על גבול הפדופיליה: מסע בעקבות היפנים שמאוהבים בילדות מצוירות

איש מחשבים שנישא לתלמידת כיתה ג' מצוירת, גיימר שטוען כי ימות בלי משחקי היכרות עם דמויות בדיוניות: חוקר אמריקאי מנסה להבין את התופעה היפנית

טלי קרופקין
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
טלי קרופקין

עיון קצר באנימציה יפנית מגלה שלל דמויות של ילדות, חלקן נלחמות בפשע, מטיילות בחלל או לומדות בבית הספר היסודי. ספרי קומיקס ומשחקי מחשב על ילדות לפני גיל ההתבגרות (moé) נוצרו בתחילת שנות ה-70 עבור קהל יעד של ילדות יפניות, אך עם הזמן זכו לפופולריות עצומה גם בקרב גברים בוגרים. עם השנים, ההצגה של הדמויות החלה לקבל אופי מיני מובהק, ומואה הפך לשם נרדף לרגשות הרומנטיים שמעוררות הילדות המצוירות בקרב הקוראים. בספר חדש, The Moe Manifesto: An Insider's Look at the Worlds of Manga, Anime, and Gaming שכבר הוכתר במספר ביקורות כמדריך מכונן לתופעה, האנתרופולוג פטריק גילברייט מציג ראיונות עם פסיכולוגים, חוקרי תרבות, מפתחי משחקים ויוצרי מנגה, המנסים להסביר ואף לגונן על התופעה, כשהוא נמנע מלהשתמש במילה "פדופיליה".  

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ