פרשנות

משטר צבאי בתאילנד: הגנרלים נאבקים לשמור על נייטרליות

למרות שהרמטכ"ל נחשב חסיד של האליטות המתנגדות לממשלה, מאז תחילת המשבר הנוכחי, הקפיד הצבא שבראשו לא לנקוט בעמדה פוליטית מובהקת

אסף רונאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אסף רונאל

הגנרל פראיות צ'אן אוצ'ה, רמטכ"ל צבא תאילנד שהכריז לפנות בוקר על משטר צבאי ברחבי המדינה, היה מפקד הצבא באזור בנגקוק בעת הדיכוי האלים של מחאת "החולצות האדומות" בבנגקוק ב-2010. פראיות, יד ימינו של הרמטכ"ל הקודם, היה המפקד הישיר של הכוחות שגרמו למותם של 91 מפגינים ברחובות הבירה, מרביתם תומכי ראשת הממשלה המודחת יינגלוק צ'ינוואט ואחיה הגולה תקסין. אולם, למרות שהרמטכ"ל נחשב חסיד של האליטות המתנגדות לתקסין ותומכיו מהמעמדות הנמוכים, מאז תחילת המשבר הנוכחי, הקפיד הצבא שבראשו הוא עומד לשמור על נייטרליות, והגביל את מעורבותו לסיוע לנפגעים ממעשי האלימות הפזורים שפקדו את הבירה מאז ההפגנות הראשונות בנובמבר.

המשטר הצבאי, המתבסס על חוק מ-1915, כשתאילנד היתה עדיין מלוכה אבסולוטית, מקנה לצבא סמכויות העולות על אלו של הממשלה האזרחית. הצבא עמד מאחורי כתריסר הפיכות בהיסטוריה של תאילנד המודרנית, באחרונה בהן, ב-2006, הודח תקסין. אולם, גם את ההכרזה על המשטר הצבאי מנסים ראשי צבא תאילנד להציג כניסיון להשיב את השקט לרחובות הבירה - לאחר ששלושה מפגינים נהרגו בסוף השבוע שעבר באלימות על רקע פוליטי. כוחות הצבא הקיפו היום מחנה של מפגיני החולצות האדומות, פינו מפגינים מהמחנה הנגדי מבנייני ממשל עליהם השתלטו וסגרו כמה תחנות טלוויזיה, אך מעבר לכך למשטר הצבאי אין השפעה רבה על המצב בבנגקוק כרגע.

שתי תושבות בנגקוק בסלפי עם אנשי צבא במחסום צבאי שהוקם הלילה במרכז העירצילום: אי–פי

דוברים מטעם הממשלה הודו כי לא קיבלו התרעה מראש על המהלך הצבאי, אולם הקפידו לתמוך בעמדת הצבא לפיה "אין מדובר בהפיכה". שר המשפטים של תאילנד אמר כי "טוב שהצבא שומר על ביטחון התושבים, אך הממשלה עדיין שולטת לחלוטין במדינה". חשבון הטוויטר של "החזית המאוחדת למען דמוקרטיה נגד דיקטטורה", שמה הרשמי של תנועת החולצות האדומות, קרא למפגינים "לשמור על שקט ולהימנע מעימותים עם חיילים", קבע כי הממשלה הזמנית עדיין בשלטון והוסיף "אין עדיין הפיכה. אם ימונה ראש ממשלה (מטעם הצבא – א"ר) – תהיה הסלמה". גם תקסין עצמו שמר על איפוק בהודעות שפרסם. "ההכרזה על משטר צבאי היתה צפויה", מסר ראש הממשלה הגולה בטוויטר. "אולם אני מקווה ששום צד לא יפגע בזכויות אדם או יערער את התהליך הדמוקרטי עוד יותר".

ניסיונו של פראיות והצבא לשמור על העמדה הנייטרלית החדשה שלהם בא לידי ביטוי במסיבת העיתונאים שנערכה לאחר מפגש בין ראשי הצבא לבכירים בממשלה היום. הרמטכ"ל אמר כי המחנות הפוליטיים השונים צריכים לשאת ולתת, וכי המשטר הצבאי יהיה בתוקף עד שהשלום והסדר ישובו לתאילנד. "אנו מבקשים מכל הצדדים לבוא לדבר ולמצוא פתרון למדינה", אמר פראיות לכתבים.

מאמצים אלה של הצבא, שהדיח 11 ממשלות מכהנות מאז 1935, מינה 23 ממשלות נוספות ומילא תפקיד מרכזי בתשע ממשלות נוספות, מראים כי הגנרלים מחפשים פתרון אחר ממה שהורגלו לו בעבר. המפגינים והפוליטיקאים חברי "החולצות הצהובות", אנשי האליטות מתנגדי תקסין ותומכיו, ובכירי מערכת המשפט המשתפים עמם פעולה, ממשיכים ללכת עם הראש בקיר. בעשור האחרון הם הדיחו ממשלה אחר ממשלה של תומכי תקסין, רק כדי להפסיד שוב בבחירות הבאות לרוב הלא ניתן לערעור שיש לאוכלוסייה הכפרית ובני המעמדות הנמוכים שמזדהים עם החולצות האדומות. בניגוד אליהם, נראה כי בחודשים האחרונים התנתקה הנהגת הצבא, השייכת ברובה לאותו מעמד חברתי, מקשות עורף זו.

ראשת הממשלה יינגלוק צ'ינאווט מגיעה לבית המשפט החוקתי בבנגקוק בתחילת החודשצילום: אי-אף-פי

מפקדי הצבא, שהחזיקו בשלטון שנתיים לאחר ההפיכה ב-2006 רק כדי לראות את אחד ממקורביו של ראש הממשלה שהם הדיחו נבחר ברוב גדול, אינם מעוניינים בכישלון נוסף. הגנרלים גם מבינים כי הכלכלה התאילנדית, עם התלות הרבה שלה במגזר התיירות, תספוג מכה קשה אם יתפרסמו בעולם כותרות על עוד הפיכה צבאית. כמו כן, ישנו חשש משמעותי כי ההפיכה הפעם לא תעבור בשקט. חברי החולצות האדומות כבר הודיעו כי הם צברו נשק ליום פקודה, וכי בכוונתם להשתמש בו במקרה של הפיכה נוספת.

למרות הכוונות הטובות, ראשי הצבא עלולים להתקשות להכריח את שני הצדדים לפתור את המשבר שמשתק את תאילנד בחודשים האחרונים. חברי החולצות הצהובות הודיעו כבר כי בכוונתם להמשיך במחאה נגד הממשלה. אולם הבעיה הגדולה יותר הוא הקיטוב בין שני המחנות – הצהובים הדורשים לעצב מחדש את המערכת הפוליטית בתאילנד כך שתקסין ומקורביו לא יוכלו להשפיע על השלטון, והאדומים הרואים בכך ניסיון לגזול מהם את הזכות הדמוקרטית הבסיסית שלהם. אם הצבא לא יוכל להביא את שני הצדדים לשולחן, ולהכריח אותם להגיע לפשרה, יצטרכו ראשיו לוותר על הנייטרליות החדשה שלהם ולהכריע: האם למנות ראש ממשלה שירצה את דרישות האליטות, או לעמוד מאחורי ההמונים ולהבטיח כי הבחירות, שנקבעו ל-20 ביולי, יתקיימו כסדרן – ואת בחירתו של ראש ממשלה נוסף שיידחה על ידי המעמדות הגבוהים.

כוחות הצבא ברחובות בנגקוקצילום: אי–פי
כוחות הצבא ברחובות בנגקוקצילום: רויטרס

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ