בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

למרות ניצחון קלינטון והפסד טראמפ, הממסד ספג מפלה

65% מהנציגים הרפובליקאים באיווה בחרו במועמדי קצה, בהם קרוז המנצח. גם ההישג של סנדרס הדמוקרטי מעיד על שחיקת המרכז. לשתי המפלגות, היעד הבא - ניו המפשייר - עשוי להיות מכריע

37תגובות
טד קרוז בנאום הניצחון באיווה, אמש
אי־אף־פי

הפסדו המפתיע של המועמד האנטי-ממסדי דונלד טראמפ בהתמודדות הרפובליקאית שנערכה אמש באיווה עלול ליצור אשליה אופטית כאילו הממסד ניצח, אבל האמת הפוכה: בשתי המפלגות הממסד הוכה שוק על ירך. למרות שקלינטון ניצחה בפחות מחצי אחוז, המשמעות היא עדיין שכמחצית מהמצביעים הדמוקרטים העדיפו סנטור נון-קונפורמיסטי כמו ברני סנדרס על פני קלינטון הוותיקה והמנוסה. כ-65% מהמצביעים הרפובליקאים נתנו את קולם למועמדים שאינם נמנים על האליטות, הקליקות או התורמים הגדולים, ובראשם המנצח טד קרוז. הימין הקיצוני והשמאל הרדיקלי חגגו, והמרכז המתון והמיושב בדעתו הפסיד.

בחירות בארה"ב - כל העדכונים והפרשנויות 

בשל כך, צריך לקחת בערבון מוגבל גם את החגיגות המוגזמות שליוו את 23 האחוזים והמקום השלישי בהם זכה הסנטור מרקו רוביו. הן משקפות בראש ובראשונה את משחק התדמיות והציפיות בפוליטיקה: רוביו השיג תוצאה טובה בהרבה מזו שנחזתה וזו סיבה מספיק טובה למסיבה. שנית, למרות שרוביו הופך עתה לתקווה הלבנה הגדולה של הממסד כנגד שנואי נפשו קרוז וטראמפ, הוא ״מתון״ רק בעולם מטורלל שבו מטיף פונדמנטליסטי נוקשה כמו קרוז יכול להיחשב כמועמד סביר של מפלגה גדולה. בעידן קודם, גם רוביו השמרן היה נחשב למועמד מן הקצוות.

אם יצליח רוביו לשחזר קצת מהישגו גם בבחירות שיערכו בשבוע הבא בניו המפשייר, יגבר הלחץ של ראשי המפלגה ונדבניה על מועמדים מתונים יותר לפנות לו את הדרך כדי שניתן יהיה לרכז מאמץ נגד טראמפ וקרוז. זה כולל את ג׳ב בוש, שספג מכה משפילה וזכה בכ-3% מהקולות, פחות מה-5% בהם זכה רנד פול הליברטריאני ופחות מ-9% של הניורוכירורג המרחף, בן קרסון. בוש, יחד עם כריס כריסטי, ג׳ון קייסיק וקרלי פיורינה, יצטרכו לשקול את המשך דרכם אם לא יצליחו להראות הישגים בניו המפשייר, כי במדינות הדרום שיבואו לאחר מכן יהיה להם קשה עוד יותר. מייק האקבי, שניצח באיווה ב-2008, העדיף לנטוש כבר אמש, ועמו מרטין אומאלי הדמוקרט, שלא הצליח להתרומם ולו לרגע.

ברני סנדרס מוקף באוהדים באיווה, הלילה
בלומברג

קרוז הוכיח שגם בעידן הדיגיטלי שבו המדיה החברתית מושלת בכיפה, יש עדיין חשיבות עליונה לארגון מטה יום הבחירות, וזה נכון שבעתיים באספות המיוחדות במינן באיווה, שבהן נדרשת השקעה של שעות רבות לפני שאפשר להצביע. קרוז הביא לאיווה לא פחות מ-12 אלף מתנדבים מכל רחבי אמריקה, בעוד שטראמפ כנראה האמין לטענת התקשורת שדי בפופולריות שלו ובבידור שהוא מספק לציבור כדי לסחוף אותו לנצחון בקו הסיום. גם סנדרס הגיע להישגו ההיסטורי בעזרת אלפי מתנדבים נלהבים אבל קלינטון, בניגוד לטראמפ, נערכה בהתאם, אף שעשתה זאת באיחור.

קרוז הצליח להחזיר לצדו את האוונגליסטים שככל הנראה לא נטשו אותו בהיקפים שנצפו: אולי המתקפה הבוטה של טראמפ על קרוז בשבועיים האחרונים פעלה בעצם כבומרנג, ואולי ההצבעה לטראמפ הליברלי לשעבר והנשוי בשלישית היתה גשר אחד רחוק מידי עבורם. נצחונו של קרוז אמנם מעניק לו רוח גבית לקראת ההמשך, אך מצבו הבסיסי לא השתנה: מכיוון שהוא נולד בקנדה עדיין מרחף ענן מעל עצם מועמדותו, בשל אופיו הוא נותר המועמד השנוא ביותר על חבריו למפלגה ועל הממסד הרפובליקאי ובשל קיצוניותו הוא ימשיך להיות המועמד המועדף על יריביו הדמוקרטים.

באינפוגרפיקה מופיעות תוצאות הבחירות:

דמוקרטים -
הילרי קלינטון: 49.9%
ברני סנדרס: 49.6%
מרטין אומאלי: 0.6%
 
רפובליקאים -
טד קרוז: 27.7%
דונלד טראמפ: 24.3%
מרקו רוביו: 23.1%
בן קרסון: 9.3%
ראנד פול: 4.5%
ג'ב בוש: 2.8%
קרלי פיורינה: 1.9%
ג'ון קייסיק: 1.9%
מייק האקבי: 1.8%
כריס כריסטי: 1.8%
ריק סנטורום: 1.0%
אחר: 0.1%
ג'ים גילמור: 0.0%
 
לאחר ספירת 99.94% מהקולות. מקור: אי-פי

מאותה הסיבה, רפובליקאים רבים הריעו אמש לסנדרס הדמוקרטי על הישגו ושמרו את מיטב בליסטראותיהם לקלינטון. רק טראמפ ככל הנראה לא קיבל את התזכיר מהמטה, כי הוא היה הראשון אתמול לכנות את סנדרס ״קומוניסט״, שם תואר שבוודאי יצוץ בהמשך ככל שסנדרס יתחזק.

טראמפ הפתיע, לעומת זאת, בנאום המתון, הפושר ואף הבוגר שנשא לאחר שנודעו התוצאות: עם האישיות הנרקסיסטית שרבים משייכים לו, טראמפ היה יכול להאשים את  כל העולם בהשפלתו ובכך להעמיק את הבור שלתוכו נפל. הניו יורק טיימס אף הדביק לו שם תואר שאיננו רגיל בו: ״לערב אחד לפחות הוא היה לוזר,״ נכתב שם. את עצביו הנודעים לשמצה טראמפ בוודאי הוציא מאחורי הקלעים על יועציו ומנהליו: הוא יצטרך לפקח עכשיו הרבה יותר מקרוב על התארגנותם בניו המפשייר, שם נערכת הצבעה מלאה, בניגוד לאיווה.

טראמפ יכול להרשות לעצמו לאבד חלק ניכר מהיתרון של כ-25% שיש לו היום בסקרים, אבל אם יקרה הבלתי יאמן והוא יפסיד גם בניו המפשייר זה יהיה סוף הסיפור מבחינתו. מאיגרא רמא של היותו הסנסציה הפוליטית הגדולה של שנת 2016 ובכלל, הוא יהפוך בתוך פחות מעשרה ימים לדמות נלעגת שתחזור הביתה לפנטהאוז עם זנב בין הרגליים.

קלינטון, לעומת זאת, יכולה להרשות לעצמה הפסד בניו המפשייר, אבל רק בקושי. אף שניסתה אמש ליצור מראית עין של ניצחון ותחושת רווחה בעקבות התיקו שלה עם סנדרס, ואף שגם בעלה לא שבע נחת כשהתמודד לראשונה באיווה - הוא זכה ב-1992 ב-3% מהקולות - אין ספק שמועמדותה ה״בלתי נמנעת״ של קלינטון נראתה אמש נמנעת מתמיד. קלינטון תהיה חייבת לצמצם את היתרון של 20%-30% ממנו נהנה עתה סנדרס בניו המפשייר, אחרת היא מסתכנת בכך שההתלהבות ממנו וההתנערות ממנה יגיעו למסה קריטית ויתפשטו גם למדינות הרבות שנחשבו עד כה כמונחות בכיסה. למרות שמומחים רבים יתחילו עכשיו להמר על סנדרס, סיכוייה של קלינטון עדיין עדיפים פי כמה - אלא אם תתגשמנה נבואות מבקריה ופרשת האימיילים האסורים תפילה לקרשים.

בין המפסידים הגדולים של הערב ניתן למנות גם את הסוקרים, שתחזיותיהם התבדו, למרות שלזכותם ייאמר שהזהירו מראש על הקשיים הכרוכים בחיזוי תוצאות האסיפות המפלגתיות המסובכות של איווה. כמו בבחירות שנערכו בשנה האחרונה בדנמרק, בריטניה, יוון, פינלנד, ברזיל, אסטוניה, ישראל ובעוד שורה ארוכה של מדינות, גם הסוקרים הלאומיים והמקומיים שפעלו באיווה טעו בגדול. בכל תריסר הסקרים שפורסמו בשבועיים האחרונים, דונאלד טראמפ הוביל. בסקר היחיד הקובע, כמאמר הקלישאה, ניצח טד קרוז. ואחרי הסוקרים באים הפרשנים: אם טראמפ ינצח באיווה, אמרו אמש עם תחילת ההצבעה, אין דבר שיעצור אותו בדרך למועמדות הרפובליקאית. בתוך פחות משעתיים, משהתברר שטראמפ איננו הסופרמן שאותו טיפחו בחודשים האחרונים, אותם פרשנים החלו כבר לאמר עליו קדיש, למרות שהוא עדיין חי, נושם ואולי אף בועט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו