שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"אפשר להריח את המוות": באיי הבהאמה שוקלים מה להציל - ועל מה לוותר

רבות מהווילות על קו החוף נותרו ללא פגע אחרי ההוריקן, אך מצבם של המקומיים רע בהרבה. "אין חשמל, אין מים, והאנשים נעלמו", מספר אחד, ושני מוסיף: "צריך פשוט לעבור בבולדוזר על חלק מהשכונות האלה"

לוגו גרדיאן
גרדיאן
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שוטרת סורקת בשכונה הרוסה באבאקו, איי בהאמה, ביום שלישי
שוטרת סורקת בשכונה הרוסה באבאקו, איי בהאמה, ביום שלישיצילום: MARCO BELLO/רויטרס

תיירים שבאו בעבר לטרז'ר קיי שבאיי בהאמה נהנו ממאכל מסורתי — דג דקר מאודה עם אורז יסמין וקולסלו שהוכן על ידי השף המקומי הידוע אנטון דיימס. "הייתי עושה הכל בשביל זה עכשיו", אמר דיימס, והוסיף שאינו בטוח שיוכל לחיות באיים בשנים הקרובות.

השף בן ה–40 ומשפחתו שהו בשבוע שעבר בדירתם כשהוריקן דוריאן פקד את האי אבאקו בעוצמה מפחידה. הוא נזכר: "זה היה ב–3 או 4 אחרי הצהריים. החלון התחתון עף, והרוח ניסתה למשוך אותנו מחוץ לדירה. החזקתי ביד של אשתי והיא אחזה בידו של הבן שלנו. הרוח הרימה אותם והם היו באוויר 10 דקות לפחות. הזרוע שלי עדיין כואבת. נכנסנו לאמבטיה, וכל הגג עף. פחדתי מאוד, חשבתי שנמות".

בית הרוס במארש הארבור, ביום ראשון
בית הרוס במארש הארבור, ביום ראשוןצילום: LOREN ELLIOTT/רויטרס

הסערה החריבה את הביסטרו האיטלקי שדיימס פתח בשנה שעברה, והוא לא יודע מה מצפה לו בעתיד - או היכן יחיה. "השקענו במסעדה הרבה מאוד עבודה, והיא חדלה להתקיים. כעת אצטרך להתחיל את חיי מחדש, להתחיל מלמטה", הוסיף. רעייתו מרתה, בת 40, לקחה את בנם אנטואן, בן 11, הסובל מטראומה קשה, לעיר נסאו. אך דיימס כבר חזר לאי.

טרז'ר קיי, השוכן במרחק של כ–30 ק"מ צפונית למארש הרבור, העיר הגדולה ביותר באבאקו, היא אתר נופש יוקרתי עם חוף שנחשב לאחד הטובים בעולם. לעשירים יש כאן בית שני והם נהנים ממסלולי גולף ומגרשי טניס. אחת מרשתות הטניס מעוקמת, אך רבות מהווילות השוכנות ליד החוף נותרו יחסית ללא פגע. עדיין אפשר לעמוד על המרפסות שלהן, להתבונן באוקיינוס הכחלחל-ירקרק ולדמיין גן עדן.

שני אנשים מביטים על ההרס בטרז'ר קיי שבאיי בהאמה, בשבוע שעבר
שני אנשים מביטים על ההרס בטרז'ר קיי שבאיי בהאמה, בשבוע שעברצילום: MARCO BELLO/רויטרס

אך בפניהם של תושבי הקבע ניצב אתגר מפחיד ורב שנתי שעלותו מוערכת במיליארדי דולרים: האם כדאי לבנות מחדש וכיצד. ג'ים קידי, אמריקאי המתנדב בארגון Humanitarian Aid and Rescue Project, אמר: "המצב קשה. זה נראה כמו אזור מלחמה, אפשר להריח כאן את ריח המוות".

כתבי הגרדיאן חזו בגשר גדול שקרס לתוך מפרצון, וחלקי הבטון הענקיים שלו שקעו במים. מסביב לגשר נראו מכוניות הפוכות, עצים שבורים ועמודי חשמל מנופצים. קידי, בן 47, שהיה במרפאה הקהילתית של קופר'ס טאון, אמר: "התשתיות הרוסות לגמרי. אין חשמל, אין מים, והאנשים נעלמו. רבים מהם פשוט עזבו את האי, וכעת יש לנו גל נוסף של פליטי האקלים".

הוא הוסיף: "אתמול הסתובבתי עם אחד מבכירי משרד העבודה המקומי, וכתבנו את מה שיהיה צורך לעשות: המספר העצום של המכונות הכבדות הנחוצות — הטרקטורים, הבולדוזרים, מכונות הגריסה, העגורנים. הממשלה המרכזית כאן בבהאמס תצטרך לקבל כמה החלטות קשות מאוד. ממה שראיתי, צריך פשוט לעבור בבולדוזר על חלק מהשכונות האלה, ואז להחליט אם לבנות או לא".

לדבריו, מצבם של התושבים שנותרו במקום יהיה בלתי נסבל עוד ימים אחדים, בעיקר אם לא יגיע סיוע, והאפשרות היחידה שתיוותר תהיה פינוי. "לפני זמן מה הגיע מטוס עם אספקה רפואית, ופתאום הופיעו עשרות אנשים וביקשו שיקחו אותם לפלורידה, לא משנה לאן. נאלצנו לסרב להם. זה שובר את הלב. היתה שם אם שבכתה והתחננה למען בנה: 'אני רק רוצה להוציא אותו מפה'. זוהי המציאות של התושבים".

תושבי בהאמה עולים על טיסה יוצאת מהמדינה, בשבוע שעבר. רבים מהמקומיים עזבו את האיים
תושבי בהאמה עולים על טיסה יוצאת מהמדינה, בשבוע שעבר. רבים מהמקומיים עזבו את האייםצילום: ALEKSANDRA MICHALSKA/רויט�

לדברי קידי, להתחממות כדור הארץ היה תפקיד מרכזי בהיווצרות ההוריקן. "טמפרטורת פני המים כיום גבוהה מאוד ומתדלקת סופות, שבעבר היו עוברות וגורמות רק לנזק לא גדול. הפעם היתה לנו סופה שנעמדה מעלינו במשך יומיים והשמידה הכל. דונלד טראמפ מתנהג בטיפשות ביחס למשבר האקלים. לא צריך להיות מומחה, צריך רק לשים לב ולראות מה קורה".

חלק גדול מאבאקו נטוש והמרכז הקהילתי של טרז'ר ביי חשוך ושומם. קומץ אנשים מגיעים למרכז הרפואי הסמוך, שבו מתנדבים מהארגון ההומניטרי Heart to Heart International מעניקים טיפול רפואי חינם. וילסון צ'ארייט, שבא למרכז בגלל לחץ הדם שלו, סיפר: "הבית שלי הוצף. המים פרצו את הדלת הקדמית וסחפו הכל החוצה. היה לנו סולם קטן, וכך יכולנו להעלות את הילדים לעליית הגג. כולם בכו. אמרתי: 'אל תבכו, הגג לא יעוף'. אבל חשבתי שאם הוא יעוף, כל הילדים שלי ימותו". בתו בת ה-14 הוסיפה: "היינו כל הלילה על הגג. הבית רעד וחשבנו שיקרוס. חשבתי שאני הולכת למות".

בקופר'ס טאון הסמוכה נראה שכנסייה, ספרייה ובית ספר שרדו יחסית ללא פגע. אנתוני סונדרס, בן 58, שתיקן את חנות הנוחות שלו בתחנת הדלק המקומית, הביע אופטימיות: "יש כאן אנשים טובים. הם מתאוששים במהירות. זה יימשך זמן מה, אבל הם ישתקמו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ