פרשנות

סוציאליסט באמריקה: אחרי שנים שלא ספרו אותו, סנדרס קיבל תעודת כשרות

אחרי שרוב המצביעים באיווה נתנו לו את קולם, הבוחרים בניו המפשייר כבר הבהירו לכל הספקנים – הסנאטור הוותיק מוורמונט הוא מועמד ריאלי לנשיאות ארה"ב. כעת נותר לו לקוות ששדה המועמדים יצטמצם ושההיסטוריה תעמוד לצדו

נתנאל שלומוביץ
נתנאל שלומוביץ
שליח "הארץ" לניו המפשייר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
סנדרס נואם בעיר מנצ'סטר בניו המפשייר, אתמול
סנדרס נואם בעיר מנצ'סטר בניו המפשייר, אתמולצילום: Pablo Martinez Monsivais/אי־
נתנאל שלומוביץ
נתנאל שלומוביץ
שליח "הארץ" לניו המפשייר

אחרי חמש שנים בהן חזר על אותו המסר ללא הרף, בניסיון עיקש לשכנע דמוקרטים, פרשנים ולמעשה כל מי שנרתע מהמלה "סוציאליסט" - ברני סנדרס יכול סוף סוף לומר לכולם "אמרתי לכם". המצביעים באיווה הוכיחו את זה ראשונים, אבל היו אלה הבוחרים בניו המפשייר שכבר הבהירו לכל הספקנים – הסנאטור הוותיק מוורמונט הוא מועמד ריאלי לנשיאות ארה"ב. ולא סתם ריאלי - כרגע הוא אפילו המתמודד המוביל במרוץ הדמוקרטי.

כשהשם ברני סנדרס כבר לא מהווה חידוש מרענן כמו ב-2016, קל לשכוח עד כמה השבוע החולף היה דרמטי. המרוץ הבלתי צפוי רק בתחילתו ומוקדם מדי לדעת מי יזכה במרוץ הדמוקרטי, אך בכל זאת ראוי להתעכב על הרגע ההיסטורי הזה. מדובר בכל זאת בפוליטיקאי שהגדיר עצמו סוציאליסט במשך שנים, במדינה שבה מדובר במלה גסה. בגיל 78, הוא שואף להיות הנשיא המבוגר אי פעם, ועל הדרך גם היהודי הראשון בתפקיד. מעטים ספרו אותו כשרץ מול הילרי קלינטון, ורבים גם לא סופרים אותו עכשיו. ואולם בתוך יממה אחת הוא קיבל את מה שלא הצליח להשיג כבר חמש שנים – תעודת כשרות.

תוצאות סופיות
נבאדה
סה״כ צירים
24
ברני סנדרס
25.7%
9
צירים
פיט בוטג'ג'
24.4%
9
צירים
איימי קלובשר
19.8%
6
צירים
אליזבת וורן
9.2%
0
צירים
ג'ו ביידן
8.4%
0
צירים
טום סטייר
3.6%
0
צירים
טולסי גבארד
3.3%
0
צירים
אנדרו יאנג
2.8%
0
צירים
בחירות בארה"ב 2020

הפריימריז הדמוקרטיים - יומן מסע מיוחד ■ איווה, מדינה קטנה עם אכזבה גדולה ■ תוצאות חלקיות בפריימריז באיווה: קרב צמוד בין בוטג'ג' לסנדרס, מפלה לביידן ■ ראש העיר ההומו נכנס למרוץ כקוריוז, אבל יוצא מאיווה כמועמד רציני ■ גם בורות יכולה להיות שימושית. הפריימריז בארה"ב מדגימים זאת ■ אחרי המבוכה באיווה, הדמוקרטים מקווים שמכאן אפשר רק לעלות ■ עבור תומכי ההפלות בארה"ב, הבחירות הן עניין של חיים ומוות ■ פיט בוטג'ג' מקווה שהקסם שלו ייקח אותו מעבר לאיווה ■ שליחות קטלנית: הדמוקרטי שהכריז מלחמה על המכונות ■ ג'ו ביידן מכוון נמוך ופיט בוטג'ג' שומר על המומנטום ■ בזמן שהדמוקרטים מקוששים קולות, טראמפ לא מפספס הזדמנות לגנוב את תשומת הלב

ניצחונו הלילה (רביעי) של סנדרס בניו המפשייר אמנם היה דחוק, עם פער של כשני אחוזים על פני ראש העיר לשעבר פיט בוטג'ג'. אך הלילה קיבל הסנאטור את תמונת הניצחון שהחמיץ באיווה, גם בגלל הקרב הצמוד שם, וגם בגלל פארסת ההצבעה. בוטג'ג' אמנם גרף באיווה את רוב הצירים, אך סנדרס טוען לניצחון גם שם כיוון שזכה ברוב הקולות, גם אם הפסיד בספירת הצירים בגלל שיטת ההצבעה המיושנת. 

ואולם זהו רק חלק אחד מהיום המשמעותי של סנדרס. גודל המומנטום התברר עוד לפני פתיחת הקלפיות בניו המפשייר, כשסקרים ארציים משמעותיים העניקו לו לראשונה את ההובלה בדעת הקהל ברחבי ארה"ב. סקר אוניברסיטת קווניפק העניק לו 25 אחוזי תמיכה, כשאחריו משתרך מאחור סגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן עם 17 אחוזים. סקר מונמות' העניק לסנדרס 26 אחוזים, ושם ביידן הידרדר ל-16 אחוזים. מאז, סקר אחר סקר, הראשונים שנערכו אחרי התוצאות באיווה, הדיחו את ביידן מהבכורה בה ניצב ללא עוררין מאז שנכנס למרוץ באפריל.

סקרים צריכים להילקח בערבון מוגבל, אך יש להם משמעות גדולה באמריקה של דונלד טראמפ. במערכת הבחירות הנוכחית, שבה רוב הדמוקרטים הניחו את האידיאולוגיה בצד לטובת הצבעה אסטרטגית, סקרים הם כבר לא שיקוף לכאורה של דעת קהל. במקום, הם מהווים שיקול הולך וגדל בבחירת מועמדים. החלטה ברגע האחרון הפכה לתופעה נפוצה מאי פעם בפריימריז, והתכונה המועדפת על דמוקרטים כשהם מחפשים מועמדת או מועמד זו היכולת להיבחר. אחרי שני ניצחונות רצופים, סנדרס יכול להגיש קבלות.

בכל זאת, ניצחונו מלווה בכמה הסתייגויות חשובות. הוא אמנם המנצח בניו המפשייר, אך גרף כרבע מהקולות בלבד. בניגוד לניצחונו באותה מדינה ב-2016, שבה זכה ברוב מוחלט, הפעם קיבל מחצית מהקולות ביחס לפעם הקודמת. אבל זו השוואה מטעה. המאבק מול קלינטון היה דו-ראשי, ואילו שדה המועמדים הנוכחי צפוף מתמיד. מעבר לכך, ניכר שסנדרס ניצל את השנים האחרונות כדי להרחיב את פעילותו הרבה מעבר לבסיס התמיכה המקומי, והשקיע משאבים בגיוס מוצלח של תומכים בקהלים חדשים, כמו לטינים ושחורים במדינות אחרות.

הרצפה קרסה תחת ביידן

בניגוד לרוב מרוצי העבר, המחנה הדמוקרטי יצא מניו המפשייר מבולבל מאי פעם. בעבר יצאו מהמדינה הקטנה שניים או שלושה מועמדים ריאליים והיתר פרשו. הפעם, ניו המפשייר סיפקה חמישה מועמדים שלא מתכוונים לפרוש. למעשה ישנם שישה, כשסופרים את ראש העיר ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג, שטרם התמודד בשטח, לאחר שהחליט לא להתמודד בארבע מדינות. 

לכן, גם חשוב לסייג את הכרזת הניצחון של סנדרס, שצפויה להישען על כך שכל מתמודד שזכה בשתי המדינות הראשונות ב-40 השנים האחרונות, ניצח לבסוף גם בפריימריז. אם בוחנים את המספרים לפי חלוקה גסה של ליברלים ומתונים, סנדרס הוא עדיין מנהיג של מיעוט בתוך המפלגה, ועליו לגייס קואליציה רחבה יותר. המסר "רק אני מנצח את טראמפ" עוד עשוי לעבוד.

בוטג'ג' אמנם הגיע למקום השני, אך יש לו כל סיבה לחגוג. איווה אמנם הזניקה אותו לצמרת המועמדים, אך ניו המפשייר הבהירה כי הוא מועמד שאי אפשר להתעלם ממנו. גם עבורו זה הישג היסטורי, וגם עבורו ביותר מדרך אחת. הוא לשעבר ראש עיר קטנה, בן 38, שמקווה לשבור את שיאו של הנשיא האמריקאי הצעיר תיאודור רוזוולט שנבחר בגיל 42, ועל הדרך להיות הנשיא הלהט"בי הראשון. ניו המפשייר, כמו איווה, הוכיחה לא רק שהוא מועמד ריאלי. היא הוכיחה גם את יכולתו המרשימה לפנות לקהל מגוון של מצביעים – מבוגרים וצעירים, עירוניים וכפריים, גברים ונשים.

כשהוא רוכב על גל של סיקור חיובי, האתגר האמיתי שלו יהיה לשמר את מעמדו גם בשתי המדינות הבאות שיצביעו: נבאדה ודרום קרוליינה. בניגוד לסנדרס וסגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן, הוא לא שם מוכר בזירה הלאומית. אולם הישגיו האחרונים עשויים להניב לו את מה שהוא זקוק לו כעת יותר מכל – עוד סיקור, ועוד תרומות. אחרי איווה וניו המפשייר, הוא לא נואש לניצחון גדול בנבאדה ודרום קרולינה, בעצמן מדינות קטנות עם מעט צירים. בשלב זה, הוא בעיקר חייב להתפרסם.

ביידן בכינוס עם בוחרים בדרום קרוליינה, אתמול
ביידן בכינוס עם בוחרים בדרום קרוליינה, אתמולצילום: Gerald Herbert/אי־פי

הישגיו בשתי המדינות הראשונות כבר מניבים לו תרומות כספיות גדולות – שמביאות עליו מתקפה מצד סנדרס והסנאטורית אליזבת וורן - לקראת "יום שלישי הגדול" ב-3 במארס. כש-14 מדינות יצביעו באותו יום, בהן קליפורניה וטקסס הגדולות, ויעניקו כשליש מסך הצירים שעומדים לבחירה בפריימריז, האתגר האמיתי של בוטג'ג' הוא לגלות למיליוני אמריקאים שהוא בכלל קיים, ואולי גם איך לבטא את שמו. זה לא יהיה אתגר קטן. בסקרי מונמות' וקוויניפק שנערכו אחרי איווה אבל לפני ניו המפשייר, הוא מתברג למקום החמישי הלא מכובד, עם עשרה אחוזים ו-13% בהתאמה. אפשר לשער שזה עומד להשתנות.

אולם תואר "הפתעת ניו המפשייר" ניתנה לסנאטורית איימי קלובשר ממינסוטה. גם היא ניצבת בפני מכשול דומה לבוטג'ג', אך גדול פי כמה. אחרי שניבאו לה אחוזים חד-ספרתיים, היא הצליחה לזנק למקום השלישי עם כ-20 אחוזי תמיכה. כעת היא צפויה לקבל תשומת לב גדולה יותר, אך קופתה קטנה יותר, וגם היא מבינה את מעמדה האלמוני בעיני אמריקאים רבים. לא במקרה היא פתחה את נאומה אחרי פרסום התוצאות הלילה כאילו זה עתה נכנסה למרוץ. "הלו אמריקה, אני איימי קלובשר, ואני אנצח את דונלד טראמפ", הצהירה.

למעשה, אם יש אדם אחד שיכול לסייע לבוטג'ג' וקלובשר, המקווים לגייס מצביעי שמאל-מרכז, זה דווקא ביידן. ראש העיר לשעבר והסנאטורית מתחרים על בסיס תומכים שאינו זהה, אך חופף במידה רבה לזה של סגן הנשיא לשעבר. בוטג'ג' מנסה לבדל עצמו מביידן הכעוס כאלטרנטיבה רגועה ושפויה. הוא מדגיש כי בניגוד לביידן אין לו רצון לפנות לעבר, ולשקם את ימיו של ברק אובמה, אלא לפנות קדימה עם מסר של אחדות. קלובשר מצדה נהנתה מתמיכה דווקא בגלל רוח הקרב שהפגינה בעימות האחרון, שבו תקפה את בוטג'ג', וגם היא מדגישה את גילה הצעיר ביחס לביידן. "פיט, תזכור ש-59, שזה הגיל שלי, הוא ה-38 החדש", אמרה בעימות וזכתה לתשואות.

בינתיים, נראה כי ביידן תורם את חלקו לחיזוק מעמד שניהם. אחרי שהודה שחטף "אגרוף בבטן" באיווה, כשהגיע למקום הרביעי המביך, ביידן פעל להנמיך ציפיות עוד יותר בניו המפשייר עד הרצפה, אלא שגם הרצפה קרסה תחתיו. בניו המפשייר הוא קיבל פחות מעשרה אחוזים והתברג למקום החמישי.

בוטג'ג' נואם בניו המפשייר, אתמול
בוטג'ג' נואם בניו המפשייר, אתמולצילום: Andrew Harnik/אי־פי

כשהחל להתבהר גודל האסון, ביידן ניסה למזער נזקים. הוא לא חיכה לתוצאות כדי לשאת נאום הפסד בניו המפשייר, אלא מיהר לדרום קרוליינה, ונשא את נאומו שם, כשהוא מוקף בקהל מקומי, רובו שחור. באיווה ובניו המפשייר הוא הדגיש שוב ושוב כי הוא המועמד המועדף על מצביעים שחורים, שמהווים את לשון המאזניים בדרום קרוליינה. נאומו נועד להקרין ביטחון, אך בעיקר שידר מסר של ייאוש.

לפי הסקרים, ביידן באמת פופולרי בקרב שחורים, בעיקר מבוגרים, אבל כמו בשאר המחנה הדמוקרטי, גם בדרום קרוליינה הצבעה אסטרטגית עשויה להתגלות כצו השעה. עבור ביידן זו בעיה כפולה, כיוון שביסס את כל הקמפיין שלו על הטענה שהוא היחיד שיכול לנצח את דונלד טראמפ. כעת הוא יצטרך להשתחרר מדימוי הלוזר שדבק בו בשבועיים האחרונים. בכל זאת, זהו רק תחילת המרוץ, ומוקדם להספיד את המועמד המנוסה ביותר במרוץ.

גם הקמפיין של וורן יוצא חבול מניו המפשייר. הסנאטורית אמנם לא הימרה את כל הקופה על שתי המדינות הראשונות, אך היא איבדה בהן מומנטום. המקום השלישי באיווה עוד היה מכובד, אך נפילתה בניו המפשייר למקום הרביעי עם פחות מעשרה אחוזים זו לא פחות מסטירה מצלצלת, בטח עבור מי שנחשבת לשכנה ממסצ'וסטס, ושמה הולך לפניה. בטח כשסנדרס מסתמן כמנהיג האגף הליברלי, ואילו קלובשר מקווה לגזול את הטיקט של האשה הנשיאה הראשונה.

בסופו של סבב הצבעה שני, נראה כי המרוץ הדמוקרטי שונה מכל קודמיו. התמונה אינה מתבהרת, אלא רק נהיית יותר עכורה. בעוד שהאגף הליברלי בניו המפשייר סימן את סנדרס כמנהיגו על חשבונה של וורן, המחנה הנוטה יותר למרכז עדיין מרובה משתתפים: ביידן, בוטג'ג', קלובשר ולמעשה גם וורן עצמה, שמנסה לפנות לשני העולמות. כל עוד השורות במחנה המתון לא יצטמצמו, וסנדרס ישמר את מעמדו כמנצח גם בנבאדה ובדרום קרוליינה, הוא עשוי לצבור מונמטום ולהמשיך איתו עד סוף המרוץ.

עבור בלומברג, זה התרחיש האידיאלי. שדה צפוף של מתמודדים שתוקפים אלה את אלה, בייחוד במרכז, הוא בדיוק מה שהוא זקוק לו ב"יום שלישי הגדול". הוא שופך מאות מיליוני דולרים על פרסום בטלוויזיה וברשת, ומנסה למתג עצמו כאיש מרכז, שפוי, אחראי, שיכול להציל את הדמוקרטים מעצמם - וגם מסנדרס.

לבסוף, ראויים לציין גם את שלושה מועמדים שפרשו הלילה. המושל לשעבר דבאל פטריק והסנאטור מייקל בנט כנראה לא ייחסרו, כיוון שמעטים בכלל ידעו שהתמודדו. לעומתם, נראה כי ההפסד הגדול הוא היזם אנדרו יאנג, שביקש להעיר את המרוץ עם פרספקטיבה היסטורית על "מהפכה תעשייתית" חדשה שמעלימה מקומות עבודה, והיעדר הפתרונות לכך בוושינגטון. ליאנג היה סיכוי קלוש, והפתרון שהציע בדמות שכר אוניברסלי לכל היה קלוש עוד יותר לזכות תמיכה, אך ניכר שמשך מצביעים חדשים למפלגה, עצמאים ורפובליקאים מתוסכלי טראמפ. כעת לא נראה באופק מי שינסה למשוך אותם למפלגה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ