הליברלים בניו יורק מברכים על הניצחון החלקי, אך מאוכזבים שהגל הכחול לא שטף את ארה"ב

הצעירים הליברלים שחששו מכישלון בבחירות האמצע בארה"ב לא מסתפקים בניצחון בבית הנבחרים, ומבכים את הכישלון בכמה מרוצים חשובים. חלקם טוענים: חסר לנו מנהיג חזק כמו אובמה או טראמפ

טלי קרופקין
ניו יורק
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מצביעים בקלפי בברוקלין, אתמול
מצביעים בקלפי בברוקלין, אתמולצילום: Mark Lennihan/אי־פי
טלי קרופקין
ניו יורק

בשכונת בושוויק שבברוקלין, בבר שאהוב על פעילים סוציאליסטים, עקבו הלילה (רביעי) בחרדה אחרי שידורי בחירות אמצע הקדנציה בארה"ב. צעירים ליברלים, מעריצי הסנאטור ברני סנדרס ומשתתפי תנועת "לכבוש את וול סטריט", הצטופפו במקום הקטן, שותפים לחשש מאכזבה. רבים סיפרו שהטראומה של ניצחונו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות לפני שנתיים, שקדמה לה תקווה גדולה שהתנפצה, עודנה טרייה בזיכרונם.

ככל שהתקדמה ספירת הקולות והתוצאות נודעו החששות התפוגגו, אבל תחושה של אכזבה השתלטה על הנוכחים. רבים התאכזבו מכך שמה שהם מכנים "הגל הכחול" לא שטף את ארה"ב, וניצחון הדמוקרטים לא היה סוחף דיו. "זה לא גל כחול, זו יותר אדווה על פני המים", צחקו כמה מהם בסוף הערב.

צעירים ליברלים צופים בשידורי הבחירות בבר בשכונת בושוויק שבברוקלין, הלילה
צעירים ליברלים צופים בשידורי הבחירות בבר בשכונת בושוויק שבברוקלין, הלילהצילום: טלי קרופקין

ג’ון מייהל, בן 27, חיבק את אחד מחבריו ובירך אותו על הניצחון של המושל ההומו הראשון בתולדות ארה"ב, ג'ארד פוליס הדמוקרט למושל קולורדו. אבל במקביל, מייהל מאוכזב מכך שהדמוקרטים לא השיגו יותר בבחירות האמצע. "עשינו מה שהיינו צריכים לעשות, אבל הדמוקרטים לא הפתיעו כמו שקיווינו. לא היה גל כחול. אני לא חושב שאפשר להשוות את מה שקרה הלילה לניצחון הסוחף של המפלגה הרפובליקאית לפני שש שנים, אז תנועת 'מסיבת התה' שינתה את המפה. אם היה גל כחול היינו לוקחים גם את הסנאט", הוא קובע. 

מייהל טוען כי לדמוקרטים חסר מנהיג חזק כמו הנשיא לשעבר ברק אובמה, שילהיב את הבוחרים, וזה מה שמנע מהם ניצחון גדול יותר. "כמו שאובמה הלהיב דמוקרטים, טראמפ מלהיב רפובליקאים. כרגע אין לנו מנהיג כזה, ואני לא חושב שיש מצביעים שהצביעו היום לדמוקרטים ואינם דמוקרטים. אין לנו מסר שמדבר לכל התושבים במדינה, גם לאלה שאינם עוקבים אחרי החדשות. אני גם לא רואה מנהיג חדש מקרב הצעירים שנבחרו שיוכלו למלא את התפקיד הזה. אולי אני טועה", הוא מוסיף.

"הבעיה היא שיש דיכוי הצבעה (voter suppression), אנשים רוצים להצביע אבל קשה להם", אומר דסטין לונג, בן 35. לונג מתייחס לטענה הנפוצה של תומכי הדמוקרטים שלפיה מחוקקים רפובליקאים מנסים להקשות על מיעוטים ועניים להצביע, למשל באמצעות חקיקה שמערימה דרישות על המצביעים בקלפיות כמו בקשת תעודות זהות כתנאי להצבעה. "אבל הבעיה היא גם במועמדים הדמוקרטים, יש מועמדים במרכז שמנסים להיות רפובליקאים לייט", מציין לונג.

נוכחים אחרים הסבירו את תחושת ההחמצה בכישלון בכמה מרוצים שנחשבו צמודים וחשובים, כמו הקרב בין הסנאטור טד קרוז הרפובליקאי מטקסס למועמד הדמוקרטי הכריזמטי בטו אורורק, שהדמוקרטים קיוו שיכבוש את טקסס השמרנית. קרוז זכה במושב בסנאט בתום מרוץ צמוד.

"היה חשוב שכמה מהרפובליקאים היותר דוחים יפסידו בבחירות, והניצחון שלהם משאיר טעם רע", אומר ויל בראון. "אבל בסופו של דבר, מעניין שגם בקהל הזה, של שמאלנים רדיקליים, מחאו כפיים גם למועמדים דמוקרטיים ממסדיים יותר שהביסו רפובליקאים. זה לא היה קורה פעם". בראון הביע תקווה כי בבחירות הבאות המפלגה הדמוקרטית תקדם מועמדים שידברו יותר לצעירים, ויביאו איתם מסר חזק יותר מ"אנטי לטראמפ".

אך למרות שההישג של הדמוקרטים בבית הנבחרים לא הצליח לעורר התלהבות גדולה בקרב רוב הנוכחים, היו גם מי שהרגישו מחוזקים והעדיפו לראות את חצי הכוס המלאה. "אני מתרגש שהדמוקרטים לקחו את בית הנבחרים, ואני גם ממש מתרגש מזה שהרבה נשים נבחרו לשם והובילו את הניצחון של הדמוקרטים. אני חושב שנשים באמת יובילו את המדינה שלנו לאן שצריך", אומר ג'ושואה אובייטה. "כמובן שהייתי רוצה לראות את הדמוקרטים לוקחים גם את הסנאט, אבל בעיקרון הלך לנו טוב. עכשיו הנטיות הכי רעות של הרפובליקאים ירוסנו. כך שאנחנו במקום הרבה יותר טוב מזה שהיינו בו קודם".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ