קשר שתיקה בולם את המאבק בהפרעות האכילה ביפן

שכיחות הפרעות האכילה במדינה עולה, ובושה מונעת טיפול במאות אלפים, הסובלים מהמחלות. "ביפן לאנשים לא אכפת מבעיות הקשורות בבריאות הנפש. פשוט נמנעים מלדבר עליהן"

שרה מארש, גרדיאן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
שרה מארש, גרדיאן

אקירה, בת 37, מתגוררת במרכז טוקיו. לצדה חיים בעיר 13.35 מיליון תושבים, ואף על פי כן לא היה לה אל מי לפנות כשהתמודדה עם אנורקסיה ובולימיה – בעיות שמהן סבלה מאז גיל 11. "בולימיה היא הפרעה נפוצה מאוד", מסבירה אקירה, "אך ביפן לאנשים לא אכפת מבעיות הקשורות בבריאות הנפש. פשוט נמנעים מלדבר עליהן".

מסיבות אלו לא יכלה אקירה להיפתח בפני חברים ובני משפחה, ועל כן היא הצטרפה אל "אכלני יתר אנונימיים" (Overeaters Anonymous), תוכנית המטפלת בבעיות הכרוכות במזון, מרעב ועד לשימוש במזון כפרס. אקירה גם התחילה לבקר במרכז סיוע בשפה האנגלית כדי לקבל יעוץ, אך לדבריה השירות שם יקר ואינו יעיל. "אף צורת סיוע מאלה שהוצעו לי לא הועילה", ממשיכה אקירה, "אני יכולה לדבר חמש דקות ב'אכלני יתר אנונימיים' וזה הכל. מניסיוני אני יודעת שאף אחד לא מבין מה זה הפרעת אכילה, ולכן, אין למעשה מי שיכול לעזור".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ