משבר המים המורעלים של פלינט נדד מבתי המגורים לבתי הספר

יותר מ-30 אלף ילדים במישיגן נחשפו לרעלן עצבי לאחר שהעיר פלינט החלה לשאוב מי שתייה מנהר מזוהם. שיעור הילדים הזקוקים לחינוך מיוחד גדל מאז כמעט פי שניים, ועומד היום על כ-30%

ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נקייה ווייקס ובנה ג'יילון בפלינט, בספטמבר. מערכת החינוך התמודדה עם קשיים רבים עוד קודם לפרוץ המשבר
נקייה ווייקס ובנה ג'יילון בפלינט, בספטמבר. מערכת החינוך התמודדה עם קשיים רבים עוד קודם לפרוץ המשברצילום: Brittany Greeson / NYT
ניו יורק טיימס

נקיה וייקס לא הבינה מדוע בנה בן השש הפך בשנה אחת מילד היפראקטיבי למה שמוריו הגדירו כילד היסטרי. אבל אז, ב–2015, סיפקה מדינת מישיגן סוג של דיאגנוזה: המים בשכונה של וייקס – שבנה ג'יילון שתה ובהם התרחץ יותר משנה, היו רוויים בעופרת, ברמות הגבוהות ביותר שנמדדו בעיר. ג'יילון עבר שוב ושוב בין שני בתי ספר. הוא הושעה 30 פעמים וצבר 70 היעדרויות לא מוצדקות מלימודים. באחד העימותים שלה עם מערכת החינוך של העיר פלינט, שלחה וייקס אזהרה להנהלה: "אתם לא יכולים להמשיך להשעות אותו, כי בקרוב תתצטרכו להשעות את כל התלמידים במערכת החינוך".

לפני חמש שנים החליפה מישיגן את מקור המים של פלינט – מימת יורון לנהר פלינט הרווי עופרת. כעת, משבר העופרת נדד מבתי המגורים לבתי הספר, ומערכת החינוך המקומית מתקשה להתמודד עם בעיות ניורולוגיות והתנהגותיות שפיתחו תלמידים.

זיהום המים בעיר חשף יותר מ–30 אלף תלמידי בית ספר לרעלן עצבי, שידוע כי יש לו השפעות מזיקות על התפתחות המוח ומערכת העצבים של ילדים. לפני כארבע שנים, כשלציבור נודע על זיהום המים, נרשמה באזור עלייה בביקוש לחינוך מיוחד ולסיוע בבעיות התנהגותיות. בנוסף, התושבים התאגדו והגישו תביעה ייצוגית בדרישה להקצות יותר משאבים לילדי פלינט.

התביעה אילצה את המדינה להשקיע שלושה מיליון דולר בהקמת המרכז להתפתחות נוירלוגית ומצוינות, שהחל לבדוק את תלמידים. הבדיקות איששו את חשדות ההורים, הצביעו על שורה של בעיות רפואיות, והגבירו את הדרישות לקבלת סיוע.

נקייה ווייקס ובנה ג'יילון בפלינט, בספטמבר
נקייה ווייקס ובנה ג'יילון בפלינט, בספטמבר. כ–70% מהתלמידים שנבדקו זקוקים לסיוע בשל בעיות קשב וריכוז ודיסלקציהצילום: Brittany Greeson / NYT

שיעור הילדים בעיר שסווגו כילדים הזקוקים למסגרת חינוך מיוחד גדל כמעט פי שניים, מ–15% בשנה שבה החל משבר העופרת, ל–28% כיום. מרכז המיון בעיר קיבל יותר מ–1,300 פניות מדצמבר 2018. כמו כן, מהבדיקות התברר שכ–70% מהתלמידים שנבדקו זקוקים לסיוע בשל בעיות קשב וריכוז ודיסלקציה, כפי שאומרת קתרין ברנל, ממנהלי המרכז. "יש פה מחוז שבו נותרו רק ילדים פגועים, שחשופים לילדים פגועים אחרים, וזה גורם עוד נזקים", אומרת סטפאני פסקל, מורה שלימדה בפלינט 23 שנה.

מומחים לרפואה אומרים שאין דרך להוכיח שהעופרת גרמה לליקויים החדשים, ורופאי ילדים מזהירים מפני אבחון יתר של ילדים כבעלי נזק מוחי בלתי הפיך, ולו רק כדי להימנע מהדבקת תווית לעיר כולה. כחלק מהמאבק בתביעה ייצוגית שהגישו האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות (ACLU) וארגון Education Law Center, גייסו הרשויות מומחה שהעיד שמשבר האמיתי אינו זיהום המים, אלא הפרנויה של ההורים, התלמידים והמורים.

אבל ברנל אומרת שמוקד המאמצים כעת אינו ניסיון להוכיח מה הגורם לבעיות התלמידים. ייתכן שבעיות רבות שהתגלו בבדיקות העופרת היו קיימות קודם לכן. "אנחנו לא כאן כדי למצוא את הסיבות, אלא כדי למצוא את הפתרונות", היא אומרת. גורמים רשמיים במערכת החינוך הוסיפו שהבעיות צפויות לגדול, משום שאין רמה בטוחה של חשיפה לעופרת. "מה שהמחקר אומר הוא שככל שהילדים יגדלו והדרישות הקוגניטיביות מהם יגברו, כך יעלו גם הדרישות, אבל לא יהיו משאבים", מתריעה לייזה הייגל, האחראית על החינוך במחוז הכולל את פלינט.

זמן רב לפני שמערכת המים של פלינט זוהמה בעופרת, הבעיות של מערכת החינוך העירונית כבר ניכרו בבתי הספר בעיר. תלמידים בעלי אמצעים נדדו לבתי ספר מחוץ לפיקוח הממשלתי, ובתי הספר הציבוריים שבלב מערכת החינוך שימשו רק נתח קטן ועני מאוכלוסיית התלמידים. בשנות ה–60 היו בעיר 50 אלף תלמידים שלמדו ביותר מ–50 בניינים. היום אחראית פלינט לחינוכם של 4,500 ילדים, הלומדים ב–11 קמפוסים. מדו"ח משנת 2017 עולה ש–55% מתלמידי פלינט לומדים בבתי ספר מחוץ לפיקוח הממשלתי – השיעור השני בגודלו בארה"ב כולה.

מתנדבים מחלקים בקבוקי מים לתושבים בפלינט, ב-2016
מתנדבים מחלקים בקבוקי מים לתושבים בפלינט, ב-2016צילום: Carlos Osorio/אי־פי

כשמשבר העופרת החל ב–2014 היה למועצת החינוך הזעירה גירעון תקציבי של 21 מיליון דולר, שאילץ אותה לפטר יותר מ–200 עובדים, כולל מורים לחינוך מיוחד. ואז הגיע משבר העופרת. התביעה הייצוגית מ–2016 האשימה את העיר, את המחוז ואת משרד החינוך של מישיגן, בהתעלמות מההשלכות העגומות של המצב, שהחמירו לאחר שילדי פלינט נחשפו לעופרת. "האשמה מוטלת על המדינה. אך במקום זאת אנחנו רואים שהילדים נושאים באשמה", אומרת לינסיי הק, עורכת דין ממשרד White & Case מניו יורק שמסייע בתיק.

וייקס משוכנעת שאיבדה ארבעה תינוקות – היא הפילה פעמיים תאומים, ב–2015 וב–2017 – בגלל משבר העופרת. היא אומרת שהיא נחושה לא לאבד תינוק נוסף. ב–2017 היא הוציאה את בנה מבתי הספר הציבוריים של פלינט, אחרי שמשרד החינוך המקומי התעלם לדבריה מבקשותיה לסייע לו עם בעיות הקשב וריכוז שלו – בעיה שהחמירה בגלל רמות העופרת הגבוהות, כפי שאמר רופא הילדים שלו. "אני רק משאירה אותו שם עד שנוכל לעבור מפלינט", היא אומרת.

המורים בפלינט מתקשים להתמודד עם המצב. ב–2016, חודשים מעטים אחרי שנודע על זיהום המים, הזהיר המפקח של פלינט, בילאל טאוואב, מפני מצב חירום במערכת החינוך. "אנחנו זקוקים למשאבים כדי לאמוד את רמת הנזק שנגרם לכל ילד".

אך בעוד ששיעור הזקוקים לחינוך מיוחד עלה בשליש, משרד החינוך של מישיגן ביקש להעמיק את הקיצוצים בתקציב ולהקפיא משכורות. בשנה שעברה, כאשר אחד מכל חמישה תלמידים הוכר כזכאי לשירותי חינוך מיוחדים, אחד מכל ארבעה תקנים של מורים בתחום נותר לא מאויש. פסקל, המורה העובדת בפלינט 23 שנים שוקלת לעזוב, אבל אינה רוצה להשאיר עוד תקן לא מאויש. "האם אפשר להתעלם מילד פצוע ומדמם שנפגע בתאונת דרכים?", היא שואלת, "זה בדיוק מה שאני רואה".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ