בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רישיון ממשלתי לאנוס

חוק מהתקופה הקולוניאלית התקף במדינות הפריפריה בהודו מעניק לחיילים חסינות גורפת מהעמדה לדין בגין כל פשע שהוא, כולל אונס

17תגובות

חיילים פרצו באישון לילה לתוך בית מגורים קטן בעיר מאיאי לייקאי שבהודו, תפסו את תאנגג'ם מנורמה והחלו להתעלל בה. אחיה הבכור ניסה לעצור בהם וספג מכות נמרצות. אמה ניסתה להגן עליה, והוכתה עד אובדן הכרה.

כעבור שעה עזבו את המקום ותאנגג'ם אתם. למחרת מצאה המשפחה את גופתה, מנוקבת מכדורים, זרוקה לצד הכביש במרחק כ–5 קילומטרים מהבית. בהמשך טענו החיילים כי היא מורדת שנורתה בעת ניסיון להימלט. בבדיקה פתולוגית נקבע שהיא נורתה מטווח קצר בשעה שהיתה שכובה על בטנה, וכי הכתמים על שמלתה היו כתמי זרע.

אי אפשר היה לקבוע אם נאנסה, בגלל שאיבר מינה היה מנוקב מיריות. לא היה ספק מי היו האחראים למעשה: החיילים לא ניסו כלל להסתיר את פניהם.

AP

מותה של תאנגג'ם עורר גל מחאה באזור. באחת ההפגנות פשטו תריסר נשים את בגדיהם בחזיתה של מפקדת הצבא המקומית והניפו שלט שבו נכתב באותיות אדומות: "צבא הודו אנוס אותנו". נסיבות מותה היו כה מחרידות, עד כי ראש הממשלה דאז, מנמוהן סינג, הבטיח פיצוי למשפחה.

בעשור שחלף מאז לא הואשם איש בביצוע הפשע ולא בוצע כל מעצר. לדברי פעילים חברתיים, משפטנים ובני המקום הסיבה לכך היא חוק מהתקופה הקולוניאלית התקף במדינות הפריפריה בהודו, שמעניק לחיילים חסינות גורפת מהעמדה לדין בבתי דין אזרחיים בגין כל פשע שהוא, כולל אונס.

פעילי זכויות אדם תובעים זה שנים את ביטול החוק, שנקרא חוק הסמכויות המיוחדות של הצבא. כריסטוף היינז, חוקר מיוחד של האו"ם לעניייני הוצאות להורג שרירותיות וללא הליכים משפטיים, כתב בשנה שעברה בדו"ח שהגיש למועצת האו"ם לזכויות אדם, שהסמכויות שהוענקו מתוקף החוק "רחבות למעשה ממה שמותר במצב חירום, היות שהן עלולות לפגוע בזכות לחיים".

ואולם, החוק עדיין תקף. הודו, הדמוקרטיה הגדולה בעולם, מולדתו של גאנדי, חלוץ ההתנגדות הלא אלימה, נחשבת לאחת המדינות המתקדמות בעולם. היא מובילה ביוזמות למלחמה בעוני ובדאגה לקהילות נחשלות. 168 ארגוני זכויות אדם מקומיים ופדרליים פועלים בהודו, ובהם הנציבות הלאומית לזכויות האדם.

AP

"יש לנו מוסדות מהוללים לזכויות אדם, אבל מי שבני משפחתו נרצחים על ידי המדינה לא יזכה לעולם שייעשה צדק בעניינו", אומר הנרי טיפאגני, יו"ר הפורום האסייתי לזכויות אדם ופיתוח שבסיסו בבנגקוק.

ועדות ממשלתיות המליצו שוב ושוב לבטל את החוק, אבל היוזמות טורפדו על ידי צבא הודו."אם לא תהיה לנו הגנה חוקתית נועמד לדין בגין זוטות. האם זה רצוי?", שאל רמטכ"ל צבא הודו, ג'. ג'. סינג במסיבת עיתונאים שהתקיימה ב–2005.

החוק תקף באזורים נרחבים בצפון מזרח המדינה, ברצועת ארץ שמקיפה את בנגלדש מצפון וממזרח וגובלת בבורמה (מיאנמר). בחבל הארץ הירוק והיפהפה מתגוררים בני תרבויות רבות, דוברי שפות שונות, וביניהם ניטשים עשרות שנים סכסוכים עקובים מדם.

אזור נידח זה של העולם אינו זוכה לתשומת לב רבה, ואולי זו הסיבה לכך שחיילים ושוטרים לא טורחים להסתיר את הראיות למעשי הרצח והאונס שביצעו, אומר בבלו לויטונגבאם, מייסד ארגון Human Rights Alert באימפאל, בירת מדינת מאניפור.

"ההנהגה הפוליטית ומערכת המשפט יצרו סביבה שבה רצח בחסות הממשלה הוא עניין שבשגרה, והם עושים זאת בעזות מצח ובאכזריות", מציין לויטונגבאם, "הם לא מתכננים את המעשים מראש ולא מסתירים אותם לאחר מעשה. הם פשוט רוצחים בני אדם".

ועדה שמינה בית המשפט העליון של הודו בשנה שעברה חקרה שישה מקרים מייצגים שאירעו במדינת מאניפור. הסברי הרשויות למעשים היו חסרי היגיון לחלוטין וסתרו את הראיות בשטח. היות שכך, הסיקה הוועדה שכל הקורבנות, ובהם ילד בן 12 שנרצח לעיני הוריו, נרצחו בדם קר. למרות זאת לא בוצעו כל מעצרים. לאחד השוטרים החשודים הוענק בהמשך עיטור הגבורה הגבוה ביותר שמעניקה הודו לשוטרים בעתות שלום.

ב–2009 פורסמה בשבועון הודי סדרה של תצלומים שבהם ניתן לראות כיצד שוטרים חוקרים אדם לא חמוש, דוחפים אותו לתוך בית מרקחת, וכעבור דקות ספורות גוררים החוצה את גופתו, זאת לעיני עשרות עדים. תשעה שוטרים הואשמו בפשע. איש מהם לא הורשע.

"הרציחות הן תופעה מידבקת, וכל מי שלובש כאן מדים חושב שמותר לו לרצוח", אומר פראדיפ פאנג'ובאם, עורך היומון Imphal Free Press, "יתרה מכך, הרוצחים זוכים בדרך כלל לפרסים".

עם זאת, חשוב לציין שפעולותיהם של ארגוני קורבנות הפשעים וחקירת בית המשפט העליון נשאו פרי, אומר לויטונגבאם. בעבר הגיע מספר קורבנות השוטרים והחיילים למאות בשנה. השנה נרצחו רק קומץ אזרחים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו