אסיר שנכלא במתקן סודי של ה-CIA צייר את העינויים שבסוכנות רוצים להסתיר

אבו זוביידה הוחזק במשך ארבע שנים במתקנים סודיים של סוכנות הביון האמריקאית, במהלכן הוכה, עונה, הוטבע ונמנעה ממנו שינה. את הציורים הוא יצר לא כיצירות אמנות, אלא כחומר משפטי

לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
כליאה בתא זעיר, ע"פ אבו זוביידה
כליאה בתא זעיר, ע"פ אבו זוביידהצילום: Abu Zubaydah / Courtesy Mark P.
לוגו ניו יורק טיימס
ניו יורק טיימס

ברישום אחד נראה אסיר עירום כשהוא קשור לאלונקה וגופו מכווץ. חוקר בלתי נראה שופך מים על פניו המכוסים. ברישום אחר מצויר האסיר כשפרקי ידיו אזוקים למוט שתלוי גבוה מעל ראשו, והוא נאלץ לעמוד על בהונותיו. פצע תפור מצלק את רגלו השמאלית ונדמה שהוא צועק. ברישום שלישי נראה החוקר מטיח את ראש האסיר בקיר.

את הרישומים צייר עציר הידוע בשם אבו זוביידה כשהוחזק במתקן המעצר בגואנטנמו. אלו דיוקנאות עצמיים, שבהם הוא תיאר את העינויים שעבר בארבע שנים שבהן הוחזק במתקנים סודיים של ה–CIA.

הרישומים גסים. הם משמשים כעדות אישית למה שנקרא במלים מכובסות "שיטות חקירה מוגברות". אלו השיטות שהפעילה ארה"ב במתקני כליאה סודיים מחוץ לגבולותיה בתקופת המרדף הקדחתני אחר אנשי אל קאעדה, לאחר פיגועי 11 בספטמבר.

כליאה בתא זעיר, ע"פ אבו זביידה
כליאה בתא זעיר, ע"פ אבו זביידהצילום: Abu Zubaydah / Courtesy Mark P.

אבו זוביידה הוא האדם הראשון שעבר את תוכנית החקירות שאישר ממשלו של הנשיא ג'ורג' וו. בוש. הרישומים מתארים את הטכניקות המיוחדות שלדבריו הופעלו עליו ב"אתר שחור" של ה–CIA בתאילנד באוגוסט 2002. רישומים אלו משמשים גם כתזכורת לכך שטרם נאמרה המלה האחרונה על האתרים השחורים, זאת יותר מעשור לאחר שממשל ברק אובמה הוציא את תוכנית העינויים מחוץ לחוק, ופרסם באופן חלקי דו"ח של הסנאט שקבע כי ה–CIA שיקר לגבי יעילותה ואכזריותה של התוכנית.

אבו זוביידה, בן 48, יצר את הרישומים השנה בגואנטנמו, במטרה לכלול אותם בדו"ח בן 61 עמודים שכותרתו "כיצד ארצות הברית מענה", אשר חיבר עורך דינו מארק דנבו. עורך הדין משמש כמרצה בבית הספר למשפטים באוניברסיטת סיטון הול שבניו ג'רזי, ובחיבור הדו"ח השתתפו אחדים מתלמידיו. מסמך זה כולל עדויות מיד ראשונה, מזכרים פנימיים של אנשי ממשל בוש, תמלול עדויות של אסירים והדו"ח הפנימי של ועדת המודיעין בסנאט, שבחנה את תוכנית החקירות.

התוכנית הוכנה במקור עבור אבו זוביידה, שבטעות נחשב למפקד בכיר באל קאעדה. הוא נתפס לאחר קרב יריות בפייסלבאד שבפקיסטאן במארס 2002, שבו נפגע באופן קשה בירכו. חוקרי ה-FBI התלבטו אם אבו זוביידה אומר את האמת, ולבסוף שכרו את שירותיהם של שני סוכני CIA כדי ליצור את תוכנית העינויים. כמאה בני אדם עונו במסגרת התוכנית, באתרים סודיים, תוך שימוש באלימות, בבידוד ובמניעת שינה.

אבו זוביידה, פלסטיני ששמו האמיתי הוא זיין אל-עבידין מוחמד חוסיין, היה האדם הראשון שעבר עינויי הטבעה בידי ה-CIA, ושרד אותם 83 פעמים. ככל הידוע, הוא גם האדם הראשון שנדחס לתיבת מאסר קטנה כחלק מהעינויים. המחקר של סיטון הול הגדיר את הפעולות הללו כחלק מ"מטח משתנה ללא הפסקה" של שיטות, שאמורות לשבור את רוחו של הנחקר.

ניתוחים מודיעיניים הראו כי על אף שאבו זוביידה היה ג'יהאדיסט, לא היה לו מידע על אירועי ה-11 בספטמבר, והוא לא היה חבר באל קאעדה. הוא לא הואשם בפשע כלשהו, וללשכת התובע הצבאי אין כל תוכניות להאשים אותו בעתיד. הוא מוחזק עדיין במחנה 7, הכלא הסודי ביותר בבסיס גואנטנמו. את הרישומים צייר לא כיצירות אמנות, שהוצאתן מהכלא אסורה, אלא כחומר משפטי שנבדק ואושר לשימוש אחד — עריכתו וצירופו למחקר. רישומים נוספים פורסמו בשנה שעבר על ידי אתר ProPublica.

הטבעה

דימוי הטבעה, ע"פ אבו זביידה
דימוי הטבעה, ע"פ אבו זביידהצילום: Abu Zubaydah / Courtesy Mark P.

ברישום ההטבעה האסיר נראה שוכב, קשור בצורה שאינה מאפשרת לו תנועה, בזמן שמים זורמים על ראשו המכוסה בברדס ורגלו מתעוותת מכאב. התמונה סותרת אחרות שפורסמו; מוצג במוזיאון הריגול בוושינגטון, למשל, מראה סוהר שופך מים על פניו של אסיר הלבוש בסרבל. הרישום של אבו זוביידה מציג בנוסף פרט שלא מופיע לרוב בתיאורים — ציר תלוי המניע את ראש האסיר מצד לצד.

דו"ח של ועדת המודיעין של הסנאט ב-2014 קבע כי ההטבעה ושיטות אחרות שבהם ה-CIA עשה שימוש היו "אכזריות וקשות הרבה יותר מהתיאור שהציגה הסוכנות". השיטה גרמה לעוויתות ולהקאות, והותירה את אבו זוביידה "ללא יכולת תגובה, כשקצף עולה מפיו הפעור".

בעדות שכיום אינה מסווגת, אשר אבו זוביידה העביר לעורך דינו ב–2008, תוארה ההתנסות הראשונה שלו בהטבעה. "הם שפכו מים ללא הרף, בעיקר על האף והפה, עד שהרגשתי שאני ממש טובע ושהריאות שלי עומדות להתפוצץ מחוסר חמצן", תיאר.

תנוחות לחץ

תנוחת לחץ, ע"פ אבו זביידה
תנוחת לחץ, ע"פ אבו זביידהצילום: Abu Zubaydah / Courtesy Mark P.

דיווחי אסירים מבתי כלא סודיים שונים נבדלו אלו מאלו ביחס לשימוש שנעשה בתנוחות לחץ (Stress Positions). ברישומו, אבו זוביידה מוצג עירום, עומד על קצות בהונותיו כשידיו אזוקות למוט גבוה מעל לראשו. לדבריו, באותו זמן הוא עדיין היה בתהליך החלמה ממה שב-CIA תיארו כ"פצע גדול" בירכו, והוא ניסה להעביר את רוב משקלו לרגל השנייה.

"שעות ארוכות עברו בזמן שעמדתי בצורה הזאת", סיפר אבו זוביידה לעורך דינו. "הידיים שלי היו אזוקות בחוזקה למוט מעל ראשי". הוא ציין שכמה סוהרים ששמו לב לצבע ידיו העבירו אותו לכיסא, אולם "סחרור החקירה נמשך — הקור, הרעב, חוסר השינה וההקאות הבלתי פוסקות, שלא ידעתי אם נגרמו עקב הקור, התזונה הנוזלית (תוסף התזונה Ensure, אנשור) או הרעש".

אזיקים המונעים תזוזה

אבו זוביידה צייר את עצמו מכוסה בברדס, כבול בתנוחה עוברית וקשור בשלשלאות לסורגי התא כדי להגביל את יכולת התנועה שלו. ג'יי בייבי, שהיה בעבר עוזר לשר המשפטים ומי שאישר ל-CIA להשתמש בשיטה דומה לזו שברישום, ציין במזכר בן 18 עמודים מה-1 באוגוסט 2002 כי, "ההתבוננות בזוביידה בתקופת כליאתו הבהירה שהוא נראה גמיש למדי למרות פציעתו". בנוסף ציין בייבי באישור כי הסוכנות הצהירה ש"תנוחות אלה אינן אמורות לגרום כאב הקשור לפיתול או לעיוות הגוף".

הטחת הראש בקיר

הטחת הראש בקיר, ע"פ אבו זביידה
הטחת הראש בקיר, ע"פ אבו זביידהצילום: Abu Zubaydah / Courtesy Mark P.

איור נוסף מציג צורת עינוי המכונה "Walling", בה נראה חוקר כורך מגבת סביב צווארו של אבו זוביידה ומטיח את ראשו במה שלזכרונו היה קיר בטון מצופה עץ. "הוא המשיך להטיח את ראשי בקיר", סיפר אבו זוביידה, שציין שההליך הותיר אותו עיוור "לכמה דקות". לדבריו, לאחר כל מכה הוא נפל על הרצפה ונגרר בעזרת המגבת, פעולה "שהותירה אותי עם דימום בצוואר", ובהמשך החוקר סטר לו.

בתצהיר מ-2017 מציין ג'יימס מיטשל, פסיכולוג חיצוני שעבד בשירות ה-CIA והיה אחד ממתכנני שיטת העינוי, כי מטרתה לחבל בחלקים מהאוזן הפנימית. "אם זה כאב, הביצוע לא היה תקין", נכתב בתצהיר.

כליאה בתא זעיר

כליאה בתא זעיר, ע"פ אבו זביידה
כליאה בתא זעיר, ע"פ אבו זביידהצילום: Abu Zubaydah / Courtesy Mark P.

ברישום עצמי ממה שמכונה "ריתוק", אבו זוביידה נראה מגולח, עירום וקשור בצורה שאינה מאפשרת לו לעמוד. לדבריו, הוא יושב על דלי שנועד לעשיית צרכים. "הייתי בחשיכה מוחלטת. המקום היחיד שיכולתי לשבת עליו היה קצה הדלי כי המקום היה קטן וצפוף", אמר. לפי אבו זוביידה, התיבה נראתה כמו ארון קבורה, ובפעם הראשונה שראה אותה עמד לידה חייל, שאמר לו: "מהיום, זה יהיה הבית שלך".

תאי הכליאה התחלקו לשניים - תא קטן וגבוה ותא בצורת קופסה. אבו זוביידה מתאר את הזמן שהעביר במה שכינה "מלונת הכלב" כ"כואב מאוד". לדבריו, "ברגע שנעלו אותי בתיבה, ניסיתי לשבת, אבל לריק, כי התיבה היתה קצרה מדי". הוא היה קשור בתנוחה עוברית ללא תנועה במשך שעות רבות, וסבל מהתכווצויות שרירים. "הכאבים גרמו לי לצרוח בלי להיות מודע לכך", אמר.

מניעת שינה

מניעת שינה, ע"פ אבו זוביידה
מניעת שינה, ע"פ אבו זוביידהצילום: Abu Zubaydah / Courtesy Mark P.

אבו זוביידה טוען שהחוקרים השתמשו בשיטת "מניעת שינה אופקית" - שכללה קשירתו בשכיבה על הרצפה בתנוחה כואבת, כך שאי אפשר היה להרדם. ה-CIA הצדיק את מניעת השינה בטענה כי היא "ממקדת את תשומת לבו של העצור במצבו הנוכחי ולא במטרותיו האידאולוגיות".

באוגוסט 2002, כשנתן את האישור לשיטה זו ולאחרות, ציין בייבי כי מהסוכנות נמסר לו שלא ימנעו שינה מאבו זוביידה "יותר מ-11 יומים ברצף". בדו"ח סטון הול ציין אבו זוביידה כי מנעו ממנו שינה לתקופות של שבועיים או שלושה שבועות, ואפילו יותר. "זה הרגיש כמו נצח. הייתי נרדם על אף שהשומר נהג לשפוך עליי מים", אמר.

לכתבה המלאה בניו יורק טיימס מאת קרול רוזנברג

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ