עם הדמוקרטיה באינדונזיה, באה השחיתות

בהיעדר חוק מימון מפלגות מסודר, השחיתות הפוליטית באינדונזיה משגשגת. בעקבות כמה שערוריות, גוברות במדינה הקריאות לשינוי

ג'ו קוקר, ניו יורק טיימס
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ג'ו קוקר, ניו יורק טיימס

עברו 15 שנים מאז שאינדונזיה עשתה את צעדיה הראשונים לקראת דמוקרטיה, לאחר סילוקו של השליט העריץ קמוזו סוהארטו. ב-2009 כבר התקיימה במדינת האיים אחת משיטות הבחירות הפתוחות באסיה, שכללה בחירה ישירה של ראשי המשטר – מהנשיא ועד לראשי עיריות.

עם הזמן, גילו המועמדים באינדונזיה שבחירות ומפלגות עולות כסף. ככל שהדמוקרטיה במדינה בת 240 מיליון התושבים התרחבה, כך גברו תשלומי הפוליטיקאים עבור טיסות לעצרות, שכירת משרדים למפלגות, פרסום, סקרים ויועצים – וכמובן, חולצות ומזכרות המחולקות באספות של המפלגות. עם זאת, חוקי מימון המפלגות פיגרו אחר קצב השינויים האלה. כתוצאה מכך, המפלגות עברו בהדרגה למימון פעולותיהן בעזרת אותם תעלולים מפוקפקים שאפיינו את משטרו של סוהארטו.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ