המפלגה והבוחרים השתנו ורק סנדרס לא השתנה. זה עולה לו במרוץ לנשיאות
ביידן מועמד לא מלהיב ולא סוחף, ובכל זאת זכה הלילה בניצחון חשוב במרוץ הדמוקרטי, כשהוא נהנה מתמיכה היסטורית מנבחרים ובוחרים גם יחד. סנדרס מצדו שימר את בסיס תומכיו, אך הבהיר שאינו מצליח להרחיב את הקואליציה שלו
בארבע השנים האחרונות הפכה מישיגן לסמל בפוליטיקה האמריקאית. פחות מדינה, ויותר מיתוס. מעוז של פועלים בימי הזוהר של התעשייה באמצע המאה ה-20 שנפל מגדולתו. מדינה שהפכה לחלק מ"רצועת החלודה", המזוהה כיום בעיקר עם אבטלה גואה, עוני וזעם כלפי וושינגטון שזנחה אותה. כל זה נחשף בזכות דונלד טראמפ, שהדהים דמוקרטים ורפובליקאים כאחד, כשניצח במדינה שהצביעה לברק אובמה פעמיים.
למעשה, ניצחון טראמפ היה הפעם השנייה בתוך כמה חודשים שמצביעים במישיגן הפתיעו את הדמוקרטים. בפריימריז שהתקיימו באותה שנה מישיגן שימשה עבור הסנאטור ברני סנדרס מקפצה קריטית לשאר המדינה. אז כמו הלילה (רביעי) הוא הגיע למדינה כאנדרדוג, חבול אחרי "סופר טיוזדיי", ועל סף הפסד במרוץ. גם אז הוא ניצב מול מכונה משומנת שניצחונה נראה בלתי נמנע. מישיגן המרדנית העניקה לו ב-2016 רוב זעיר של 9,000 קולות, אך זה הספיק כדי ליצור מומנטום ולהפוך את סנדרס למתחרה אמיתי מול הילרי קלינטון.
פרשה מהמרוץ ב-5 במארס 2020
פרש מהמרוץ ב-4 במארס 2020
פרש מהמרוץ ב-1 במארס 2020
פרשה מהמרוץ ב-2 במארס 2020
פרש מהמרוץ ב-29 בפברואר 2020
פרש מהמרוץ ב-11 בפברואר 2020
הלילה הבהירו המצביעים במישיגן כי הם איבדו עניין בסנדרס, והעניקו ניצחון חד-משמעי לסגן הנשיא לשעבר ג'ו ביידן בפער דו-ספרתי. שבוע בלבד אחרי שסחף עשר מתוך 14 ב"סופר טיוזדיי", ביידן נראה כמי שסחף גם את "מיני טיוזדיי" הלילה. לצד מישיגן, הוא ניצח כצפוי במיזורי ובמיסיסיפי על בסיס תמיכת השחורים, ואפילו הפתיע באיידהו, שבה סנדרס ניצח לפני ארבע שנים בפער של 40%. סנדרס הסתפק הלילה בניצחון בצפון דקוטה, קטן משמעותית מזה שהיה לו מול קלינטון. המדינה השישית שהצביעה, וושינגטון, נחשבה לניצחון קל עבור סנדרס, אך הלילה זה נראה כמו קרב צמוד עם יתרון קל לטובתו.
- המצביעים הדמוקרטים התאחדו כדי להעביר מסר ברור: זה לא הזמן לאקספרימנטים
- ביידן דוהר לניצחון במרוץ הדמוקרטי; סנדרס: למרות הפער בצירים, לא פורש
יש הרבה קווי דמיון בין 2020 ל-2016, אך ניצחון ביידן במרוצי הלילה, ובראשם במישיגן, מבהיר יותר מכל מרוץ עד כמה השתנתה המפלגה הדמוקרטית בתוך ארבע שנים. סנדרס, כיאה למותג שטיפח, אינו אדם שמשתנה בקלות. למעשה, המצע שלו פחות או יותר זהה לזה של 2016. לכן ראוי להבין את המכה האנושה שספג בשמונת הימים האחרונים בהקשר הרחב יותר, מקלינטון עד טראמפ.
ואכן, המפנה במרוץ הוא בעיקר בין קלינטון לביידן. סנדרס ניצח במישיגן 2016 מול יריבה שעוררה סלידה עמוקה גם בקרב דמוקרטים. עמדות ניציות, הקשרים לוול סטריט והיותה אשה בנוסף לכל – כל אלה העצימו את סנדרס. גם אז הוא נהנה מגוש קשיח של כ-30% תמיכה, רק שהוא גייס לשורותיו מספיק הצבעות מחאה. לשם המחשה, סנדרס ניצח לפני ארבע שנים עם 49% מול 48% של קלינטון. הלילה הוא צנח ל-37% מול יריב שאינו מלהיב או סוחף, ובכל זאת קיבל כ-53%.
ההימור הבטוח
רק לפני עשרה ימים נראה היה שסנדרס עוד יגיע למישיגן כפייבוריט. אולם מאז הניצחון של ביידן בדרום קרוליינה, הוא נראה כמועמד שכמעט בלתי אפשרי לעצור. פרישת ראש העיר לשעבר פיט בוטג'ג' והסנאטורית איימי קלובשר העניקו לו דחיפה משמעותית ואיתות לבוחרים, רגע לפני "סופר טיוזדיי". בעוד סנדרס ביטל אירועים במיסיסיפי כדי לחרוש את מישיגן, ביידן הגיע ברגע האחרון, סיפק אירוע אחד, ועדיין שייט אל הניצחון.
השם התחלף - ביידן במקום קלינטון - אך עבור הסנאטור מוורמונט זו כבר הפעם השנייה שמצא עצמו מול מכבש "הממסד הדמוקרטי". אין הכוונה לתיאוריית קונספירציה על גורמים עלומים המושכים בחוטים בוושינגטון, כיוון שהדמוקרטים כמו מקביליהם בשמאל הישראלי הם לא קבוצה שידועה ביכולתה להתאחד סביב מנהיג אחד, כמו שהרפובליקאים עושים מבלי למצמץ.
ההיקף והמהירות שבה הצמרת הפוליטית התייצבה מאחורי ביידן היא תופעה חריגה בסדר גודל היסטורי. בכירי המפלגה, ובראשם מספר שיא של מועמדים לנשיאות, סיפקו הודעות תמיכה מהסוג שלא נראה במרוצי עבר בשלב כל כך מוקדם. אחרי בוטג'ג' וקלובשר, גם הסנאטורים קמאלה האריס וקורי בוקר, איל ההון מייקל בלומברג, המושל לשעבר דבאל פטריק, חבר הקונגרס טום דילייני והלילה נוסף לרשימה גם היזם אנדרו יאנג.
בקמפיין של סנדרס אמנם תיארו בימים האחרונים את ההתגייסות האדירה למען ביידן כמאמץ מאוחד של ממסד המבקש למנוע "מהפכה", וזה ללא ספק חלק מהסיפור. אולם בסופו של דבר מה שנחשף במישיגן, ולא רק שם, הוא שהגוש הפרוגרסיבי בהובלת סנדרס הוא, לפי שעה, מיעוט בתוך במפלגתו. המצביעים התייצבו בהמוניהם מאחורי ביידן, בגלל שהוא מסמל אי של יציבות באוקיינוס הסוער המכונה טראמפ. סנדרס מצדו שימר את בסיס תומכיו, אך הבהיר שהוא שוב מתקשה להרחיב את הקואליציה שלו, ושוב מתקשה לרתום צעירים לנהור לקלפיות.
לניצחון במישיגן יש חשיבות אדירה להמשך המרוץ, יותר בגלל הסמליות מאשר מספר הצירים. מאז 2016 הפכה המדינה מושא לאינספור תחקירים, כתבות ותוכניות טלוויזיה שעסקו במהפך של האזור שהיה לב התעשייה האמריקאית בשנות ה-50, ומאז איבד מפעלים ומקומות עבודה למזרח. הסלידה מכל המועמדים שהדיפו ריח של "וושינגטון" דחפה אותם להצביע לאובמה שרץ על מצע של "שינוי", ואז גם לטראמפ שהציע שינוי מסוג אחר לגמרי.
לכל פעולה יש תגובת נגד, וניצחון טראמפ גם העיר את הדמוקרטים המקומיים, שב-2018 סחפו את הבחירות המקומיות עם שתי חברות קונגרס ומושלת דמוקרטית. כעת, כשרוב הבוחרים הדמוקרטים ברחבי ארה"ב מסבירים כי העדיפות העליונה שלהם היא לסלק את טראמפ מהבית הלבן, הצבעה לביידן הפכה מלה נרדפת להימור בטוח. סקרים מלמדים כי סנדרס דווקא רותם מתנדנדים חשובים באותן מדינות מתנדנדות, אך הדמוקרטים ב-2020, לפחות עד כה, לא נראים כמי שמוכנים לקחת סיכונים בימי נשיא מושחת ואוזלת יד בטיפול בקורונה. ביידן נהנה מדימוי של רשת ביטחון. לא מושלם, אך הכי יציב.
בהקשר הזה ראוי גם לציין את פרישת הסנאטורית אליזבת וורן בשבוע החולף. עבור תומכי סנדרס, מצביעי וורן הפרוגרסיבים היו פרי בשל לחיזוק הקואליציה, אך נראה לפי המספרים כי זה לא קרה. ייתכן שרמז לכך נעוץ בביקורת שמתחה וורן על המתקפות המיזוגניות שספגה בעיקר מצד תומכי סנדרס, שהאשימו אותה בפיצול הקול הפרוגרסיבי ב"סופר טיוזדיי", ונתקלו בגינוי רפה מצד הסנאטור עצמו.
רמז לטעות של סנדרס ביחס לוורן ולבסיס תמיכתה נשמעה מצד ארגון הנשים הלאומי (NOW), שאותו ייסדה החלוצה הפמיניסטית בטי פרידן ב-1966, והשבוע פרסם הודעה חריגה השבוע שבה הפציר בוורן לא להתייצב מאחורי סנדרס. נשיאת הארגון טוני ואן פלט אמרה לסוכנות הידיעות אי-פי: "אני חושבת שהתומכות שלנו, החברות שלנו, לא בהכרח יראו בסנדרס את הבחירה הטובה ביותר". אחרי הכל, לדבריה, "לא היה לנו את חוק האלימות נגד נשים בלעדי תמיכת ביידן".
כעת, כשהמרוץ הנועד לחלק צירים נמצא רק באמצע הדרך, סנדרס למעשה נתון במשבר הגדול ביותר שלו. האתגר הגדול שלו יהיה בשבוע הבא, כשבין המדינות שיצביעו יהיו גם אוהיו ואילינוי הסמוכות גאוגרפית ותודעתית למישיגן, לצד מתנדנדות נוספות וחשובות לא פחות כמו אריזונה ופלורידה. כשדמוגרפיה הפכה לסממן טוב לדפוסי הצבעה, נראה כי המכשול של סנדרס גדול עוד יותר מזה שלא צלח במישיגן. הפסד בשבוע הבא עשוי להעניק לביידן יתרון שסנדרס כבר לא יוכל לבטל.
לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:
תגובות
על סדר היום
מדדים של קסם
