הנדסה גנטית וחיידקים טבעיים - כך ייאבק העולם ביתושים מעבירי נגיפים

בהעדר חיסון וכאשר הדברה כימית נחשבת כמזיקה יותר מהנגיף , מעלה משבר הזיקה פתרונות יצירתיים, שנועדו להתמודד עם מגפות המועברות גם הן ע"י יתושי האדס. גם ישראל קיבלה פנייה לקחת חלק בפרויקט

עידו אפרתי
עידו אפרתי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מדען בחברת אוקסיטק בוחן גלמים של יתושי אדס מהונדסים גנטית בברזיל, בשבוע שעבר
מדען בחברת אוקסיטק בוחן גלמים של יתושי אדס מהונדסים גנטית בברזיל, בשבוע שעבר צילום: רויטרס
עידו אפרתי
עידו אפרתי

מהרגע שקיבלה התפשטות הנגיף זיקה מאפיינים של מגפה – בכלל זה הודעת ראשי ארגון הבריאות העולמי על "התפרצות עוצמתית" - החלו ניסיונות לבלום את הנגיף. אולם בהיעדר פיתוח של חיסון או תרופה בטווח הנראה לעין, נמצאים על הכוונת מפיצי הנגיף – יתושי האדס (Aedes).

הקשר בין נגיף הזיקה לבין מומי המיקרוצפליה (קטנות ראש) שהופיעו אצל יילודים במדינות דרום אמריקה עדיין לא הוכח, אבל זה לא מרגיע איש. ארסנל הכלים של מדינות המערב בקרב הבלימה מול יתושי האדס אינו מגוון. דבר אחד ברור לכל: הדברה כימית באזורים טרופיים נרחבים ומיושבים היא פתרון בעייתי ומוגבל ביותר, שעלול להתברר כמזיק יותר מהנגיף עצמו – הן לבני האדם והן לסביבה.

משבר הזיקה מעלה על הפרק פתרונות יצירתיים יותר, שמקורותיהם נועדו להתמודד עם מגפות כמו הדנגי והצ'יקונגוניה המועברות גם הן באמצעות יתושי האדס ונפוצים הרבה יותר, אך זורעים פחות בהלה בעולם המערבי.

בהתאם לכך הודיע אתמול מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) כי הוא מקדם את האפשרות של הדברה ביולוגית באמצעות יתושים מהונדסים גנטית. ב-FDA שוקלים כעת בחיוב הצעה של חברה בריטית בשם "אוקסיטק" (Oxitec) לבצע בפלורידה ניסוי ביתושי אדס מהונדסים גנטית שאמורים לשמש כמדבירים ביולוגיים של מפיצי הנגיף. הבקשה של אוקסיטק – שערכה כבר ניסויים בברזיל – מקבלת דחיפות בתהליכי האישור נוכח קצב ההתפשטות שלו.

חיטוי מפני יתושי האדס באל-סלבדור, בשבוע שעברצילום: אי־פי

הפתרון שמספקת אוקסיטק – בינתיים החברה היחידה עם מוצר מסחרי כזה – הוא יתושי אדס זכרים שלא מצליחים להעמיד צאצאים כיוון שמוחדר להם גן לטאלי (קטלני) אשר גורם להשמדת הצאצאים שהתפתחו לאחר ההזדווגות. באתר החברה מתואר ניסוי מוצלח שנערך בברזיל, ולפיו באזורים המיושבים בכ-5,000 בני אדם, הצליחה החברה להשיג דיכוי של 90%-82% מאוכלוסיית יתושי האדס. בעקבות ההצלחה, טוענת החברה, היא החלה לקדם בימים אלה ניסוי באזורים המיושבים ב-60-35 אלף בני אדם. בין אם מדובר בנגיפים כמו זיקה, דנגי וצ'יקונגוניה או מחלות אחרות, בברזיל מושקעים כיום כ-1.2 מיליארד דולר בשנה במאבק ביתושים מעבירי מחלות. משרד הבריאות בישראל כבר קיבל פנייה לקחת חלק בפרויקט היתושים המהונדסים, ובניסוי של הפיתוח בפורטו ריקו ישתתפו מומחים ישראלים.

"הרעיון הזה קיים כבר כמה עשרות שנים ועושים בו שימוש גם בישראל ובמקומות שונים – אבל באמצעות הקרנות ולא באמצעים גנטיים", מסבירה ד"ר לאור אורשן, מנהלת המעבדה האנטמולוגית של משרד הבריאות. "בישראל נעשה בכך שימוש בזבובי הים התיכון. משחררים הרבה זכרים עקרים וזו דרך יפה להתמודד עם בקרה ושליטה באוכלוסייה של מזיקים. החיסרון הוא שזה לא עובד בכל סוגי המזיקים וזה דורש משאבים לגידול במעבדה. בנוסף, זו חייבת להיות אוכלוסייה תחרותית לאוכלוסיית הבר כי תמיד נשארים פריטי בר וברגע שאתה מפסיק הם מזדווגים ומספרם שוב גדל". ואולם, הפתרון שנוגע ליתושי האדס, שכולל תהליך של הנדסה גנטית, עדיין נחשב לשנוי במחלוקת. "זה נושא מאד מורכב. יש כאן גם התערבות גנטית, וגם גן לטאלי שאם הוא קופץ לאורגניזם אחר אין דרך חזרה, אתה לא יודע בדיוק מה יהיה האפקט שלו בסופו של דבר", אומר פרופ' בועז יובל, מהמחלקה לאנטומולוגיה בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית בירושלים.

פתרון אחר, כנראה ידידותי יותר מגיע מפרויקט "נפטרים מהדנגי" (Eliminate Dengue) – פרויקט מחקר לא מסחרי שממומן על ידי קרנות מחקר שונות – בהן גם הקרן של ביל ומלינדה גייטס, וכן הממשלות של ברזיל ואוסרטליה. בשיטה הזו משתמשים מדענים בחיידק טבעי בשם "וולבכיה"(Wolbachia) אשר מקטין משמעותית את היכולת הביולוגית של היתוש להעביר את הנגיף הלאה לאדם הבא, ובכך מביא למעשה לצמצום המגפה. הרעיון הוא להחדיר ליתושי האדס את החיידק, לגדל אותם במעבדה, להפיצם באזורים נגועים וכך הם יפיצו אותו בקרב אוכלוסייתם. בשנת 2014 החל ניסוי כזה בצפון אוסטרליה, בעקבות ניסויים בקנה מידה קטן יותר בוויטנאם, קולומביה וברזיל. ניסוי בקנה מידה גדול יותר אמור להתקיים באינדונזיה.

"אחת ההשערות היא שתופעת המיקרוצפליה בתינוקות מופיעה אצל נשים שלא רק נדבקו בזיקה אלא שבעברן גם נדבקו בדנגי, והשילוב שלהן הוא שהמשפיע על העובר", מסביר יובל. "זו הערכה בלבד והדגני נפוץ מאד באזורים המטרופוליניים, הטרופיים והסאב־טרופיים בעולם". עם זאת, יישום השיטה דורש עדיין צמצום עלויות, ובכך עוסקים באינטנסיביות בימים אלה מדעני הפרויקט עקב הצורף הדחוף.

מעבדה בקולומביה בה נעשים ניסויים ביתושי האדס, בשבוע שעברצילום: רויטרס

אין פתרון מחץ

המלחמה בנגיף משמעה במקרה הזה מלחמה ביתושים. אורשן ויובל מתארים אותה כמלחמה סיזיפית וקשה שאין לה פתרון מחץ יחיד ומיידי. "יש כלים שונים להדברת יתושים, אבל אף פעם אי אפשר להישען רק על כלי אחד", אומר יובל, "צריך לצאת מנקודת הנחה שבין אם מדובר בפתרון שהוא כימי, או ביולוגי או התנהגותי של בני האדם בנפרד – היתושים יידעו להתמודד אתו ולכן שילוב גישות יביא יותר סיכויי הצלחה".

לדבריו, אחד הטיפולים האפקטיביים ביתושים הללו הוא הטיפול במקורות הדגירה שלהם. "הם ידועים בכך שמספיקים להם חללים מאוד קטנים של מים כדי להתרבות – תחתית של אדנית, פחית שנשארה בחוץ או צמיג שנזרק ונקוו בו מי גשם – מספיקים כדי לפוך עבורם לבית גידול", אומר יובל. ולכן, אחד הפתרונות הוא לצמצם ככל שניתן את מקורות הדגירה שלהם באמצעות מודעות בני האדם לנושא. דבר שרחוק מאוד מסדר העדיפויות האישי או המוניציפאלי ודורש יכולות של ניטור, אכיפה והרתעה. "שני המקומות היחידים בעולם שעומדים במשימה הזו בהצלחה הם סינגפור וקובה", הוא מספר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מסעדת קוקו תאי

זו לא באמת מסעדה. זה מקום בחוף הים שבו מופיעים כוכבי ריאליטי

מבט מאחור על שלושה ילדים, בן ו בת קטנים ו בת מתבגרת, עם תיקי גב בדרך ל בית הספר
Royalty-free stock photo ID: 1792161653

Happy school children going to school outdoor at sunny autumn day. Rear view of teen girl and two toddler preschoolers with backpack go to the kindergarten.

I
By Inna Reznik

תלמידים
אחים
אחיות
ילקוטים
ילקוט
תיק
ביס
לימודים

במודעת הדרושים נכתב "לא נדרש ידע קודם". לשם תשלחו את הילדים?

קניות בגדים באינטרנט

אייפון בשקל: איך זה ששיטה של האקרים מהניינטיז עוד עובדת?

"מערבולת"

למרות שהסוף ברור מראש, הסרט הזה הוא כמו פטיש על הראש

לואיס המילטון

מרצדס ייצרה מכונית ש"קופצת כמו קנגורו". גם המילטון סובל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"