חולשתו של המנהיג הסיני החזק מאז מאו

כשעלה לשלטון התחייב להילחם בשחיתות, אך מאז ריכז בידיו סמכויות והשתיק רבים ממבקריו. כך, למרות כוחו הרב, נראה כי שי ג'ינפינג מתקשה להגשים את יעדיו ומוביל את ארצו בכיוון הלא נכון

אקונומיסט
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אקונומיסט

זמן קצר לפני ישיבתו השנתית של הפרלמנט הסיני המשמש חותמת גומי — הקונגרס העממי הלאומי — התפרסמו בכלי תקשורת הקשורים למשטר שני מאמרים מסקרנים. הראשון, שפורסם בעיתון שמנהלת "הוועדה המרכזית לפיקוח על המשמעת", הגוף של המפלגה הקומוניסטית האחראי למאבק בשחיתות, זכה לכותרת "ההסכמה המתרפסת של אלף איש לא תשווה לעצתו הכנה של אחד". הוא נכתב כמשל, הסגנון המסורתי שבו מבוטאת בסין ביקורת על בעלי השררה, והילל את הקיסר בין המאה השביעית טאיזונג, שהקשיב לדבריו הגלויים של חצרן. הכתבה קראה לדיון ציבורי ולהרחבת חופש הביטוי בשעה שנשיא סין, שי ג'ינפינג, הגביל את שניהם. "היכולת לבטא דעות באופן חופשי הביאה לא פעם לעלייתן ולנפילתן של שושלות", נאמר בה. "עלינו לפחד לא מאנשים האומרים את הדברים הלא נכונים, אלא ממי שאינם מדברים כלל".

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ