פרשנות

אנשי הממשל הוכיחו בעדויותיהם נאמנות לארצם. טראמפ הוכיח בדיוק ההיפך

מבעד למסך העשן של שקרים, השמצות ותיאוריות קונספירציה הזויות שבאמצעותם מנסה נשיא ארה"ב להתכחש למעשיו, העדים בחקירת ההדחה - כולל אלה שהעידו מטעם הרפובליקאים - חשפו את רצונו האובססיבי של טראמפ לנצל את משרתו לצרכיו האישיים והפוליטיים

חמי שלו
חמי שלו
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
דיוויד הולמס ופיונה היל מושבעים לפני עדותם בבית הנבחרים, היום
דיוויד הולמס ופיונה היל מושבעים לפני עדותם בבית הנבחרים, היוםצילום: AFP
חמי שלו
חמי שלו

המלך האנגלי צ'ארלס הראשון מככב לאחרונה מאחורי הכותרות. שמו אוזכר בחודשים האחרונים כמי שניהל מלחמת חורמה נגד הפרלמנט האנגלי והשעה את פעילותו השכם וערב ובכך שימש, לכאורה, מקור השראה לבוריס ג׳ונסון, ששכנע את המלכה אליזבת להוציא את הפרלמנט לחופשה כפויה כדי לסייע למאמציו לקדם את הסכם הברקזיט.

צ'ארלס ממלא תפקיד מרכזי גם בהליכי ההדחה נגד דונלד טראמפ, ובוודאי היה משמש כמודל לחיקוי לנשיא האמריקאי, אילו שמע עליו. כשהפרלמנט האנגלי "המקוצץ", שנשמע להוראותיו של המורד אוליבר קרומוול, התכנס בתחילת 1649 על רקע מלחמת האזרחים באנגליה כדי להדיח את צ'ארלס בגין "בגידה ופשעים חמורים אחרים", המלך האנגלי טען שלבית המחוקקים אין סמכות לדון בעניינו משום שהוא יונק את סמכותו ישירות מהאל. הפרלמנט לא השתכנע וצ'ארלס הוצא להורג ליד בית הסעודות של ארמון ווייטהול, שעומד על תלו עד היום בסמוך לכיכר טרפלגר בלונדון.

שגריר ארה"ב לאיחוד האירופי גורדון סונדלנד מעיד בבית הנבחרים, אתמול
שגריר ארה"ב לאיחוד האירופי גורדון סונדלנד מעיד בבית הנבחרים, אתמולצילום: Andrew Harnik/אי־פי

מנסחי החוקה האמריקאית אימצו את הליך ההדחה האנגלי במלואו. כמי שטעמו את נחת זרועם של מלכים אנגליים עריצים כלפי הקולוניות באמריקה, הם אף כללו ציון מפורש שגם נשיא, ולא רק עובדי ממשל, מחוקקים ושופטים, יכול להיות מודח על ידי הקונגרס.

האבות המייסדים גם ייבאו כלשונן את העילות להדחה, כפי שהתפתחו במשפט המקובל האנגלי, שכוללות "בגידה, שוחד ופשעים חמורים ועוונות". מרבית החוקרים סבורים שהביטוי "פשעים ועוונות חמורים" איננו מוגבל לעבירות פליליות מובהקות, אלא גם להפרת אמונים וניצול משרה לצרכים אישיים - שהם בבחינת "פשעים" נגד המדינה.

כך נהג בית הנבחרים בחלק ניכר מ-60 מקרי ההדחה שהובאו בפניו במהלך ההיסטוריה האמריקאית, שמתוכם 17 הואשמו והועברו למשפט בסנאט, ובכללם שני נשיאים, אנדרו ג'ונסון וביל קלינטון. רק שמונה אישים הורשעו בסנאט והודחו בפועל מתפקידם, כולם שופטים פדרליים.

האב המייסד אלכסנדר המילטון, שר האוצר האמריקאי שהפך לאחרונה לאייקון תרבותי בזכות המחזה המצליח בברודווי, היה מהדוחפים העיקריים להענקת סמכויות רחבות לנשיא. דווקא בשל כך, הוא גם דחק בחבריו להכליל בחוקה סעיפי הדחה שיגבילו את כוחו. ב-1792 שרטט המילטון את אופיו והתנהלותו של נשיא שיהיה ראוי להדחה, גם אם לא עבר מפורשות על החוק הפלילי. הדברים שכתב בסוף המאה ה-18 מוכיחים את הקלישאה שככל שדברים משתנים, כך הם נותרים אותו הדבר, בארה"ב ובישראל כאחד.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ באוסטין, טקסס, אתמול
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ באוסטין, טקסס, אתמולצילום: Evan Vucci/אי־פי

"כשאדם חסר עקרונות בחייו הפרטיים, חרד לאוצרו, בעל מזג חם, עריץ במהותו, שנודע כמי שבז לעקרונות החופש - כשאדם כזה מנצל את הפופולריות שלו כדי להצטרף למוחים נגד פגיעה מדומה בחירות, כשׁהוא מנצל כל הזדמנות כדי להביך את הממשל הכללי ולהטיל בו חשד, וכשהוא מתחנף ומצטרף לכל דברי ההבל של קנאי היום - יש מקום לחשד מבוסס שכוונתו היא לגרום לבלבול כדי שיכול לרכוב על הרוח ולשלוט בסופה".

החקירה שלא הובילה להליך הדחה

כך שגם אם בנימין נתניהו היה נהנה, כמו הנשיא האמריקאי, מחסינות פלילית במהלך כהונתו, באופן תיאורטי עדיין היה ניתן לפתוח נגדו בהליכי הדחה בגין קבלת מתנות והענקת הטבות בתמורה לסיקור חיובי בתקשורת, שלא לדבר על מאמציו להטיל דופי ולערער את אמון הציבור בדמוקרטיה ובשלטון החוק.

יריביו הדמוקרטים של הנשיא האמינו תחילה כי יפתחו בהליכי הדחה נגד טראמפ בגין מה שנראה כסיועו הפעיל להתערבות הרוסית בבחירות 2016. כשהחוקר המיוחד רוברט מולר הגיש בקיץ את ממצאי חקירתו, עם זאת, הוא הודה שלא מצא די ראיות כדי לקשור את טראמפ ישירות למזימה הרוסית והעביר את ההכרעה בעניין שיבוש נשיאותי של חקירתו לידי התובע הכללי ומקורבו של טראמפ ויליאם באר, שמיד ניקה את טראמפ מכל חשד.

טראמפ ועמיתו האוקראיני זלנסקי בניו יורק, בספטמבר
טראמפ ועמיתו האוקראיני זלנסקי בניו יורק, בספטמברצילום: AFP

פרשת אוקראינה, הקשורה בטבורה לשערוריית ההתערבות הרוסית, נפלה על הדמוקרטים בהפתעה, מצד אחד, וכפרי בשל, מצד שני. פחות מחודשיים אחר שמולר הגיש את ממצאיו, חושף שחיתויות ממערך המודיעין האמריקאי חשף את ניסיונו של טראמפ לסחוט את הנשיא האוקראיני וולודומיר זלנסקי על ידי השעיית הסיוע הצבאי לאוקראינה והתניית פגישה עמו בבית הלבן עד שיודיע בפומבי על פתיחת חקירות פליליות נגד סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן ובעניין טענתו של הנשיא, שמקורה בדברים שאמר ולדימיר פוטין בפברואר 2017, שאוקראינה והדמוקרטים הם שהתערבו בבחירות והם שניסו להפליל את רוסיה וטראמפ במעשה.

אין כלום כי לא היה כלום?

במהלך השימועים שהתנהלו מאחורי דלתיים סגורות בחודש שעבר ובפומבי במהלך הימים האחרונים, מקצת הדמוקרטים האשימו את הנשיא בניסיון לקבלת שוחד, אולי כדי שתתאים לאחת משתי העבירות, בנוסף לבגידה, המוזכרות בחוקה כעילה להדחה. יושב ראש הוועדה המנהלת את הליכי ההדחה, אדם שיף הדמוקרטי, צפוי, עם זאת, להמליץ על הדחת הנשיא בגין מרמה, הפרת אמונים, ניסיון לערב מדינה זרה בהליך הבחירות, שימוש לרעה בתפקידו ואולי גם ניסיון לשבש את הליך ההדחה באמצעות האיסור שהטיל על פקידיו הבכירים מלהעיד.

החולשה העיקרית של ה"קייס" של הדמוקרטים, שמגיניו הרפובליקאיים של טראמפ הזכירו שוב ושוב במהלך הדיונים הפומביים,  היא שמדובר בביצה שלא נולדה, בניסיון סחיטה שלא צלח. חשיפת תלונתו של חושף השחיתויות וההודעה על פתיחת חקירה מקדמית על ידי ועדות שונות בבית הנבחרים כפתה על טראמפ לשחרר את הסיוע הצבאי המושעה לקייב בסך 423 מיליון דולר. אין כלום כי לא היה כלום, טוענים הרפובליקאים, תוך שהם מתכחשים לכך שעסקת ה"תן וקח" שהגה הנשיא התפוצצה רק בגלל שנחשפה ברבים.

אבל לפרשה האוקראינית יש גם יתרון בולט על פני הסקנדל הרוסי הסבוך והנסתר מעין, שחלק ניכר מהמעורבים בו פעלו במחשכים ואחרים שתקו, חמקו או שיקרו במהלך עדויותיהם למולר. כאן מדובר במהלך בודד וממוקד שהתנהל במשך תקופה קצרה יחסית על ידי מספר מצומצם של מעורבים. אלה אמנם לא הצהירו על כוונותיהם בפומבי, אך פעילותם, כפי שהעיד שלשום שגרירו של טראמפ לאיחוד האירופי, גורדון סונדלנד, התנהלה בסופו של דבר בצינורות דיפלומטיים מקובלים והיתה ידועה או לפחות נחשפה לשורה ארוכה של שרי ממשל ופקידים בכירים בממסד הביטחוני-מדיני.

אדם שיף הדמוקרטי (משמאל), יו"ר הוועדה שמנהלת את הליך ההדחה נגד טראמפ, ודווין נונס הרפובליקאי
אדם שיף הדמוקרטי (משמאל), יו"ר הוועדה שמנהלת את הליך ההדחה נגד טראמפ, ודווין נונס הרפובליקאיצילום: POOL/רויטרס

כתוצאה מכך, ובעזרתם של שורה ארוכה של פקידים בכירים במועצה לביטחון לאומי ובמשרדי החוץ וההגנה שהעדיפו להישמע לצו החוקי של הקונגרס מאשר להוראת השתיקה המפוקפקת של הנשיא, ועדתו של שיף לא נזקקה לחקירות פליליות מסובכות או לעבודת מודיעין מאומצת, כפי שהיה בחקירת ההתערבות הרוסית, כדי להוכיח את טענותיה.

גם ללא עדותם של בכירים כשר החוץ מייק פומפאו, שמעורבותו העמוקה בפרשה סותרת את הכחשותיו לתקשורת, ושל היועץ לביטחון לאומי לשעבר ג׳ון בולטון, שהשווה את תביעתו של הנשיא ואת מאמציו של רודי ג׳וליאנו להגשימה ל"עסקת סמים", ועדותו של שיף הצליחה בתוך פחות מחודש לגבש די ראיות כדי להצדיק הצעת החלטה בבית הנבחרים להדיח את הנשיא, ובאותה העת להציג בפני הציבור האמריקאי מסכת משכנעת על התנהלותו הנכלולית של הנשיא. מה זה בהשוואה לשנים הארוכות שנדרשו ליועץ המשפטי לממשלה לדווח לציבור על עבירותיו, לכאורה, של נתניהו.

הנשק הסודי של הדמוקרטים

הנשק הסודי של שיף והדמוקרטים, בוודאי בכל הקשור לדעת הקהל, הוא סוללת עובדי המדינה המרשימים, הרהוטים והמקצועיים שבאו להעיד. משני הדיפלומטיים המקצועיים ג׳ורג׳ קנט וביל טיילור, שפתחו את השימועים הפומביים, ועד לסגניתו של בולטון לענייני רוסיה ואירופה, פיונה היל, שהופיעה היום, שיעור קומתם ואיכות הופעתם של העדים, שלחלקם עבר במפלגה הרפובליקאית, כבלו את ידיהם של מגיני הנשיא והגבילו את יכולתם להתעמת איתם או לנסות ולערער את אמינותם.

מלבד הראיות הישירות שסיפקו, הופעתם הקבוצתית של הפקידים היוותה משב רוח מרענן על רקע לשונו השלוחה וציוציו המשתלחים של טראמפ והמאבקים הפוליטיים המרים בין שתי המפלגות, המככבים בדרך כלל בכותרות. העדויות חשפו, בין היתר, שמתחת למעטה הקיטוב והפוליטיזציה, ערכים כמו נאמנות, ממלכתיות ודבקות במשימה ממשיכים לפעום, לפחות לעת עתה, בלבו של הממשל האמריקאי.

החוקר המיוחד רוברט מולר בבית הנבחרים, ביולי. הודה שלא מצא די ראיות כדי לקשור את טראמפ למזימה הרוסית
החוקר המיוחד רוברט מולר בבית הנבחרים, ביולי. הודה שלא מצא די ראיות כדי לקשור את טראמפ למזימה הרוסית צילום: POOL New/רויטרס

מבעד למסך העשן של שקרים, השמצות ותיאוריות קונספירציה הזויות שבאמצעותם מנסה טראמפ להתכחש למעשיו, העדים של שיף - כולל אלה שהעידו מטעם הרפובליקאים - חשפו בפני הציבור את הקרביים של ממשל טראמפ ואת רצונו האובססיבי של הנשיא לנצל את משרתו לצרכיו האישיים והפוליטיים.

לאיש מלבד חסידיו השוטים במיוחד לא יכול להיות ספק היום שטראמפ אכן ניסה למנף את הסיוע הצבאי ואת הפגישה עם זלנסקי כדי לחלץ הצהרה שתסייע לו במאבקו הפוליטי נגד יריביו. הוא היה מוכן לסכן את יחסיה החשובים של וושינגטון עם אוקראינה כדי להעניק לעצמו יתרון אישי. הוא הפעיל ערוץ סודי באמצעות ג'וליאני, הכפיף את שירות החוץ לצרכיו ואף הדיח את השגרירה בקייב, מארי יובנוביץ', משום שג׳וליאני ראה בה מכשול להשלמת משימותיו.

לדעתם של הדמוקרטים, ועל פי הסקרים, גם של רוב האמריקאים, ניסיונו של טראמפ לנצל את יחסי החוץ של ארה"ב לצרכיו האישיים מהווה הפרת אמונים ברמה של "פשעים ועוונות חמורים" המצדיקים הדחה.

אלא שעוינותו הבסיסית והמקדמית של טראמפ לאוקראינה, שמהווה חומת מגן של המערב מפני התפשטות רוסית ושעליה העיד סונדלנד, יחד עם מאמציו לבסס תיאוריית קונספירציה שהיתה פוטרת את הקרמלין מחשד להתערבות בפוליטיקה האמריקאית, כפי שדרש מזלנסקי, חיזקו גם את החשד החמור בהרבה שיותר משהנשיא פועל למען עצמו, הוא פועל בשירות הקרמלין.

אם היו בידי שיף ראיות להוכחת החשד, שעובר כחוט השני בכל מגעיו של טראמפ עם נושאים הקשורים לרוסיה, הרי של"שוחד ופשעים חמורים ועוונות" ניתן היה לצרף גם את העילה השלישית, החמורה מכולן, שהחוקה מאזכרת כעילה להדחה: בגידה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ