הונג קונג, הסכם סחר ואויגורים: יחסי ארה"ב־סין הגיעו לשפל של עשרות שנים

שתי המדינות החליפו השבוע דרישות לסגירת מבנים דיפלומטיים, ברקע האשמות שהעלה הנשיא טראמפ כלפי סין על הסתרת מידע בנושא מגפת הקורונה, לצד הקשחת עמדתה של וושינגטון בנושא המחלוקת בים סין הדרומי ויחסה של בייג'ין להונג קונג

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג בפסגת G-20 באוסקה שביפן, בשנה שעברה
טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג בפסגת G-20 באוסקה שביפן, בשנה שעברהצילום: Susan Walsh/אי־פי

היחסים בין ארה"ב לסין ידעו בשנה האחרונה שורת מחלוקות סביב התפשטות הקורונה, הסכמי סחר, היחס להונג קונג והתמיכה בצפון קוריאה. ההודעה אתמול (שישי) של בייג'ין כי הורתה לוושינגטון לסגור את הקונסוליה בעיר צ'נגדו — בתגובה לצעד דומה שנקטה וושינגטון ביחס לקונסוליה הסינית ביוסטון — היא הסלמה נוספת ביחסים בין שתי הכלכלות הגדולות ביותר בעולם, שנראה שכבר הגיעו לנקודת השפל שלהם.

"מלחמת הקונסוליות" מתרחשת ברקע חילופי האשמות מצד ארה"ב כי סין עומדת מאחורי ניסיונות לגנוב מידע על פיתוח חיסון לנגיף הקורונה מחברות אמריקאיות, וכן האשמות כי אקדמאים סינים הפועלים בארה"ב קשורים לצבא ארצם. אלה כמה מהסוגיות שסין וארה"ב התעמתו בעניינן בתקופה האחרונה:

התפרצות הקורונה

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, האשים את סין בחוסר שקיפות סביב התפרצות המגפה, שהדיווחים הראשונים אודותיה הגיעו בתחילת השנה הנוכחית מהעיר ווהאן במחוז חוביי. טראמפ נוהג להשתמש בהופעותיו בפומבי בביטוי "הנגיף הסיני", ואף להטיח האשמות בגורמים סיניים רשמיים כי "התעלמו מחובת הדיווח" לארגון הבריאות העולמי על התפשטות הנגיף. עוד טוען הנשיא כי בייג'ין לחצה על סוכנות האו"ם "להציג מצג שווא" בפני העולם.

סין טוענת כי פעלה בשקיפות בנושא המגפה, וארגון הבריאות העולמי הכחיש את טענות טראמפ לגבי הפצת "דיסאינפורמציה" סינית בנוגע להתפשטות הנגיף. ארה"ב הודיעה על כוונתה לפרוש מארגון הבריאות העולמי במחצית 2021 בגלל התנהלותו בנושא.

הסכם הסחר

ממשל טראמפ החל להעלות ב–2018 את תעריפי המכס על ייבוא סחורות מסין, שותפת הסחר הגדולה ביותר של ארה"ב. זאת, במסגרת יוזמה שאפתנית לאלץ את סין להנמיך את הסובסידיות שלה למפעלים בתחומה ולהגמיש את הדרישות המחמירות כלפי חברות אמריקאיות הפועלות בסין.

אחרי יותר משנה של מלחמת מכסים בין השתיים, שהאטה את הצמיחה הכלכלית העולמית, וושינגטון ובייג'ין חתמו בינואר האחרון על הסכם סחר שבמסגרתו הורדו כמה מהמכסים — ללא התייחסות לבעיות היסוד ביחסים הכלכליים ביניהן.

בייג'ין התחייבה להגדיל את ייבוא הסחורות מארה"ב בהיקף של 200 מיליארד דולר על פני שנתיים. משרדי הסחר והחוץ של ארה"ב לוחצים על חברות אמריקאיות להוציא מסין את מפעליהן ולחדול מלהסתמך על מיקור חוץ לחברות בתחומה.

ים סין הדרומי

בשבועות האחרונים ארה"ב הקשיחה את עמדתה בסוגיית ים סין הדרומי, אזור עתיר עתודות אנרגיה, שבו בייג'ין מנסה לטענתה "להקים אימפריה ימית". ברוניי, מלזיה, הפיליפינים, וייטנאם וטייוואן חולקות על טענותיה של סין לחזקה על 90% מהשטח הימי הכלוא ביניהן.

בהודעה שפרסם שר החוץ האמריקאי, מייק פומפאו, ב–13 ביולי, כינתה ארה"ב בפעם הראשונה את תביעותיה של סין באזור "בלתי חוקיות" והאשימה את בייג'ין בניהול "מערכה בריונית" כלפי שכנותיה.

עצמאות הונג קונג

סין וארה"ב התעמתו ביניהן בסוגיית הפגנות תנועת המחאה הפרו־דמוקרטית בהונג קונג ועל "חוק הביטחון הלאומי" החדש שבייג'ין החילה בסוף יוני על המושבה הבריטית לשעבר, שהושבה לשליטתה ב–1997 תחת הסכם "מדינה אחת, שתי שיטות". 

מפגין בהונג קונג מחזיק את דגל ארה"ב, השבועצילום: Kin Cheung/אי־פי

לאחרונה חתם טראמפ על צו נשיאותי שביטל את המעמד הכלכלי המיוחד שהונג קונג זכתה לו ביחסי החוץ של וושינגטון. זאת לצד אישורו של חוק המטיל סנקציות והגבלות על הוצאת ויזה לארה"ב על פקידי ממשל ומוסדות פיננסיים סיניים, המעורבים ביישום החוק בהונג קונג. סין איימה בתגובה כי תטיל סנקציות משלה על גורמים אמריקאים.

המיעוט האויגורי

ארה"ב הטילה סנקציות על בכירים סינים, וכן על חברות ומוסדות ציבוריים, בשל הפרת זכויות אדם של המיעוט האויגורי המוסלמי במחוז שינג'יאנג במערב סין. המדינה ספגה גינויים מצד הקהילה הבינלאומית בגין הקמת מחנות בשינג'יאנג שהוגדרו כ"מרכזי הכשרה מקצועית", ונועדו לדכא גורמים קיצוניים.

אלה זכו לביקורת בתור מחנות חינוך מחדש, ובחודשים האחרונים התפרסמו תחקירים על תוכנית ממשלתית להעסקה בכפייה של אויגורים — בין היתר במפעלים המייצרים מסכות וציוד מיגון רפואי, המשמש להתגוננות מפני נגיף הקורונה.

עיתונאים וסטודנטים סינים

ארה"ב הודיעה כי היא רואה בכמה כלי תקשורת ממלכתיים מרכזיים של סין "שגרירויות זרות" וקיצצה את מספר העיתונאים המורשים לעבוד במשרדיהם בתחומה, מ–160 למאה. בתגובה, סין גירשה יותר מעשרה כתבים אמריקאים של כלי תקשורת מובילים ודרשה מארבע חברות חדשות אמריקאיות למסור לשלטונות במדינה דיווח על פעילותן.

במאי קיבלה ארה"ב תקנות חדשות המצמצמות את מספר אשרות הלימודים שהיא מנפיקה לסטודנטים סינים, שנחשדו בקשרים לצבא סין.

חברת וואוויי

חברת הטלקום הסינית וואוויי צורפה בשנה שעברה לרשימה של משרד הסחר האמריקאי של גופים שנקשרו אליהם חששות בנושא הביטחון הלאומי. זאת, על רקע טענות וושינגטון כי החברה הפרה את הסנקציות האמריקאיות על איראן — וכן כי היא עשוי לרגל אחר משתמשים. הוספת החברה לרשימה פגעה ביכולתה לעשות שימוש ברכיבים מתוצרת ארה"ב, כמו שבבים.

וואווי הכחישה את ההאשמות וטענה כי וושינגטון מבקשת לבלום את צמיחתה, משום שאף חברה אמריקאית לא מציעה את אותה טכנולוגיה במחיר תחרותי. ארה"ב הצליחה לשכנע כמה מדינות ברחבי העולם לא לקיים קשרים עסקיים עם החברה הסינית.

היחס לצפון קוריאה

על אף ששתי המדינות מעוניינות כי צפון קוריאה תוותר על תוכנית הגרעין שלה, סין וארה"ב חלוקות באשר לשאלת היחס כלפי המדינה המבודדת. וושינגטון האשימה את בייג'ין בהפרת הסנקציות של האו"ם על צפון קוריאה. סין, שדחתה את הטענות, רוצה להסיר כמה מהסנקציות וארה"ב מתנגדת לכך.

מנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און, נפגש עם הנשיא טראמפ שלוש פעמים בין 2018 ל–2019 — אך בפגישותיהם לא הושגה כל התקדמות בסוגיות שעל שולחן המשא ומתן. וושינגטון דורשת כי פיונגיאנג תוותר על תוכנית הגרעין שלה, בעוד האחרונה דורשת להסיר ממנה את הסנקציות.

נשיא סין שי ומנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און בבייג'ין, ביוני 2018צילום: JU PENG / XINHUA / AFP

סגן שר החוץ האמריקאי, סטיבן ביגון, אמר השבוע כי חרף המחלוקות הנוכחיות, וושינגטון ובייג'ין יכולות בכל זאת להמשיך לפעול יחד לבלימת תוכניתה של צפון קוריאה לפיתוח נשק להשמדה המונית.

תגיות קשורות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ