קורבנות האופנה של תעשיית הטקסטיל בבנגלדש

בעיר סוואר, הנמצאת במוקד תעשיית ייצוא הבגדים הענקית של המדינה, הזיהום ואוזלת היד של הממשלה הופכים את חיי האזרחים לבלתי אפשריים

ג’ים ירדלי, ניו יורק טיימס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ג’ים ירדלי, ניו יורק טיימס

יש ימים שענן הצחנה הרעילה שאופף את בית הספר היסודי הממשלתי ג’נדה, בעיר התעשייתית סוואר שבמרכז בנגלדש, גורם לתחושת חנק של ממש. המורים מנסים בכל כוחם להתרכז אבל מתקשים לנשום מבלי להשתנק. התלמידים סובלים מסחרחורות וערפול חושים. באפריל התעלפו בבית הספר כמה נערים. ילד אחר הקיא בכיתה. הריח החזק עולה מהמים המזוהמים שזורמים בתעלה שעוברת סמוך לבית הספר, שאליה מזרימים מפעלי האזור שפכים תעשייתיים. בעיר פועלים כמה בתי חרושת לטקסטיל, ובהם מפעלי טווייה, אריגה וצביעת בדים, שתוצרתם מיועדת לבתי חרושת לביגוד המיועד לייצוא לאירופה ולארה”ב. כשהתלמידים מביטים בתעלה הם יכולים לדעת בקלות אילו צבעים ישלטו באופנה השנה. “לפעמים המים אדומים ולפעמים אפורים או כחולים”, מספרת המורה לאנגלית תמנה אפרוס, “תלוי בצבעים שבהם משתמשים”.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ