אחרי המבוכה באיווה, הדמוקרטים מקווים שמכאן אפשר רק לעלות

המועמדים לנשיאות העבירו את הקמפיין לניו המפשייר - המדינה שבה ברני סנדרס מרגיש בבית. ביידן ספג מכה קשה, אך עדיין מוביל בסקרים ארציים. את המכה האמיתית ספגו אליזבת וורן, הסנאטורית איימי קלובשר והיזם אנדרו יאנג

נתנאל שלומוביץ
נתנאל שלומוביץ
שליח "הארץ" לניו המפשייר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סנדרס בניו המפשייר, אתמול. ב-2016, כשהתמודד בפריימריז בניו המפשייר נגד הסנאטורית הילרי קלינטון, הוא הדהים את ארה"ב ואת העולם
סנדרס בניו המפשייר, אתמול. ב-2016, כשהתמודד בפריימריז בניו המפשייר נגד הסנאטורית הילרי קלינטון, הוא הדהים את ארה"ב ואת העולםצילום: AFP
נתנאל שלומוביץ
נתנאל שלומוביץ
שליח "הארץ" לניו המפשייר

אם יש מועמד אחד לנשיאות שמרגיש בבית בניו המפשייר, זה ברני סנדרס. עבור רוב האמריקאים הוא פרץ לתודעה, ברוח סערה ושיער פרוע, כשהכריז על מועמדותו לנשיאות ארה"ב לפני חמש שנים. ואולם כאן, במדינה המושלגת בצפון מזרח ארה"ב, הוא דמות ציבורית ותיקה, מוכרת ואהודה כבר עשורים.

הוא אמנם נבחר לראש העיר ברלינגטון בוורמונט ב-1980, אך מאז 1990 הוא שב ומופיע על מסכי הטלוויזיה המקומית גם בניו המפשייר, מאז שהתמודד לראשונה לקונגרס בוושינגטון מטעם ורמונט. זה חשף אותו לקהל רחב יותר בקומץ המדינות הצפון־מזרחיות המכונות ניו אינגלנד, בגלל שבהיותן קטנות, הן חלקו ערוצי טלוויזיה מקומיים. תשדירי הבחירות שלו אמנם פנו לבוחרי ורמונט, אך גם בניו המפשייר צופים כיום בווריאציות שונות של אותו נאום שהוא נושא כבר שלושים שנה. עבור פוליטיקאי עם מסר עקבי, זה יתרון לא מבוטל.

ב-2016, כשהתמודד בפריימריז בניו המפשייר נגד הסנאטורית הילרי קלינטון, הוא הדהים את ארה"ב ואת העולם בניו המפשייר. היא הוכתרה "המועמדת הוודאית" והוא נחשב עוף מוזר וחסר סיכוי. היא אמנם ניצחה במרוץ הסופי, אך במדינה הזעירה, עם נטייה היסטורית למועמדים אנטי־ממסדיים, סנדרס הוכיח לכולם שאסור להמעיט בערכו.

סנדרס בניו המפשייר, השבוע
סנדרס בניו המפשייר, השבועצילום: Brendan McDermid/רויטרס

אחרי שהפתיע רבים כשסיים במקום השני הצמוד באיווה ב–2016, ניו המפשייר היתה זו שהטילה את הפצצה במערכת הפוליטית כשהעניקה לו ניצחון חד־משמעי, מוחץ ומהדהד עם 22% תמיכה יותר משל קלינטון. למעשה, אלמלא דונלד טראמפ היה מטיל את אם כל הפצצות בפריימריז הרפובליקאיים, כנראה שסנדרס היה נחקק בזיכרון כסיפור הפוליטי הגדול ב–2016.

ואולם בניו המפשייר המושלגת, שבה המוטו הרשמי של המדינה — כן, יש דבר כזה — הוא "לחיות חופשיים או למות", אוהבים אאוטסיידרים. אזרחים שצפו בתושבי ורמונט בוחרים בו שוב ושוב, תחילה לבית הנבחרים ואז לסנאט, למדו מזמן לא לפחד מהתווית "סוציאליסט" שסנדרס אימץ לעצמו. ב-2020, כשהמפה הפוליטית התעצבה מחדש בארה"ב של טראמפ וסנדרס קיבל מעמד של פוליטיקאי רציני, ההפתעה הגדולה תהיה אם הוא יפסיד.

בוטג'ג' בניו המפשייר, השבוע. זה לא מקרי שמועמדים כמוהו השקיעו את השנה האחרונה בביקורים גם ביישובים קטנטנים בכפור של איווה
בוטג'ג' בניו המפשייר, השבוע. זה לא מקרי שמועמדים כמוהו השקיעו את השנה האחרונה בביקורים גם ביישובים קטנטנים בכפור של איווהצילום: Andrew Harnik/אי־פי

הקרב על המומנטום

במפלגה הדמוקרטית עדיין לא התאוששו מכישלון הליך ההצבעה באיווה. סנדרס סיים שם בקרב צמוד עם ראש העיר לשעבר מאינדיאנה פיט בוטג'ג', והפער בספירת הצירים התכווץ ל-0.1 אחוזים בלבד. מעבר לכך, סנדרס עדיין מדגיש את מה שתומכי קלינטון אוהבים להזכיר לאנשי טראמפ — זהו ניצחון רק בגלל שיטת ספירה ארכאית. "הקול הפופולרי" באיווה שייך לסנדרס היום, כמו קלינטון נגד טראמפ ב-2016.

ואולם כעת, כשהעיניים נשואות לניו המפשייר, איווה היא כבר חדשות ישנות. בשיטת הפריימריז האמריקאית, המתקיימת על פני חודשים ארוכים, כוחה של איווה אינו נעוץ ב-41 הצירים שהיא מחלקת. איווה הקטנה מציעה רק אחוז בודד מסך הצירים שעומד לבחירה בכל ארה"ב, כאשר דרושים 1,990 צירים כדי לזכות לבסוף במינוי המפלגה הדמוקרטית.

הערה זו נכונה פי שניים לגבי ניו המפשייר, שבה גרים כ-1.3 מיליון תושבים, וגורמת לאיווה — על שלושה מיליון תושביה — להיראות כמו מעצמה. ואולם ניצחון במדינות אלו הוא קריטי, כיוון שהוא מספק כותרות לעיתונים, נושא לשיחה לפרשנים בטלוויזיה, ציוצים בלתי פוסקים בטוויטר, וכתוצאה מכך — מומנטום.

ביידן בניו המפשייר, השבוע. הוא ידע שאיווה וניו המפשייר, שבהן כ-90% מהבוחרים הם לבנים, הן לא המגרש הביתי שלו
ביידן בניו המפשייר, השבוע. הוא ידע שאיווה וניו המפשייר, שבהן כ-90% מהבוחרים הם לבנים, הן לא המגרש הביתי שלוצילום: RICK WILKING/רויטרס

הדרך הטובה ביותר לחשוב על משמעות ההצבעה באיווה וניו המפשייר — ולמעשה ראוי לצרף אליהן את נוואדה ודרום קרוליינה שיצביעו בסוף החודש — היא מעין יצור כלאיים של פריימריז ומדגם בסל אחד. עבור תושבי המדינות, אלה בחירות מקדימות בכל מובן, שבמהלכן אזרחים מעניקים את קולם למועמדים במרוץ הארצי. ואולם עבור שאר האמריקאים, שעוקבים בדריכות אחר ארבע המדינות, ההליך משמש כמדגם שעוזר לבחור מועמדים.

ואכן, ארבע המדינות הראשונות הקטנות מהוות כ–4% מאוכלוסיית ארה"ב. מיד אחריהן מתקיים הקרב האמיתי ב-3 במארס שקיבל את השם ההולם "יום שלישי הגדול", ובו מצביעות 14 מדינות בבת אחת, כמה מהן גדולות באמת. כך, ביום אחד, מחולקים כשליש מסך הצירים העומדים לבחירה בפריימריז. לשם המחשה: איווה, ניו המפשייר, נוואדה ודרום קרוליינה בוחרות ביחד 155 צירים לוועידת המפלגה בקיץ, ואילו קליפורניה תעניק בעוד פחות מחודש 415 צירים.

זה לא מקרי שמועמדים כמו בוטג'ג' השקיעו את השנה האחרונה בביקורים גם ביישובים קטנטנים בכפור של איווה. המדינה הקטנה, שאליה הגיעו ג'ימי קרטר וברק אובמה כאנונימים, מסוגלת להפיל את אבן הדומינו הראשונה ולהכריע את המרוץ כולו. לכן, כשאבן הדומינו של איווה לא נפלה, נראה שניו המפשייר חשובה יותר מאי פעם.

וורן בניו המפשייר, השבוע. סנדרס נאבק בה במידה רבה כדי לזכות בקולות האגף הליברלי
וורן בניו המפשייר, השבוע. סנדרס נאבק בה במידה רבה כדי לזכות בקולות האגף הליברליצילום: BRIAN SNYDER/רויטרס

כיוון שמדובר בתקדים היסטורי, קשה לשער מה תהיה השפעת ניו המפשייר ביצירת מומנטום, אך כעת נראה כי יש לה סיכוי לתת את הטון לפריימריז כולם. הסקר החשוב ביותר במדינה, שפרסם אתמול "בוסטון גלוב", העריך כי סנדרס יקבל 25% מהקולות. ואולם הזוכה האמיתי בקרב על סדר היום הוא בוטג'ג', שרק צובר תאוצה, מתחזק על חשבון סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, ומגיע בסקר למקום השני עם 19%. ביידן מצדו מגיע למקום השלישי עם 12%, ורביעית ניצבת הסנאטורית אליזבת וורן עם 11%.

ואולם בשיטה האמריקאית הנתונים המעניינים מסתתרים דווקא בעומק סקר ה"גלוב". סנדרס, שנאבק במידה רבה בוורן כדי לזכות בקולות האגף הליברלי, שומר על יציבות, וכך גם היא. לעומת זאת, המומנטום הצפוי שצבר בוטג'ג' — אחרי שעקף באיווה סגן נשיא לשעבר ושתי סנאטוריות — בא בעיקר על חשבון ביידן, שכמו ראש העיר הצעיר, פונה לקהל מתון שניתן להגדיר שמאל־מרכז.

ואכן, ביידן ידע כי איווה וניו המפשייר, שבהן כ-90% מהבוחרים הם לבנים, הן לא המגרש הביתי שלו. סגן הנשיא תולה תקוות בעיקר בדרום קרוליינה, שבה קהילה שחורה גדולה שלרוב מכריעה את זהות הזוכה, וגם בנוואדה, שמצביעה לפניה, ובה הלבנים הפכו למיעוט הגדול במדינה שנאמד ב-48%. בכל זאת, הוא היה כנה עם הגעתו לניו המפשייר. "אני לא מתכוון לייפות את זה — ספגנו אגרוף בבטן באיווה", הודה, והסיט את האש לתקלה הטכנית. "למעשה ההליך כולו ספג אגרוף בבטן. אבל זו לא הפעם הראשונה בחיי שבה הופלתי לרצפה".

כשההצבעה בניו המפשייר היא בעיקר עניין של יצירת נרטיב, ביידן ספג מכה קשה, אך עדיין מוביל בסקרים ארציים. את המכה האמיתית ספגו וורן, הסנאטורית איימי קלובשר שהגיעה למקום החמישי המכובד באיווה והיזם אנדרו יאנג, שנהנה מעדת תומכים קטנה אך חזקה. ביידן אמנם נחבל, אבל בעולם שבו קביעת סדר יום תקשורתי הוא הדבר החשוב ביותר, לוורן מצפה אתגר גדול, בעוד שקלובשר ויאנג יוצאים למאבק על חייהם.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ