את מלחמת הסחר ממלחמה כלכלית למלחמה מסוג אחר לגמרי, שרבים קוראים לה מלחמה קרה. הסינים, שלא ידועים כפראיירים גדולים בזירה הגיאו-פוליטית, הוסיפו לקרב גם רטוריקה הרבה יותר חמה, שמאחוריה עומדות נושאות מטוסים וצוללות גרעיניות.

זה יותר משנה פועל הממשל האמריקאי להעניש את כלכלת סין באמצעות הטלת מכסים על יבוא ממנה לארה"ב. בשוליים, ארה"ב גם הטילה מכסים או העלתה אותם על שותפות סחר אחרות, ידידותיות יותר של ארה"ב, כמו קנדה, דרום קוריאה, מקסיקו, האיחוד האירופי והודו. זהו חלק ממשנתו הלאומנית הכלכלית של הנשיא טראמפ, שהבטיח להגן על העובדים והיצרניות האמריקאים מפני המתחרות הזרות. מדיניות זו של בדלנות כלכלית אנטי-גלובליסטית, אומרים כלכלנים רבים ומוכיח ניסיון העבר, סופה להביא להפסדים לכל הצדדים המשתתפים בה, ואפילו למשבר גלובלי.

נשיא סין שי ג'ינפינג בבייג'ין, בשבוע שעבר
נשיא סין שי ג'ינפינג בבייג'ין, בשבוע שעברצילום: Mark Schiefelbein/אי־פי

המטרה העיקרית של ארה"ב היתה סין, מסיבות כלכליות. סין אכן נהנתה מפריחה כלכלית ותעשייתית בזמן שבארה"ב נסגרו מפעלי ייצור ועובדים רבים נהפכו מובטלים לצמיתות, וסין אכן עסקה בגניבת קניין רוחני ומתן יתרונות לא הוגנים לתאגידים שלה. הרטוריקה האלימה של טראמפ מול סין היא פשוט סגנון המשא ומתן האהוב עליו, שבמקרה זה מחזיק על כף המאזניים את בריאותה של הכלכלה העולמית כולה. במאי, בזמן ששיחות הסחר עם סין הגיעו לשיא והישורת האחרונה נראתה, לכאורה, קרובה ממש, העלה טראמפ את ההימור עם החמרה של העונשים שיוטלו על סין.

ביום שישי לקח טראמפ את כלי הנשק של הגנות הסחר לזירה אחרת לגמרי: בתגובה על משבר ההגירה בגבול ארה"ב, הוא החליט להעניש את מקסיקו בהטלת מכסים של 5% על כל הייבוא משם לארה"ב. ההיגיון של הצעד דומה להיגיון שבצעדים אחרים רבים שנקט טראמפ: המכסים מענישים את האמריקאים, כי מי שמשלם אותם הם היבואנים המקומיים, שמעלים בתורם את המחיר לצרכנים. יתר על כן, במקסיקו פועלים תאגידים אמריקאיים רבים, שעסקיהם ייפגעו מהמכסים, שטראמפ מתכנן להעלות ל-25% תוך כמה חודשים אם זרם המהגרים ממקסיקו לא ייפסק.

סנקציות חמורות על מדינות ידידותיות

אולם מעבר לבעיית ההיגיון הכלכלי, טראמפ בעצם מטיל סנקציות כלכליות חמורות – ולא על מדינת אויב המנסה לפתח נשק גרעיני כמו איראן, או מדינה שכובשת שטח של מדינה אחרת בניגוד לחוקים הבינלאומיים, כמו רוסיה – על סוגיה שאיננה קשורה בשום צורה ואופן לסחר. מקסיקו תוארה בסוף השבוע על ידי טאקר וילסון, מגיש שמרני בפוקס ניוז כמעצמה זרה עוינת שתקפה את ארה"ב. על כך ענו לו בטוויטר: "כן, אם אתה מאמין שאבוקדו (אחד ממוצרי הייבוא הגדולים ממקסיקו) מסוכן יותר מהאקרים רוסים".

מה מצפה טראמפ שמקסיקו תעשה? כדי לעצור את עשרות אלפי המהגרים שמגיעים ממדינות אמריקה הלטינית העניות ומוכות האלימות שעוברים דרכה, היא זקוקה למשאבים שאפילו ארה"ב מתקשה לממן אותם, כפי שנראה במעברי הגבול הקורסים בין ארה"ב למקסיקו. אולי טראמפ רוצה שפלוגות של חיילים מקסיקאים פשוט יעצרו באלימות את השיירות של המהגרים.

מהגרים מגואטמלה בגבול עם מקסיקו בדרכם לארה"ב, בסוף השבוע
מהגרים מגואטמלה בגבול עם מקסיקו בדרכם לארה"ב, בסוף השבועצילום: Marco Ugarte/אי־פי

טראמפ בקושי סיים להכות בתדהמה את המקסיקאים, העולם העסקי והצרכנים האמריקאים, ופנה לבטל את מעמדה של הודו כמדינה הזכאית לפטור ממכסים. בכך שוב הפנה עורף לאסטרטגיה של הממשל הקודם שביקש להפוך את הודו לבעלת ברית קרובה כדי לייצר גוש חוסם באסיה מול התעצמות סין.

לסין יש מצדה כמה כלי נשק גדולים במלחמת הסחר: היא כבר הטילה מכסים על סחורות אמריקאיות – עם פגיעה קשה במיוחד בחקלאים האמריקאים -  והודיעה שתפרסם רשימה שחורה של חברות אמריקאיות שיוחרמו. העובדה שתאגידים אמריקאיים רבים מייצרים בתחומה של סין הופכת את המכסים באופן אוטומטי לסוג של עונש עצמי של ארה"ב למגזר העסקי שלה.

הבוקר הוסיפה סין נופך צבאי לאיומים ההדדיים, כששר ההגנה שלה יצא בביקורת – כאמור, בעלת תזמון לא מקרי – על תמיכתה של ארה"ב בשלטון העצמי של טייוואן ועל תמרונים ימיים באזור ים סין הדרומי. "מלחמה בין המדינות תהיה אסון", הודה ויי פנגהה, אולם "סין תילחם עד הסוף" אם מישהו ינסה לפצל את טייוואן  - טריטוריה קדושה  מבחינת הסינים, שתיכבש בכוח אם יידרש – מסין. "נשאף לתהליך של איחוד מחדש בדרכי שלום... אולם לא נבטיח לוותר על שימוש בכוח", הוא אמר.

בינתיים, למרות תצוגות תכלית של ארה"ב וסין באזור, הנשק היחידי שהסינים הפעילו היה קרני לייזר מספינות דיג אזרחיות שסנוורו ספינות מלחמה אוסטרליות שעסקו בתרגילים. בניגוד לאמרתו הידועה של תאודור רוזוולט, המעצמות מדברות בקול רם אבל מנופפות זו מול זו בעיקר פנקס חשבונות. זהו אמנם מקל שעשוי להמיט נזק אדיר על כל העולם, אבל בינתיים נתנחם בזה שהמחיר של מקל הסכסוך הצבאי מפחיד את כולם עוד יותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ