דיווח: טראמפ הורה להקפיא סיוע צבאי לאוקראינה לפני שדרש ממנה לחקור את ביידן

לפי וושינגטון פוסט, נשיא ארה"ב הורה לראש הסגל בבית הלבן למנוע העברה של יותר מ-391 מיליון דולר לאוקראינה, כמה ימים לפני ששוחח בטלפון עם נשיאה וולודימיר זלנסקי ודרש ממנו לחקור את יריבו הפוליטי ובנו ■ הדמוקרטים: אם הדבר נכון, זה עשוי להוביל לפתיחת הליך הדחה נגד טראמפ

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, וסגנו מייק פנס, במטה האו"ם בניו יורק, אתמול
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, וסגנו מייק פנס, במטה האו"ם בניו יורק, אתמול. הקריאות להדחתו גברוצילום: AFP
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הורה באופן אישי להקפיא יותר מ-391 מיליון דולר של כספי סיוע שהיו אמורים לעבור לאוקראינה כמה ימים לפני ששוחח עם מקבילו האוקראיני, ולודימיר זלנסקי, בבקשה שיחקור את ג'ו ביידן, סגן נשיא ארה"ב לשעבר. כך אמרו הלילה (שלישי) שני בכירים בממשל האמריקאי לעיתון וושינגטון פוסט. מחוקקים דמוקרטים דורשים לבדוק אם טראמפ עצר את הסיוע כדי להפעיל לחץ על אוקראינה לחקור את ביידן.

לפי הבכירים, הנחייתו של טראמפ הועברה למיק מולבני, ראש הסגל בבית הלבן, שמנע את העברת הסיוע הכספי באמצעות הפנטגון ומשרד החוץ, להם נאמר כי הממשל שוקל אם העברת הכסף אכן נחוצה בשל מדיניות החוץ של ארה"ב. הסיוע האמריקאי נועד להכשרה ולציוד הכוחות האוקראיניים במאבקם למנוע פלישה רוסית לשטח ארצם.

על פי הדיווחים בתקשורת האמריקאית בסוף השבוע, בשיחות הטלפון שקיים עם זלנסקי, טראמפ ביקש ממנו לחקור אם ביידן, מועמד מוביל בפריימריז הדמוקרטיים לנשיאות, עשה שימוש לרעה בתפקידו ובסמכויותיו במהלך הקדנציה האחרונה שלו כסגן הנשיא. עוד דווח כי טראמפ לחץ על נשיא אוקראינה לחקור שחיתות מצדו בנו של ביידן, האנטר, שהיה מועסק בחברה של אוליגרך מקומי, וכי הממשל עיכב בכוונה סיוע צבאי לקייב, עיכוב שאושר על ידי הקונגרס, כדי לדחוק בממשלה המקומית לפתוח במהירות בחקירות המיוחלות.

ג'ו ביידן, סגן נשיא ארה"ב לשעבר, באיווה, בשבת
ג'ו ביידן, סגן נשיא ארה"ב לשעבר, באיווה, בשבת. קרא לפרסם את תמלול השיחה בין טראמפ לזלנסקיצילום: KATHRYN GAMBLE/רויטרס

אתמול הודה טראמפ כי השניים אכן שוחחו על ביידן ובנו, זאת במטרה לשמור על המוניטין והתדמית של קייב, כדבריו. הצהרתו איששה את הדיווחים על קיום השיחה בסוף חודש יולי שנחשפה במסגרת תלונת איש מודיעין אמריקאי נגד נשיא ארה"ב.

בעקבות הפרסום המקורי והודאתו של טראמפ, חברי קונגרס דמוקרטים הגבירו את קריאתם להדיח את הנשיא כ"פתרון היחיד" למצב וביקשו מהממשל להעביר מסמכים העוסקים בנושא. כמה מחוקקים דמוקרטים מבית הנבחרים, שהתנגדו לפתוח בהליך הדחה נגד טראמפ, קראו לפתוח בחקירת הנושא, דבר העשוי להוביל לאישום נגד הנשיא. יו"ר בית הנבחרים, הדמוקרטית ננסי פלוסי, התנגדה תחילה לפתוח בהליך הדחה נגד טראמפ, אך שלשום דרשה מהממשל האמריקאי לא לשמור את פרטי התלונה בסוד.

כשנשאל בנושא, טראמפ הכחיש שמנע את כספי הסיוע מאוקראינה כדי שזו תחקור את ביידן. "לא, לא עשיתי את זה", אמר אתמול הנשיא לתקשורת באו"ם. עם זאת, כמה רגעים לפני ההכחשה, הוא אמר כי אין דבר רע בלהעביר סיוע כלכלי לאוקראינה כדי לחקור את ביידן ואת בני משפחתו. "למה שתיתן כסף למדינה שאתה חושב שהיא מושחתת?", אמר.

נשיא אוקראינה, וולדוימיר זלנסקי, בקייב, לפני כשלושה שבועות
נשיא אוקראינה, וולדוימיר זלנסקי, בקייב, לפני כשלושה שבועות. התבקש לפעול לחקירת ג'ו ביידן ומשפחתוצילום: AFP

טראמפ אמר אתמול לכתבים כי הוא מקווה שתמלול השיחה שקיים עם זלנסקי ב-25 ביולי יתפרסם כדי שזה יטהר את שמו בנושא. זמן קצר לאחר מכן, אמר הנשיא כי חשיפת התמלול עשויה להוות תקדים רע, עמדה בה שר החוץ מייק פומפאו תומך, כך לפי אדם המעורה בדיונים המתקיימים בנושא בבית הלבן. בתגובה לדברי טראמפ, ביידן פרסם ציוץ בחשבון הטוויטר שלו בו קרא לנשיא לפרסם את התמלול.

חברי קונגרס דמוקרטים אמרו כי אם טראמפ אכן לחץ על זלנסקי כדי לקבל מידע מלוכלך על יריבו הפוליטי ביידן, מדובר בעבירה שעשויה להוביל לפתיחת הליך הדחה נגדו - בין שהוא קשר את דרישתו לסיוע אמריקאי לאוקראינה ובין שלא. אך אם אכן יתברר כי היה קשר בין השניים, הגילוי יחזק את טענותיהם של מבקרי הנשיא, לפיהן טראמפ ניצל לרעה את סמכותו.

הקפאת הסיוע גרם לבלבול ותסכול בקרב האוקראינים וכן בקרב גורמים בוושינגטון במשך כמה חודשים. זלנסקי ופקידים בממשלו לא הבינו מה הוביל להקפאת הסיוע והתלוננו על כך בפני מחוקקים אמריקאים שביקרו במדינה. במשך חמש השנים האחרונות רוסיה מעניקה סיוע לבדלנים הפרו-רוסים במזרח אוקראינה ואילו הממשלה בקייב נשענה על סיוע ביטחוני מצד ארה"ב והאיחוד האירופי. פקידי ממשל בעבר ובהווה סיפרו שגורמים במשרד ההגנה ובמשרד החוץ שעבדו בסוגיות שקשורות לאוקראינה נדהמו לגלות על הקפאת הסיוע למדינה.

פקידים בפנטגון ניסו להדגיש בפני הבית הלבן את חשיבות הסיוע לאוקראינה ושאין להסתכל עליו באותו אופן שבו מסתכלים על סיוע למדינות אחרות. עם זאת, בבית הלבן התעלמו מהם.

כשמחוקקים בקונגרס שאלו את הבית הלבן מדוע כספי הסיוע לאוקראינה לא מועברים, התשובה הראשונה שקיבלו היתה שהנושא נבחן כדי לקבוע אם סיוע זה הוא לטובת מדיניות החוץ האמריקאית. במקביל, פקידים בממשל אמרו למחוקקים שנערכת בדיקה בנוגע לשחיתות באוקראינה. בחודש אוגוסט, פקידים אחרים אמרו שהם מנסים להעריך את יעילות הסיוע לאוקראינה – דברים שהדהימו גורמים בקונגרס.

לאחר מכן אמר סגן הנשיא מייק פנס שהבדיקה נערכת על רקע החשש בבית הלבן מ"סוגיות של שחיתות". פנס נפגש עם זלנסקי בוורשה בשולי יום השנה לפרוץ מלחמת העולם השנייה ואמר לכתבים שכדי להשקיע עוד כספי משלמי מסים באוקראינה, "הנשיא רוצה להיות בטוח שמשאבים אלה עושים באמת את דרכם לסוג ההשקעות שיתרמו לביטחון וליציבות של אוקראינה".

לכתבה ב"ניו יורק טיימס" של מגי הברמן, ניקולס פנדוס, מייקל קראולי וקנת' פ. ווגל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ