טראמפ חתם על צו נשיאותי שמאמץ הגדרה רחבה ושנויה במחלוקת של אנטישמיות

ההגדרה כוללת סעיפים שעשויים להגביל ביקורת על ישראל. הצו הנשיאותי עשוי גם למנוע מימון ממשלתי מאוניברסיטאות שלא יספקו הגנה ליהודים מפני אפליה וגילויי גזענות

מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
טראמפ חתם על צו נשיאותי שעשוי למנוע מימון ממשלתי לאוניברסיטאות ולגופים שלא יספקו הגנה ליהודים מפני אפליה וגזענות. הבית לבן, אתמול
טראמפ חתם על צו נשיאותי שעשוי למנוע מימון ממשלתי לאוניברסיטאות ולגופים שלא יספקו הגנה ליהודים מפני אפליה וגזענות. הבית לבן, אתמולצילום: Manuel Balce Ceneta/אי־פי
אמיר תיבון
אמיר תיבון

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ חתם אתמול (רביעי) על צו נשיאותי למאבק באנטישמיות, שעשוי למנוע מימון ממשלתי מאוניברסיטאות ומגופים שלא יספקו הגנה ליהודים מפני אפליה וגזענות. בנוסף, הצו מאמץ הגדרה רחבה ושנויה במחלוקת של אנטישמיות, כך שהיא תכלול ביקורת מסוימת על ישראל. עם זאת, עוד מוקדם לומר כיצד בדיוק הצו ייאכף, ובכל מקרה, כל פעולה על סמך הצו צפויה לגרור עתירות משפטיות ברמה המקומית והפדרלית.

טראמפ חתם על הצו זמן קצר לפני אירוע לקראת חג החנוכה בבית הלבן, ואמר "זהו המסר שלנו לאוניברסיטאות: אם אתם רוצים את הסכום העתק של דולרים פדרליים שאתם מקבלים כל שנה, אתם חייבים להתנגד לאנטישמיות, זה פשוט מאוד".

הצו הנשיאותי מאמץ את הגדרת האנטישמיות שפורסמה בשנת 2016 ע"י ברית זיכרון השואה הבינלאומית. ההגדרה כוללת בתוכה, לצד דוגמאות "קלאסיות" של אנטישמיות, סעיפים שנוגעים לביקורת על ישראל, כמו למשל "לדרוש ממנה לנהוג באופן שאינו מצופה מאף דמוקרטיה אחרת" או השוואה שלה לגרמניה הנאצית. הגדרה זו כוללת גם את שלילת הזכות של העם היהודי להגדרה עצמית. ואולם, הצו הנשיאותי של טראמפ לא יהפוך הגדרה זו למחייבת מבחינה חוקית, והדבר אף נכתב בו במפורש. לפי הצו, גורמים פדרליים בארה"ב יצטרכו "להתחשב" בהגדרה הזו בבואם לקבוע אם מעשה מסוים הוא אנטישמי בטבעו. ממשלת ישראל וכמה ממשלות באירופה אימצו אמנם את ההגדרה של ברית זיכרון השואה הבינלאומית לאנטישמיות באופן רשמי, אך האיחוד האירופי אימץ הגדרה שונה בהצבעה שהתקיימה לפני שנה.

הקביעה העיקרית השנייה בצו היא שהיהודים יוגדרו כקבוצה לאומית שאסור להפלות נגדה, וייחשבו לקבוצה מוגנת לפי הסעיף השישי של חוק זכויות האזרח בארה"ב. הסעיף לא חל במקור על קבוצות דתיות, והתייחס רק לאפליה על רקע גזע, לאום או צבע עור. עם זאת, כבר ב-2010 החלו במשרד החינוך האמריקאי להתייחס לאנטישמיות כתופעה שנכללת בו. הצו הנשיאותי של טראמפ יהפוך התייחסות זו לחובה חוקית של משרדי החינוך והמשפטים של ארה"ב.

משמעות הדבר היא שגופים שמקבלים מימון ממשלתי בארה"ב, בדגש על אוניברסיטאות, יאבדו אותו אם הרשויות ישתכנעו שאינם פועלים להגן על יהודים מפני אפליה וגילויי גזענות. הצו לא יאסור על אזרחים או על ארגונים אמריקאיים להשמיע עמדות שנתפסות כאנטישמיות לפי ההגדרה של ברית זיכרון השואה, אולם הוא עשוי לאפשר למשרד החינוך לשלול תקציבים מגופים שלא יוכיחו כי הם פועלים למיגור התופעות הללו.

היהודים יוגדרו כקבוצה לאומית שאסור להפלות נגדה. הבית הלבן, אתמול
היהודים יוגדרו כקבוצה לאומית שאסור להפלות נגדה. הבית הלבן, אתמולצילום: TOM BRENNER/רויטרס

טראמפ חתם על הצו הנשיאותי כמה שעות לפני שאירח בבית הלבן קבלת פנים עם תומכים ותורמים יהודים לכבוד חנוכה. בבית הלבן התעקשו בתדרוך לכתבים שהתקיים אתמול כי הצו הנשיאותי לא יפגע בחופש הביטוי של אזרחי ארה"ב ולא יגביל את היכולת להשמיע ביקורת על ישראל.

בכיר בבית הלבן אף הדגיש כי תנועת ה-BDS, שקוראת לחרם על ישראל, אינה מוזכרת מפורשות בצו, וכי אין התייחסות נרחבת בטקסט לישראל. "אין לנו כוונה להעניש אף אחד על התבטאויות", טען אותו בכיר. "המטרה היא להגן על יהודים בארצות הברית מפני אפליה".

הצו הנשיאותי מתבסס על הצעת חוק שמחוקקים משתי המפלגות בארה"ב ניסו לקדם בשנים האחרונות, ושזכתה לתמיכה של פוליטיקאים בולטים במפלגה הדמוקרטית. ההצעה זכתה במקביל גם לביקורת קשה מצד האגודה לזכויות האזרח בארה"ב, שהזהירה מפני פגיעה בחופש הביטוי. האגודה אף הבטיחה בזמנו לנקוט צעדים משפטיים נגדה, וייתכן כי כעת תפעל באופן דומה נגד הצו הנשיאותי.

שלדון ומרים אדלסון בכנס של ארגון הקהילה היהודית האמריקאית בפלורידה, השבוע
שלדון ומרים אדלסון בכנס של ארגון הקהילה היהודית האמריקאית בפלורידה, השבועצילום: AFP

החתימה על הצו באה כמה ימים לאחר שטראמפ ספג ביקורת מצד ארגונים יהודיים בולטים בארה"ב, בעקבות הופעתו בכנס של "המועצה הישראלית-אמריקאית" - ארגון שנתמך ע"י המיליארדר שלדון אדלסון ומאגד ישראלים שמתגוררים באופן קבוע בארה"ב. טראמפ אמר בנאומו שם כי היהודים בארה"ב יצביעו עבורו ולא עבור הסנאטורית הדמוקרטית אליזבת' וורן בשל כוונתה להטיל מיסים גבוהים על העשירים בארה"ב. 

בשעה שהאמירות הללו התקבלו בהתלהבות בקהל, הארגונים היהודיים הזהירו את הנשיא כי הוא חוזר בדבריו על סטריאוטיפים אנטישמיים קלאסיים כאשר הוא קובע שהיהודים יצביעו בצורה מסוימת בגלל האינטרס הכספי שלהם. טראמפ ספג ביקורת דומה פעמים רבות בשנים האחרונות, הבולטת שבהן התרחשה בקיץ 2017, אז אמר כי בין הניאו-נאצים ואנשי הימין הקיצוני שהפגינו בעיירה שרלוטסוויל, היו גם "אנשים טובים מאוד".

הפגנה נגד טראמפ בצרפת, לאחר שהחליט להכיר בירושלים כבירת ישראל, ב-2017
הפגנה נגד טראמפ בצרפת, לאחר שהחליט להכיר בירושלים כבירת ישראל, ב-2017צילום: Kamil Zihnioglu / AP

טראמפ זכה בתמיכתם של פחות מ-30% מהמצביעים היהודים בארה"ב בבחירות לנשיאות בשנת 2016. סקרי דעת קהל שפורסמו בשנה האחרונה הראו כי התמיכה היהודית בו נמצאת במגמת ירידה. בבחירות אמצע הקדנציה שהתקיימו לפני שנה בארה"ב, הצביעו כ-78% מן היהודים עבור מועמדים של המפלגה הדמוקרטית. עם זאת, במפלגה הרפובליקאית מקווים למשוך תומכים יהודים בכמה מדינות מפתח ברחבי ארה"ב, בדגש על פלורידה ופנסילבניה, לקראת הבחירות לנשיאות בשנה הבאה.

הקואליציה היהודית הרפובליקאית בירכה את טראמפ על הצו ואמרה כי הוא "מספק הגנה משמעותית לסטודנטים יהודים מפני אפליה". הארגון אף טען כי בעקבות הצו, "טראמפ הפך לנשיא הכי פרו-יהודי אי פעם". לעומת זאת, הסנאטור היהודי והדמוקרטי בריאן שץ אמר כי "הרפובליקאים צריכים לתת ליהודים האמריקאים לדבר בשביל עצמם, תודה", והוסיף כי "בתוך הקהילה היהודית אנחנו אוהבים להתווכח, כולל על ישראל. זה רעיון גרוע שעכשיו גורמי ממשל יתחילו לנהל את הוויכוח הזה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ