הדמוקרטים מאמינים שגם מדינות הדרום כבר לא בכיס של טראמפ ומקווים למהפך

סוקרים אומרים ששליטת טראמפ במדינות הדרום התרופפה: "הוא היה בסדר בשגרה, אבל כעת הם מחפשים יציבות", אמר אחד מהם. אחר העריך: "צפון קרוליינה, ג'ורג'יה וטקסס הופכות למדינות שבהן לשתי המפלגות יש סיכוי לנצח"

לוגו אי-פי
אי-פי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שוטרים מקפלים את דגל מיסיסיפי בעיר ג'קסון, בשבוע שעבר
שוטרים מקפלים את דגל מיסיסיפי בעיר ג'קסון, בשבוע שעברצילום: STRINGER/רויטרס

פעילי המחאה בארה"ב כבר רשמו כמה הישגים  היסטוריים: במיסיסיפי אישרו לבטל את הדגל שנשא את סמל הקונפדרציה, ובכמה מדינות אחרות הוסרו מהמרחבים הציבוריים פסלים של אישים המזוהים עם אפליה נגד שחורים. כעת, במפלגה הדמוקרטית יש מי שחותרים לכך שהשינויים הסמליים הללו יבואו לידי ביטוי גם בקלפיות בנובמבר, במיוחד במדינות הדרומיות. בינתיים, נראה שהסיכויים לטובתם.

הבוחרים בדרום נעשים צעירים, מעורבים ועירוניים יותר, ונוטים פחות לאמץ את פוליטיקת הזהות הלבנה של דונלד טראמפ. מנגד, הדמוקרטים בדרום מציגים רשימת מועמדים מגוונת מבחינה דמוגרפית. בראש הרשימה ניצב ג'ו ביידן, המועמד הדמוקרטי לנשיאות — גבר לבן בן 77, שלדעתם עשוי למשוך את תשומת לבם של המצביעים באזור השמרני ביותר מבחינה תרבותית בארה"ב.

"האזור הזה מציע כל כך הרבה הזדמנויות לכולם", אמר ג'יימי הריסון, גבר שחור בן 44, המועמד הדמוקרטי של דרום קרוליינה לסנאט, שמתמודד מול הסנטור לינדזי גרהאם.

עשרות שנים של פיתוח כלכלי הביאו תושבים חדשים לאזור: מלבד לבנים שמגיעים מאזורים אחרים בארה"ב, חוזרות גם משפחות שחורות לדרום אחרי הדורות שהיגרו צפונה בתקופת מעשי הלינץ' וההפרדה הגזעית. גם האוכלוסייה ההיספנית גדלה. הריסון ציין שאפילו ילידי הדרום הצעירים, לבנים ושחורים כאחד, נוטים פחות לאמץ זהות מפלגתית קשיחה כהוריהם.

"לפעמים מנהיגות שמעוגנת עדיין בדרכי העבר עוצרת אותנו", אמר הריסון, שהוסיף ש"כל השינויים האלה מתחילים להניע את הדינמיקה בקהילות רבות... אנחנו לא שוכחים את עברנו, אבל הוא לא ימשוך אותנו אחורה".

הבחירות לנשיאות בנובמבר יסמנו את ממדי השינוי המתחולל כעת. ההתמודדויות הצמודות בדרום ישפיעו על הנשיאות, על השליטה בסנאט של ארה"ב ועל מאזן הכוחות בקונגרסים המדינתיים, מראלי בצפון קרוליינה לאוסטין, טקסס.

ניצחונות דמוקרטיים יגדירו מחדש את קרבות הפוליטיים, בין השאר, על הרחבת הגישה לביטוח רפואי ורפורמות בהליכי המשפט הפלילי. הבחירות הכלליות הן קריטיות גם מפני שהמצביעים יבחרו את המחוקקים, שיקבעו את הגבולות של מחוזות הבחירה לבית המחוקקים המדינתי ולקונגרס לאחר מפקד האוכלוסין של 2020.

שינוי מהיר משנדמה

שלא כמו הדמוקרטים, מרבית הרפובליקאים אינם ממהרים להכריז ש–2020 היא שנת שינוי, אבל גם הם מודעים לשינויים הבולטים הפועלים לרעתם. זה החל בגידול הפרברים בצפון וירג'יניה, אשר התפשטו דרומה אל קו החוף ומערבה אל עבר טקסס.

"צפון קרוליינה, ג'ורג'יה, טקסס — כולן הופכות למדינות בהן לשתי המפלגות יש סיכוי לנצח", אמר הסוקר הרפובליקאי ברנט ביוקאנן, שחברת הסקרים שלו מסייעת לקמפיינים הרפובליקאים ברחבי ארה"ב.

מנהלת הקמפיין של ביידן, ג'ן אומאלי דילון, מדברת בהתלהבות על "מפה מורחבת", שמכניסה את צפון קרוליינה ופלורידה לאותה הקטגוריה של המדינות המתנדנדות שהכניסו את טראמפ לבית הלבן. בג'ורג'יה וטקסס, היא מוסיפה, המרוץ יהיה צמוד יותר משהיה זה עשרות שנים.

לדברי ביוקאנן, הקרב עדיין פתוח בכל הנוגע לבתי הנבחרים בג'ורג'יה ובטקסס, הנתונים כעת בשליטה רפובליקאית. כך גם לגבי המושבים הרפובליקאים של צפון קרוליינה, ג'ורג'יה ואולי גם טקסס בסנאט האמריקאי. בדרום קרוליינה, אלבמה ומיסיסיפי ההתמודדויות לסנאט עשויות להיות צמודות יותר ממה שהיה מקובל עד כה בבחירות טיפוסיות במדינות הדרום.

"ג'ורג'יה והדרום כולו משתנים מהר יותר מכפי שנדמה", אמר דובוז פורטר, חבר בית נבחרים לשעבר בג'ורג'יה מטעם הדמוקרטים ויו"ר המפלגה במדינה. "זה התחיל כבר לפני טראמפ", לדבריו, אבל הנשיא "האיץ את זה".

תחרות ממשית בין שתי המפלגות במדינות הקונפדרציה הישנה תהיה חידוש יחסי. במשך דורות, לאחר השלמת שיקום האזור מהריסות מלחמת האזרחים, "הדרום האיתן" היה כולו דמוקרטי. המצביעים הלבנים דחו באופן גורף את המפלגה הרפובליקאית, מפלגתו של אברהם לינקולן. עם בוא התנועה לזכויות אזרח בשנות השישים, מרבית הלבנים עברו להצביע לרפובליקאים. המגמה הגיעה לשיאה בזמן שתי כהונותיו של הנשיא הדמוקרטי והשחור ברק אובמה. המניע המרכזי להצבעה נותר שמרנות תרבותית לבנה, יותר מהזדהות מפלגתית.

הדמוקרטים רואים בביידן מנהיג שמסוגל להקטין את הפערים בין הערים הגדולות והפרברים. "ביידן הוא כלי בטוח למצביעים לבנים. טראמפ היה בסדר מבחינתם בזמנים רגועים, אבל כעת הם מחפשים מנהיג יציב, שיעשה את הדבר הנכון", אמר זק מקריירי, סוקר דמוקרטי מאלבמה. החברה שלו עובדת עם הקמפיין של ביידן.

ללא משיכה דרומית

ביידן ייאלץ להשיג את אהדתם של המצביעים ללא היתרון היחסי בו החזיקו שלושת הנשיאים הדמוקרטים האחרונים. ג'ימי קרטר וביל קלינטון הם ילידי הדרום. הם משכו לבנים מתונים ומצביעים שחורים, אף שציבור המצביעים היה אז לבן יותר ועירוני פחות. קרטר, לדוגמה, הציג את עצמו כפרוגרסיבי מבחינה גזעית, אם כי בבחירות המקדימות של 1976 חיזר אחרי מושל אלבמה ג'ורג' וולאס, תומך בהפרדה גזעית לשעבר. הוא ניצח בכל מדינות הדרום.

קלינטון, שניצח בכמה ממדינות הדרום ב–1992, ניהל קמפיין מושחז בקרב המצביעים השחורים, תוך שהוא תומך בעונש המוות. בזמן הקמפיין הוא חזר לארקנסו עבור הוצאה להורג של אסיר שחור. אובמה ניצח בווירג'יניה ובצפון קרוליינה ב–2008, אבל הוא מתבסס על הערים בהן האוכלוסייה מגוונת ועל פרברים שבהם הקרב היה צמוד.

ביידן צירף לרשימת המועמדים שלצדו כמה נשים שחורות. הוא מקפיד לדון במאות שנים של עוול ואי שוויון מערכתי. לאחרונה, בנאום שנשא ביום עצמאות, תיאר את תולדות ארה"ב כ"מאבק מתמיד בין שני החלקים של אופיינו, הרעיון שכל הנשים והגברים — כל בני האדם — נבראו שווים, ושהגזענות פילגה בינינו".

בתסיסה שעוררו מעשי האלימות האחרונים נגד שחורים, חיפש ביידן את שביל הזהב והבהיר שהוא מתנגד לקולות הקוראים "להפסיק את תקציבי המשטרה". הוא הבהיר שהוא תומך בהסרת סמלי הקונפדרציה, אבל לא במסגרת מהומות. הוא גם הבדיל בין אנדרטאות לבוגדים מהדרום ובין מייסדי האומה, שהיו בעלי עבדים, ובהם ג'ורג' וושינגטון ותומס ג'פרסון. על אלו דווקא יש להגן, אמר.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ