שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
פרוש ערפדי שותה דם של סולת נסקה, באיי גלאפגוס
פרוש ערפדי שותה דם של סולת נסקה, באיי גלאפגוסצילום: JAIME CHAVES / NYT
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

במשך כמחצית השנה, הציפור הקטנה והחומה שחיה באיי גלאפגוס הצפוניים ביותר משתמשת במקורה החד כתער כדי לאסוף זרעונים, צוף וחרקים. אולם כשמזג האוויר משתנה ונעשה יבש, הציפור הזו מתחילה לשתות דם. כן, יש דבר כזה פָּרוּש ערפד. וכן, הוא מתנהג בדיוק כפי שזה נשמע.

הפרושים בגלאפגוס שימשו מאז תקופתו של דרווין כדי להדגים את אופן פעולתה של האבולוציה. אפילו בקרב הפרושים שחיים באיים, המין הערפדי (Geospiza Septentrionalis) יוצא דופן. ציפור זו היא אחת היחידות בעולם שמקיזה דם באופן מכוון מבעלי חיים אחרים ושותה אותו. מין ייחודי זה מצוי אך ורק באיים וולף ודרווין, שניים מהאיים הנידחים ביותר בארכיפלג, שגם אסורים לכניסת מבקרים.

פרושים ערפדיים ממתינים לתורם לשתות דם, באיי גלאפגוס
פרושים ערפדיים ממתינים לתורם לשתות דם, באיי גלאפגוסצילום: JAIME CHAVES / NYT

לפרוש הערפד יש שיטה. תחילה, ציפור אחת קופצת על גבה של סולת נסקה (Sula Granti), מנקרת בבסיס כנפה של עוף הים ושותה. הדם מכתים את נוצותיה הלבנות של הסולה. פרושים אחרים מתגודדים מסביב, ממתינים לתורם או מסתכלים ולומדים. מאחר שסולות בוגרות מסוגלות לעוף, ההתקפות כמעט אף פעם אינן קטלניות. החללים היחידים במקרים אלה הם אפרוחי הסולה, שאינם יודעים לעוף. הם בורחים מהפרושים ברגל, לא מוצאים את דרכם חזרה וגוועים ברעב.

שתיית דם היא הרגל תזונה יוצא דופן, ולפי מחקר שפורסם ב–2018 הפרושים הערפדיים פיתחו סוג מיוחד של חייידקי מעיים כדי לסייע בעיכול הדם. על פי מאמר שפורסם בתחילת החודש בכתב העת Philosophical Transactions of the Royal Society B, מפתיעה עוד יותר העובדה שהחיידקים שפיתח הפרוש דומים לאלה הקיימים במעיים של עטלפי ערפד במרכז ובדרום אמריקה.

הביולוגית סה ג'ין סונג מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, החוקרת המובילה במאמר, התמחתה באבולוציה המתכנסת של חיידקי מעיים. סה בחנה את השאלה אם בעלי חיים שונים שתזונתם דומה – למשל, כזו המורכבת מנמלים ומטרמיטים – יפתחו במעיהם חיידקים בהרכב דומה, לאורך שלבי התפתחותם האבולוציונית. 

סרטון של נשיונל ג'יאוגרפיק המסביר על אופן שתיית הדם של הפרושים הערפדיים

הפרושים הערפדיים, שנתגלו לראשונה ב–1964, אפשרו לחוקרת לבדוק את תכולת המעיים של שותי דם מענפים שונים של עץ החיים. "הייתי בהלם כשנודע על קיומם של הפרושים הערפדיים", אמרה סה. לפרושים שותי הדם אין חיים קלים. הם פונים לתפריט הערפדי אך ורק בתקופות מחסור. בדם ישנן רמות מלח וברזל מסוכנות, והוא דל בחומרי תזונה חיוניים דוגמת ויטמין בי. עטלפי הערפד מתמודדים עם אותם אתגרים תזונתיים.

סה אספה קודם לכן נתונים על העטלפים. אך כדי להשוות בין העטלפים לציפורים, היה עליה לפנות לעמיתים הפועלים באיי גלאפגוס. הם אספו למענה דגימות מלשלשת הפרושים הערפדיים. צוותה של סה השווה בין הגנום של החיידקים שנמצאו בלשלשת לבין הגנום של חיידקי המעיים של העטלפים, ומצא שיש מעט נקודות דמיון מובהקות. אולם הצוות הראה במאמר, שבמיקרוביום של שני בעלי החיים יש רכיב אחד משותף שעשוי לסייע בעיכול הדם: רמות גבוהות של פפטוסטרפטוקוקאים - קבוצת חיידקים שחוקרים סבורים שמסייעת בעיבוד נתרן וברזל.

לדברי סה, מכיוון שהעטלפים והציפורים פסעו בנתיבי אבולוציה שונים מאוד בדרכם אל אורח חיים של שתיית דם, "היה מעניין לגלות שבכל זאת יש להם משהו במשותף". "הבדיקות נעשו היטב", כתבו בדואר אלקטרוני רוסמרי ופיטר גרנט, ביולוגים באוניבריסיטת פרינסטון. השניים חוקרים את הפרושים באיי גלאפגוס מאז שנות ה–70, וגם הם רואים ביטוי יוצא דופן של אותם הרגלי תזונה. "צפינו בפרושים שותים דם מהשלייה של נקבה של אריה ים שזה עתה המליטה", הם כתבו.

שותפיה של סה לכתיבת המאמר בגלאפגוס, חיימה צ'אבס מאוניברסיטת סן פרנסיסקו בקיטו שבאקוודור, והביולוג דניאל בלדסארה, בוחנים אם הפרושים גם פיתחו חלבונים משככי כאבים או נוגדי קרישה - שמשמשים את העטלפים הערפדיים בעת נשיכת קורבנותיהם. צ'אבס עדיין נפעם מה"זכות הגדולה" שנפלה בחלקו כשראה פרושים ערפדיים בפעולה. "זה אחד הדברים המתגמלים ביותר לכל מדען: להיות עד להתנהגות ייחודית כזו", אמר.

לכתבה של ג'ושוע סוקול בניו יורק טיימס

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ