הלוחמת מפאבלת הדייגים שליד הכפר האולימפי בריו נכנעה בקרב וביתה נהרס

אחת הלוחמות הנחושות ביותר נגד הקמת המתחם האולימפי בריו דה ז'ניירו, עמדה השבוע מנגד בעוד הדחפור הורס את ביתה. בשנים האחרונות הפכה מריה דה פניה לדמות מוכרת בקהילת וילה אאוטודרומו, רובע דייגים בפאתי ריו, שהוחרב כדי לפנות מקום לאולמות התעמלות, בריכות ומתקני ספורט נוספים. אלו יהיו במוקד תשומת הלב העולמית עם פתיחת האולימפיאדה בריו, ב–5 באוגוסט.

אחרי שהחזיק מעמד יותר זמן משאר המבנים בשכונה, ביתה של פניה נהרס בידי צוות שהגיע למקום מהכפר האולימפי השכן. בתמונות שהועלו לדף פייסבוק של הקהילה נראה הדחפור ממוטט את קירות הבניין, עליו שורבטו כתובות מתריסות נגד הרס "הקהילה הלגיטימית" המקומית. פקחי העירייה נכחו במקום ונערכו לאפשרות שהתושבים יפריעו לעבודות של היזמים.

• למה שמישהו ירצה לארח את האולימפיאדה?
• האלימות בריו דה ז'נרו מתנגשת עם האולימפיאדה ב-2016

תומכיה של פניה בשטח וברשתות החברתיות הדגישו שהרס הבית נעשה ביום האשה הבינלאומי, שעות ספורות לפני שהיתה אמורה לקבל אות מבית הנבחרים של ריו על חלקה בהגנה על הקהילה. בהמשך היום הצטרפה פניה להפגנה מחוץ לבית הנבחרים, בו נישאו כרזות בהן נאמר בין היתר "ראש העיר חושף היום את מדיניותו כלפי נשים: אלימות", או "נשות אאוטודרומו מלמדות אותנו איך נלחמים".

ראש העיר ריו דה ז'ניירו, אדוארדו פאאס, תומך בפעולות הממשלה. לדבריו, ביתה של פניה הוא אחד הבתים שצריך להרוס, משום שהם חוסמים את דרך הגישה לאתר האולימפי. הוא ציין שהממשלה מתכוונת לשדרג את רובע וילה אאוטודרומו ולבנות בסביבה בתי ספר. עם סיום העבודות, כך הוא הדגיש, פניה ותושבים נוספים יקבלו מגורים חינם בשכונתם. אחד מעוזריו של ראש העיר אף ציין כי פאאס נפגש עם פניה לפני ימים אחדים כדי לדון עמה בתוכנית הזו.

אלא שפניה ותושבים מתייחסים בחשדנות להבטחות הממשלה: הם טוענים שלא היו צריכים לאלץ אותם לעזוב את בתיהם וסבורים שהשלטונות מנצלים את האולימפיאדה כדי לגרש קהילות עניות מאזור שיזמים מעוניינים לפתח. חששות אלה התחזקו בשנה שעברה, לאחר שאחד מבעלי הקרקעות הגדולים באזור, קרלוס קרבאליו, תורם חשוב למערכת הבחירות של פאאס וחבר בגוף האחראי על הבנייה של הכפר והמתקנים האולימפיים, אמר שהוא רוצה לייעד את המקום לאנשי אליטה.

וילה אאוטודרומו היא אחת הפאבלות המקיפות את ריו — שכונות עוני בפאתי העיר., המוכות אלימות וסמים בדרך כלל. עד תחילת מיזם האולימפיאדה גרו במקום כ–600 משפחות, שרובן כבר עזבו. במשך יותר מארבע שנים הצליחו התושבים למנוע את הריסת השכונה, אך מספרם הלך ופחת בהדרגה. חלקם הסכימו לקבל פיצוי או מגורים חלופיים, אחרים פונו בכוח בעימותים אלימים.