בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארה"ב עוד לא החליטה מי מספיק אמריקאי בשביל להיות נשיא

סעיף בחוקה המתנה את כהונת הנשיא בהיותו "אזרח טבעי מלידה" של ארה"ב מעורר בלבול במבקשים להתמודד על התפקיד. הבעיה המרכזית: ביהמ"ש העליון מעולם לא נדרש לסוגיה

3תגובות
המועמד הרפובליקאי טד קרוז בכנס בניו המפשייר, שלשום
רויטרס

אחרי שזנח את וול סטריט לטובת ייצוג למדינת קונטיקט בבית הנבחרים, התמודד ג'ים היימס לא פעם עם השאלה אם בכוונתו להתמודד בנקודה כלשהי גם גם על התפקיד הרם ביותר בפוליטיקה האמריקאית — הנשיא. "הנושא עלה כמה פעמים", אמר היימס, חבר קונגרס מטעם המפלגה הדמוקרטית. "אבל עשויות להתעורר סוגיות חוקתיות".
הסוגיות עליהן הוא מדבר נוגעות לכך שנולד בפרו ב–1966, בתקופה שבה אביו עבד בקרן פורד. 

היימס הוא אחד מלפחות 17 חברי קונגרס, שדרכם התיאורטית לבית הלבן עשויה להיתקל במכשול: סעיף בחוקה המתנה את כהונת הנשיא בהיותו "אזרח טבעי מלידה" של ארה"ב.

כבר כמה דורות שהדרישה החוקתית העמומה הזאת מעוררת בלבול וחוסר בהירות, שבאו לידי ביטוי במרוץ לנשיאות של 2008. אז נאלצו שני המתמודדים — ג'ון מקיין וברק אובמה להתמודד עם הסוגיה. הראשון נולד באזור תעלת פנמה ואילו מעל הנשיא המכהן ריחפו סימני שאלה, למרות תימוכין לכך שנולד בהוואי.

עתה, הסנאטור הרפובליקאי טד קרוז, המתמודד על המועמדות מטעם המפלגה הרפובליקאית לנשיאות, הוא הפוליטיקאי האחרון שמקום לידתו עומד לו למכשול בדרכו לבית הלבן. חוקיות מועמדותו של קרוז, שנולד במחוז אלברטה שבקנדה לאם אמריקאית ולאב קובני, הועמדה באחרונה בסימן שאלה בידי יריבו דונלד טראמפ והיא גם נושאה של תביעה שהוגשה באחרונה לבית משפט בטקסס, ככל הנראה לא האחרונה בנושא זה. קרוז אומר אמנם שאין שום ספק ביחס לחוקיות מעמדו, אבל העניין לא כל כך פשוט. קרוז אינו לבד במערכה הנוכחית. שאלות דומות התעוררו גם ביחס לסנאטור מרקו רוביו, שנולד בארה"ב להורים קובנים שלא היו אזרחי המדינה.

הבעיה המרכזית היא שבית המשפט העליון לא נדרש מעולם לפרש את הסעיף המסורבל, ופתח בכך פתח לשלל פרשנויות, בהן זו הקובעת שאין כל הגיון בטענה שרק מי שנולדו על אדמת ארה"ב להורים אמריקאים הרשומים כדין, רשאי להגיע לבית הלבן.
מקורו של סעיף זה בתקופה שבה חציית האוקיינוס נמשכה חודשים והתושבים העזו לנדוד רק למרחק של קילומטרים מעטים מהיישוב שנולדו בו.

"אנחנו חייבים לפתור את הסוגיה הזאת", אומר חבר בית הנבחרים כריס ון הולן, דמוקרט ממרילנד שנולד בקראצ'י בפקיסטאן ב–1959, בעת שאביו שירת בה כדיפלומט. "ברור שנותרו עדיין שאלות חוקיות לא פתורות". לורנס טרייב, מרצה באוניברסיטת הרווארד ומומחה למשפט חוקתי, סבור שהסעיף האמור חורג מכוונתו המקורית של המחוקק, מאחר שהבריטים כבר אינם מהווים איום. "החשש שג'ורג' השלישי יגיע ויחיל את השפעתו כבר אינו בגדר איום", אומר טרייב המתייחס בכך לפחד שהנחה את האבות המייסדים. "אין הצדקה היום להשארת הסעיף בחוקה. צריך בהחלט לבטל אותו".

אבל התרת הסבך אינה משימה פשוטה. תיקון לחוקה הוא ככל הנראה הנתיב הבטוח ביותר לנשיאות בעבור אזרחים שלא קיבלו אזרחות מכוח לידתם בארה"ב. אבל מדובר בהליך סבוך וארוך הכרוך בקבלת תמיכה גורפת של הקונגרס ובתי הנבחרים של המדינות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו