בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

מעטפות הנפץ מאיימות להבעיר גם את בחירות האמצע בארה"ב

למרות קצב האירועים החדשותיים והסערות הפוליטיות בעידן טראמפ, שיגור המעטפות לפוליטיקאים ולידוענים עשוי לשלוט בסדר היום הציבורי עד הבחירות. אם יתברר שאוהד טראמפ עומד מאחוריהן, מעמדו של הנשיא יוסיף להידרדר

64תגובות
טראמפ בעצרת בחירות בוויסקונסין, אתמול
AFP

נניח שישראל נמצאת שבוע וחצי לפני הבחירות, ונניח שהליכוד מפגר כבר חודשים בסקרים, אבל בנימין נתניהו מצליח ברגע האחרון להחדיר התלהבות מחודשת בקרב בוחריו. לא רק שהוא מגביר את מתקפותיו הארסיות על השמאל ועל התקשורת, החדשות פועלות בשירותו: המהומות בגבול עזה יוצאות מכלל שליטה, מבקשי עבודה מאריתריאה מתפרעים בדרום תל-אביב, סופר או זמר או פוליטיקאי זוטר מהשמאל משמיצים את בוחריו. 

ואז, בדיוק כשהסוקרים מתחילים להסס, הפרשנים מעלים אפשרות של עוד קאמבק מדהים ונדמה שהשמאל שוב חסר אונים — בתוך שעות ספורות מתגלות מעטפות נפץ שנשלחו (לצורך ההדגמה בלבד) אל ציפי לבני, שלי יחימוביץ׳, תמר זנדברג, דב חנין, מערכת עיתון הארץ וחגי אלעד מ"בצלם".

רפובליקאים בכינוס לקראת בחירות האמצע, אתמול. לרוב יש ירידה ניכרת בתמיכה
בלומברג

בתסריט דמיוני שכזה מובן מאליו שהאג׳נדה התקשורתית תתהפך על הימין. בכירי השמאל ישלפו ציטוטים נבחרים מדברי נתניהו, יאשימו אותו בהסתה, יפילו עליו את האחריות לשיגור מעטפות הנפץ ויזכירו, כמובן, גם את רצח רבין. התקשורת תחגוג, דעת הקהל תסער ותנופת הימין תיבלם. המהפך קיצוני ודרמטי עד כדי כך שמירי רגב, אורן חזן ופרשני ערוץ 20 מייד יזהו מזימה: מדובר בפרובוקציה של גורמים בשמאל, יאמרו, ובהם הקרן החדשה ושוברים שתיקה. בארה"ב, לדברי מייקל אורן המלומד, היו קוראים לזה מבצע של ״דגל כוזב״.

בגדול, ובשינויים המתבקשים, זה מה שקורה לדונלד טראמפ, קצת יותר משבוע לפני הבחירות הגורליות לקונגרס. המומנטום שלו נבלם ותנופתו נעצרה. מאז פרשת מינויו של ברט קבאנו לבית המשפט העליון, טראמפ הצליח להלהיב מחדש את בוחריו ולהפוך את הבחירות לסנאט ולבית הנבחרים להצבעת אמון אישית בו ובדרכו. טראמפ הגדיר עצמו לאומן גאה, הסלים את התבטאויותיו נגד ה״אספסוף״ הדמוקרטי ונגד ה״אויבים״ בתקשורת – ואף איתר את האירוע שיחדיר פחד ושנאה בקרב מצביעיו: תהלוכת האלפים ממרכז אמריקה לגבולות ארצות הברית. אם הדמוקרטים יעלו לשלטון, הזהיר, המוני מהגרים בפוטנציה יפלשו לארה"ב, ובהם רוצחים, אנסים וטרוריסטים מהמזרח התיכון. אחוזי שביעות הרצון מטראמפ החלו לטפס בהדרגה, הגם שבעיקרון נותרו שליליים – מה שהפך את הסוקרים לעצבניים ואת הדמוקרטים, אף שלא הודו בכך בפומבי, לאחוזי פאניקה.

מעטפות הנפץ הפכו את הקערה על פיה: שלשום הן נתגלו סמוך למשרדיו של ג׳ורג׳ סורוס. אתמול אצל ברק אובמה, הילרי קלינטון, משרדי CNN, חברת הקונגרס הדמוקרטית מקסין ווטרס והתובע הכללי לשעבר אריק הולדר. והיום – אצל השחקן רוברט דה נירו, המרבה לגנות את טראמפ, ואצל סגן הנשיא לשעבר, ג'ו ביידן. במקום לשלוט באג׳נדה, טראמפ הפך לנאשם מספר אחת. בכירי הדמוקרטים והתקשורת הממוסדת מיהרו לקשור ישירות בין לשונו המשתלחת של הנשיא לבין מתקפת הטרור המתוזמנת, שיעדיה הם אותם אישים שטראמפ מרבה לתקוף.

תושבים ממרכז אמריקה בדרכם לארה"ב, השבוע
Moises Castillo/אי־פי
שוטר ליד משרדי CNN לאחר שנשלחה לשם מעטפת נפץ, אתמול
AFP

כפי שהיו נוהגים ראשי השמאל בישראל בנסיבות דומות, הדמוקרטים מייד שלפו מהארכיון את שלל ההתבטאויות של טראמפ שהוגדרו מעודדות אלימות: החל בסרטון היתולי מן העבר שטראמפ הפיץ בעצמו, ובו הוא צולם ליד זירת היאבקות במדיסון סקוור גארדן מכה נמרצות אדם שעל חולצתו נוספה בפוטושופ הכתובת ״CNN“; דרך הבטחתו במערכת הבחירות לשלם הוצאות משפטיות לכל תומך שיכה מפגינים נגדו, וכלה בדברי השבח בשבוע שעבר לחבר הקונגרס גרג ג׳יאנפורטה ממונטנה, שתקף בשנה שעברה כתב של הגרדיאן – ״זהו בחור כלבבי".

טראמפ, השחצן והתגרן בדרך כלל, נראה לפתע כמו חיה מפוחדת שנלכדה באורותיה של מכונית מתקרבת. הוא גמגם משהו על הצורך בדרך ארץ ובאחדות לאומית, אך עד מהרה חזר לסורו: השמאלנים והעיתונים, אמר, אחראים בעצמם למשטמה המסוכנת נגדם. שעות ספורות נדרשו לתיאוריות קונספירציה מופרעות יותר: השדר הפופולרי ראש לימבו ציין כי ״זה לא מקרי״ שמתקפת מעטפות הנפץ מתרחשת בסוף אוקטובר, לפני הבחירות. ״רפובליקאים לא עושים דברים כאלה", ציין והטיל במרומז את האשמה על ״פעיל דמוקרטי״. הפרשנית האפריקאית-אמריקאית השמרנית קנדס אוונס, אורחת קבועה ברשת פוקס, טענה שיש ״אפס אחוזי סיכוי״ שמישהו מהימין עומד מאחורי המתקפה. הגדיל לעשות שדר הרדיו מצפון קרוליינה ביל מיטשל, שהפך בשנים האחרונות לגיבור הימין בשל תמיכתו המוחלטת בטראמפ. מיטשל צייץ, איך לא, שסורוס אשם בכול. בתוך דקות הפך הציוץ שלו ויראלי והגיע למאות אלפי – אם לא מיליוני – מעריצי טראמפ, שמשוכנעים כרגע כי גיבורם נפל קורבן למזימה אפלה של סורוס, מושך החוטים היהודי השולט בשמאל.

מה קורה בבחירות האמצע - דלג

כל מה שצריך לדעת על בחירת האמצע: הטרמפיזם בעלייה ■ הנשים נלחמות על הקונגרס ■ שישה מרוצים שמנסים לגעת בהיסטוריה ■ רגע, איך זה בכלל עובד?

למרות ההאצה המטורפת שחלה בקצב האירועים החדשותיים בעידן טראמפ והמדיה החברתית (ובקצב הסערות הפוליטיות שבאות אחריהם), הנחת העבודה היא ששיגור מעטפות הנפץ הוא סיפור גדול דיו כדי שישלוט בסדר היום הציבורי עד מועד סמוך לבחירות ב-6 בנובמבר. גם אם לא יתגלו מעטפות נוספות, המאמץ לאתר את משגריהן ימשיך לרתק את התקשורת. אם יתברר שאוהד טראמפ עומד מאחורי המתקפה, מצבו של טראמפ יחמיר. מובן שאם יתברר שהוזי הימין הקיצוני צדקו לשם שינוי – ושאיש שמאל שיגר את המעטפות כדי להביך את טראמפ ולפגוע ברפובליקאים – השמים ייפלו על הדמוקרטים, ותקוותיהם לניצחון סוחף בעוד 11 יום ייגוזו.

בעד הרפובליקאים: גברים מבוגרים ועשירים

כמה ימים יידרשו כדי להיווכח אם דעת הקהל מגיבה כפי שרוב המומחים מעריכים. סביר להניח שהבייס של טראמפ לא יושפע מהאירועים, ואולי אף יתגייס ביתר מרץ כדי להגן על אלילו. השאלה היא מה תהיה תגובתם של רפובליקאים ״רכים״ – קבוצה הכוללת בדרך כלל צעירים, נשים, משכילים ואמידים – שחלק מהם ככל הנראה החל ״לחזור הביתה״ לפני גילוי מעטפות הנפץ. על פי סקר מקיף של האקונומיסט שפורסם השבוע, ערב גילוי מעטפות הנפץ, רק 35% מהנשים מתכוונות להצביע למועמד רפובליקאי לקונגרס, לעומת 47% מהגברים; 24% מהצעירים בני 18–29 צפויים לתמוך ברפובליקאי, לעומת 53% מהמבוגרים מעל גיל 65; 34% מאלה שמרוויחים פחות מ-50 אלף דולר מול 46% מאלה שמרוויחים מאה אלף דולר ויותר; 38% מאלה המגדירים עצמם ״עצמאיים״ לעומת 92% מהמזדהים כרפובליקאים. גם נתונים אלה, שחל בהם שיפור בשבועות האחרונים, לא יספיקו כדי להציל את הרפובליקאים מאיבוד בית הנבחרים. אם יחול עתה סחף שלילי נגדם בקרב מצביעים שהסתייגו מלכתחילה מדיבוריו המתלהמים של טראמפ, מאבקם יהיה אבוד.

"נשים למען טראמפ", נכתב בשלט באירוע לקראת הבחירות השבוע. הסקרים מציגים תמונה מעט שונה
בלומברג

לעת עתה, התחזיות הרווחות נותרו בלי שינוי: לדמוקרטים סיכויים טובים לזכות ברוב בבית הנבחרים וסיכויים קלושים להשלים את המהפך גם בסנאט. על פי תחזיתו האחרונה של הפרשן נייט סילבר, שגם היא ניתנה לפני פרסום סקרים ראשונים בעקבות מעטפות הנפץ, יש לדמוקרטים 81 אחוזי סיכוי לנצח בבית הנבחרים ולרפובליקאים 82 אחוזי סיכוי לשמור על יתרונם בסנאט. גם כשמביאים בחשבון את ההשפעה האפשרית של המעטפות, כל תוצאה אחרת תהיה בגדר הפתעה מרעישה.

ההיסטוריה נוטה לטובת הדמוקרטים: בשנים שבהן נערכות בחירות לנשיאות, חברי הקונגרס ממפלגתו של המנצח רוכבים על ״שולי גלימתו״ ונהנים מהתמיכה שניתנה לו. לעומת זאת, בבחירות אמצע הקדנציה שנערכות בחלוף שנתיים התמיכה בהם יורדת בכמעט 9% בממוצע. ברק אובמה מחזיק בשיא שלילי בתחום זה: בשנת 2010 איבדה מפלגתו 17.4% מהתמיכה שניתנה לו בבחירות ב-2008. למהפך, שנודע כ"מהפכת מסיבת התה", היו השלכות שליליות ודרמטיות על יכולתו למשול בהמשך.

אחוזי ההצבעה בבחירות אמצע הקדנציה צונחים בהשוואה לבחירות לנשיאות, ששיעורם נמוך גם כך בהשוואה לרוב המדינות הדמוקרטיות. בבחירות 2008, שבהן ניצח אובמה, שיעור ההצבעה היה 62%, אך בתבוסתו כעבור שנתיים הצביעו פחות מ-40% מכלל המצביעים. הסיבה לכך היא שהרכב הקונגרס מעניין את הציבור האמריקאי הרבה פחות מזהות נשיאו, אך אליה וקוץ בה: באופן טבעי, ציבור מצביעיו של הנשיא נוטה להיות מרוצה ובשל כך גם אדיש, בעוד מתנגדיו המתוסכלים נוהרים בהמוניהם לקלפי, באופן יחסי כמובן.

על פי כל הסימנים המוקדמים, כולל ההשתתפות הגבוהה והחריגה במאבקי הפריימריז שנערכו השנה, הירידה המסורתית באחוזי ההצבעה בעוד עשרה ימים תיבלם – ואולי אף תתקרב ל-58% שהצביעו בבחירות לנשיאות ב-2016. הסיבה העיקרית לתחזית על השתתפות ערה במיוחד היא, כמובן, סערת הרגשות שטראמפ מעורר כמעט מדי יום ביומו, הן בקרב תומכיו והן בקרב מתנגדיו, גם בלי שיירת מהגרים המתקרבת לגבולות ארצות הברית ומעטפות נפץ שנשלחו ליריביו. בחירות החורגות מהנורמה מטרידות את החזאים ואת הסוקרים, שבאופן טבעי נזהרים גם בצוננין אחרי שנכוו ברותחין בבחירות שבהן ניצח טראמפ בניגוד לתחזיות.

לפי שעה, פרשת המעטפות נתפסת כ״משנה משחק״ (Game Changer) – מושג הלקוח מבייסבול, שבימי האליפות השנתית בין בוסטון ללוס אנג׳לס, הנערכת עתה, מעסיק אמריקאים רבים לא פחות מגורל הקונגרס וטראמפ. המקבילות הישראליות הידועות לאירועים משני אג׳נדה הן הפיגוע ביריחו ב-30 באוקטובר 1988, שבו נהרגו רחל וייס ושלושת ילדיה (אירוע שהיטה כנראה את הכף לטובת הליכוד), ורצח הלנה ראפ במאי 1992, שהעסיק את הציבור חודש לפני הבחירות ונחשב לגורם שהעניק את היתרון ליצחק רבין. רצח רבין, אולי גדול הפשעים שבוצעו אי פעם בישראל, אמור היה לפגוע פגיעה אנושה בימין לדורי דורות. עם זאת, בחלוף שישה חודשים בלבד נתניהו נבחר לראשות הממשלה – אף שזוהה עם ההסתה שקדמה לרצח. שאלה גדולה היא אם התסריט הדמיוני דלעיל היה מטה היום את הכף נגדו, או שדעת הקהל הימנית בארץ כבר עברה נקודת אל-חזור, שאחריה נתניהו זוכה בבחירות בכל מצב ויהי מה. ב-6 בנובמבר יתברר אם טראמפ, בניגוד לתחזיות, זוכה לחסינות דומה.

סערה - דלג


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו