בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שמרנות מהולה באופורטוניזם: מסעו של טד קרוז לצמרת

את שאיפותיו הפוליטיות ניסח הסנאטור מטקסס לפני שלושה עשורים, כשהיה בן 17. מאז הוא מלהטט בין אוונגליזם נוקשה כלפי חוץ לבין הישענות על תורמים בעלי עמדות ליברליות משלו

8תגובות
טד קרוז ורעייתו היידי, השבוע באיווה. מורתו העידה שהיה תלמיד למופת ושהצטיין בפולמוסים
סטיבן קרוולי / ניו יורק טיימס

בקרב כמה מחברי מפלגתו הרפובליקאית, הסיכוי שטד קרוז ייבחר לנשיא ארה"ב הוא בבחינת חלום בלהות. איש מהם לא יכול לבוא בטענות על כך שקרוז לא נתן להם מספיק זמן ומספיק התרעות בעניין. ועם זאת, ניצחונו של הסנאטור מטקסס באסיפות המפלגתיות שהתקיימו באיווה השבוע על חשבון המיליארדר דונלד טראמפ, הצליח לבלבל את הסוקרים והעניק לקרוז צעד ראשון וחשוב בדרך הארוכה לבית הלבן.

את חזונו ושאיפותיו הפוליטיות שרטט לעצמו קרוז לפני כ–30 שנה, בבית הספר הבפטיסטי השני ביוסטון, טקסס. "עם סיום התיכון טד מקווה ללמוד כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטת פרינסטון. משם הוא מקווה להמשיך ללימודי משפטים (רצוי בהרווארד) ואחר כך להתחיל קריירה מצליחה של עורך דין. בהמשך הוא רוצה לחתור ליעד האמיתי שלו – קריירה פוליטית ולעשות לו מוניטין טוב דיו כדי להתמודד לנשיאות ארה"ב, ולנצח", נכתב בפרטים הביוגרפיים עליו בשנת 1988, כשהיה כבן 17. ואכן, אחרי שסיים את לימודי התיכון פנה קרוז לפרינסטון, משם עבר לבית הספר למשפטים בהרווארד, הפך לעורך דין מצליח ונבחר לסנאט. עכשיו הוא מתמודד לנשיאות. נותר לו להשיג רק עוד יעד אחד.

בספרו האוטוביוגרפי "A Time for Truth" (עת לאמת) שפורסם בשנה שעברה סיפר קרוז כי אחד הגורמים שעמדו מאחורי חלומו הפוליטי, היה רצונו העמוק לשפר את תדמיתו החברתית. "באמצע חטיבת הביניים החלטתי שנמאס לי להיות חנון לא פופולארי. אני זוכר שערב אחד שאלתי חבר למה אני לא אחד מהילדים המקובלים. חשבתי על זה כמעט כל אותו לילה: 'טוב, אז מה הדברים שעושים ילדים פופולאריים? פשוט אחקה אותם במודע', אמרתי לעצמי". קרוז החל לעשות ספורט, החליף את המשקפיים בעדשות מגע, הוריד את הגשר מהשיניים והלך לרופא עור, שסייע להעלים את פצעי הבגרות שלו. לפי הספר, פעם אחת גם הושעה קרוז מהלימודים לכמה ימים אחרי שנתפס שותה ומעשן מריחואנה.

מורים וחברים לשעבר לספסל הלימודים מספרים על תלמיד מבריק שידע בשלב מוקדם מאוד לאן מכוון אותו הגורל. "הוא היה חכם מאוד וידע תמיד שהוא רוצה להיות בפוליטיקה ובממשל", אומר גרי מור, כומר בפטיסטי בהכשרתו. אלסה ג'ין לוסר, שהיתה מורתו של קרוז לאנגלית, מעידה על "תלמיד למופת", שהתעניין בספרות, היסטוריה וממשל והצטיין בפולמוסים. "כולנו ידענו שיש לו שאיפות פוליטיות, כל חייו כוונו לשם", היא אומרת, "היה ברור שהוא יפנה למשפטים ואז לפוליטיקה. התקשורת לא טובה אליו וזה עצוב".

קרוז, בן 45, הוא המועמד היחיד בבחירות הנוכחיות שאינו יליד ארה"ב. אביו הוא מהגר מקובה ואמו אמריקאית ממוצא אירי. הוא עצמו נולד בקנדה. הוא נשוי ואב לשניים, מחזיק בעמדות אוונגליסטיות וניאו-ליברליות מובהקות, ומתנגד, בין היתר, להפלות ולנישואים חד-מיניים. בכל הנוגע לקשר שלו עם תורמים, לעומת זאת, נראה שהוא מצא לאורך השנים את הדרך ללהטט בין שמרנות פומבית לפרגמטיזם מאחורי הקלעים. חרף עמדותיו הנציות, הוא מחזיק בקשרים ארוכי שנים עם כמה תורמים חשובים של המפלגה הרפובליקאית, שלהם דעות ליברליות יותר משלו.

כך לדוגמה, בעשור הקודם פנה קרוז למממנים אמידים שתרמו לקידום זכויות הומואים. ב–2009, במערכת הבחירות שלו לכהונת התובע הכללי של טקסס, הוא קיבל תרומה של 25 אלף דולר מפיטר ת'יל, ממייסדי PayPal והומו מוצהר. קרוז הזכיר את חברותו עם ת'יל באירוע התרמה שהתקיים באפריל שעבר בביתם של שני בעלי בתי מלון שבהם נוהגים להתארח לקוחות הומואים. זה לא מנע ממנו לומר, זמן קצר אחרי שבית המשפט העליון עיגן בחוקה את הנישואים החד־מיניים בקיץ שעבר, שההחלטה היא "אחד האיומים הגדולים ביותר על הדמוקרטיה שלנו בעת החדשה".

בפברואר 2014 התקשר קרוז לתוכנית הרדיו של טוני פרקינס, מטיף אוונגליסטי ומתנגד מושבע לזכויות הומואים, כדי לשוחח על דאגתו מנישואי בני אותו מין. "לבנו דואב על הנזק שנעשה למוסד הנישואים המסורתי", אמר אז קרוז והאיץ בחוגים שמרניים להתפלל, אבל גם להשיב מלחמה. "היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים", אמר בציטוט מהברית החדשה ("הנה אנכי שולח אתכם ככבשים בין זאבים. לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים"). כעבור שבעה חודשים, בעת שביקר במשרדיו של פול סינגר, תורם רפובליקאי גדול ממנהטן התומך בזכויות הומואים ומימן יוזמות להכשלת חוקים האוסרים נישואי גאים בניו יורק, נשמע קרוז כמעט אדיש לסוגיה. "אם הפוליטיקאים של ניו יורק רוצים לעגן את זה בחוק, זה עניינם. אין כל סיבה שהסוגיה תיתקע טריז בינינו", אמר לסינגר. אותו סינגר, אגב, הכריז כעבור שנה על תמיכתו בסנאטור מרקו רוביו.

כמובן שקרוז אינו הפוליטיקאי הראשון שממתן ומשנה את שפתו באוזני מי שהוא חפץ בתרומתו. עם זאת, הוא עמל קשה יותר מכל מועמד רפובליקאי אחר כדי להצטייר כשמרן אמיתי ולהציג את יריביו כמי שאינם נאמנים דים למסורת. עתה, כשהוא נקלע למאבק עז על התרומות, עולות שוב הטענות כלפיו כמי שנוהג בחוסר הגינות. תורמים ופעילים מספרים על מקרים רבים שבהם פנה קרוז לאנשים שאינם חולקים את עמדותיו. אותם גורמים אינם טוענים שקרוז סותר את עצמו, אבל מציינים שבניגוד לתדמית הפומבית שהוא מטפח, בשיחות פרטיות הוא מציג תמונה אחרת. "הוא יכול להחליף בלא קושי את הנימה הלוחמנית הפומבית שלו בשיח מפויס", אומרים אנשים שהיו עדים לשיחות כאלה.

בנושא ההגירה למשל, הותקף קרוז בעבר על תמיכתו בתוכנית להגדלת מספר אשרות העבודה מסוג B1, שממנה הסתייגו חוגים שמרניים. כיום הוא מתנגד ליוזמה בטענה שהתוכנית מנוצלת לרעה, אבל כשסינגר הגן עליה ב–2013, קרוז בחר ליישר עמו קו ואף ביקש את תמיכתם של מומחים. פרקינס, שהצהיר השבוע על תמיכה במועמדות קרוז לנשיאות, אינו רואה בכך שום דבר חריג. "מוצאים נקודת הסכמה", הוא אומר, "קרוז כן באמונתו. מעולם לא ראיתי שפיו ולבו אינם שווים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו