ההאקר הרוסי בורקוב, שהוסגר לארה"ב, הודה בניהול רשת סחר לא חוקית באינטרנט

בורקוב הודה במסגרת הסדר טיעון בשניים מחמשת האישומים נגדו והוא צפוי לעונש של עד 15 שנות מאסר. לפני שהוסגר, מוסקבה לחצה על ישראל לבצע עסקה לשחרור נעמה יששכר תמורת הסגרתו לשטחה

בר פלג
בר פלג
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
בורקוב בבית המשפט העליון, בנובמבר
בורקוב בבית המשפט העליון, בנובמברצילום: אורן בן חקון
בר פלג
בר פלג

ההאקר הרוסי אלכסיי בורקוב, שהוסגר לארה"ב מישראל, הודה הלילה (שישי) בבית משפט פדרלי בווירג'יניה כי ניהל רשת סחר לא חוקית באינטרנט. בורקוב הודה בשניים מחמשת האישומים נגדו במסגרת הסכם טיעון, והוא צפוי לגזר דין של עד 15 שנות מאסר. כך אמר ל"הארץ" עורך דינו גרג סטמברו. גזר הדין יינתן בשמונה במאי.

לפני שהוסגר, מוסקבה לחצה על ישראל כמה פעמים - באופן לא פורמלי - להסכים לעסקה שבמסגרתה הישראלית הכלואה ברוסיה, נעמה יששכר, תשוחרר תמורת הסגרת בורקוב לשם. בישראל סירבו לפנייה, בין היתר משום שארצות הברית ביקשה את הסגרתו לשטחה, וכי בית המשפט העליון כבר אישר אותה. אתמול נפגש הנשיא פוטין עם אמה של יששכר בבית ראש הממשלה ואמר כי הוא מאמין ש"יהיה בסדר" בעניינה.

סגן התובע הרוסי שלח כמה ימים לאחר גזר הדין של יששכר מכתב לשר המשפטים אמיר אוחנה, שבו התלונן על כך שישראל לא ענתה באופן רשמי מזה שלוש שנים לפניות הפדרציה הרוסית בנוגע להסגרתו של בורקוב. 

בורקוב הורשע בשתי עבירות: הונאה דיגיטלית, שהעונש המקסימלי עליה הוא עד עשר שנות מאסר, וקשירת קשר לביצוע פשע הכולל הונאה, גניבת זהות, חדירה ממוחשבת, הלבנת הון ועוד – עבירה שהעונש המרבי עליה הוא עד חמש שנות מאסר.

לפי כתב האישום המקורי, בורקוב עשוי היה לרצות עד 80 שנה בכלא. עורך הדין סטמברו סירב לענות לשאלת "הארץ" האם במסגרת הסכם הטיעון הגיעו הצדדים להסכמה בנוגע לשאלה היכן בורקוב ירצה את עונשו. הוא הוסיף שהדבר החשוב ביותר מבחינתו היה להגביל את זמן המשפט.

ההאקר הרוסי הודה בניהול אתר האינטרנט "קארדרפלאנט", שמכר מספרים של כרטיסי אשראי גנובים דרך רשת בוטים ממוחשבת. מרבית הכרטיסים היו של אזרחי ארה"ב והתביעה מייחסת לו נזק של 20 מיליון דולר. בנוסף הוא הודה בניהול פורום אינטרנטי שבו השתתפו כ-200 האקרים ממזרח אירופי שאותם הגדירה התביעה בארה"ב כבכירים.

ההאקרים סחרו זה עם זה בפורום, וחלקו שם מידע על פשיעה ברשת. כדי להצטרף לקבוצה המצומצמת היה על המשתתפים לקבל המלצות משלושה חברים בפורום, ולשלם ערבות של 5,000 דולר. "ההליכים הללו נועדו למנוע גישה מרשויות החוק לפורום", כתבה התביעה.

בנובמבר נחשף ב"הארץ" כי החוקרים הישראלים שחקרו את בורקוב לאחר שנעצר בנתב"ג ב-2015 העתיקו את תוכן הטלפון הנייד שלו ללא צו והפעילו עליו מסכת לחצים לשתף פעולה עם אנשי השירות החשאי האמריקאי שהגיעו לחקור אותו - אף שכלל לא היה חשוד בביצוע עבירות בישראל ולא היה מחויב להשיב לשאלותיהם.

באותו החודש אמר בורקוב  ל"הארץ" כי לא עבד עם הממשל במוסקבה ולא היה חלק מההתערבות הרוסית בבחירות בארה"ב. בורקוב כינה את ההאשמות האמריקאיות נגדו "פייק ניוז", והביע תמיכה בהצעה הרוסית להחליף בינו לבין נעמה יששכר. סוכן השירות החשאי לשעבר אריק רסמיוסן העריך בשיחה עם "הארץ" באוקטובר כי לבורקוב אין קשרים ישירים עם הקרמלין וכי מניעיו היו כלכליים בלבד. הסוכן הגדיר את בורקוב "אחד ממאה ההאקרים המובילים בעולם".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ