בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גם אם נמצאו שברי המטוס המלזי, התעלומה רחוקה מפתרון

זרמי האוקיינוס המשתנים והזמן שעבר צפויים להקשות על איתור נקודת ההתרסקות, גם אם יתברר שהשרידים שנמצאו השבוע שייכים לטיסת מלזיה אירליינס

תגובות

אף ששברי המטוס שנמצאו על אי נידח באוקיינוס ההודי עשויים להוות הוכחה מוחשית ראשונה לכך שהמטוס המלזי שנעלם לפני כמעט 17 חודשים התרסק אל תוך הים, מומחים אומרים כי ייתכן שלא יהיה בכך די על מנת לפתור את התעלומה. הזמן הרב שעבר מאז ההתרסקות והדינמיקה המורכבת של זרמי האוקיינוס, גורמים לכך שכמעט בלתי אפשרי לקבוע היכן נכנס למים השבר שהופיע על האי הצרפתי ראוניון ביום רביעי, אומרים מומחים.

גורמים רשמיים העריכו אתמול (חמישי) כי ייקחו כמה ימים עד שניתן יהיה לקבוע אם החפץ הוא אכן מדף של כנף מטוס בואינג 777 - והאם מקורו בטיסת מלזיה אירליינס 370. גורמים רשמיים בצרפת אמרו אתמול כי השבר מועבר למעבדה ליד טולוז, ושם הוא ייבדק. אך גם אם השבר יזוהה, אומרים מומחים, התגלית לא תוכל לאשר או להפריך את הערכת חוקרי ההתרסקות, המתבססת על נתוני מכ"ם ואותות לווין, כי טיסה 370 התרסקה באזור נידח של האוקיינוס ההודי, דרום-מערבית לאוסטרליה, בשטח אותו צוותי החיפוש סורקים זה חודשים ללא כל תוצאות.

לדברי דיוויד גאלו, מנהל פרויקטים מיוחדים במכון האוקיינוגרפי (חקר ימים) בוודס הול שבמסצ'וסטס, התגלית יכולה לאשר כי החוקרים "אכן מחפשים אחר מטוס שהתרסק בים". על פי מה שידוע לאוקיינוגרפים על הזרמים הנוכחיים באזור החיפוש, "בהחלט ייתכן כי ההריסות עשו את דרכן כל הדרך אל ראוניון", אומר דיוויד מירנס, אוקיינוגרף העומד בראש "בלו ווטר רקובריז", חברת חילוץ בריטית. החברה היתה מעורבת בכמה מבצעי חיפוש בולטים אחר מטוסים שהתרסקו בים, בהם טיסת אייר פראנס שהתרסקה בלב האוקיינוס האטלנטי ב-2009. עם זאת, הוא מוסיף, "פשוט לא ניתן להתחקות אחר מסלולו, או לחשב נקודת פגיעה במים, בכל רמת דיוק שתהיה מועילה" עבור צוותי החיפוש.

אוקיינוגרף באוניברסיטת ג'ורג' מייסון, בארי קילינגר, חישב כי חפץ שהופיע באזור זה של האוקיינוס יכול לנוע במהירות של 1,500 עד 2,600 מיילים בשנה, מה שהופך לאפשרית את הגעתו לראוניון, הנמצא במרחק של כ-2,300 מיילים מאזור החיפוש. באופן דומה, גם ד"ר גאלו אומר כי חישוביו מצביעים על כך שזרמי הים היו יכולים להביא את שרידי טיסה 370 לראוניון. "זה מתאים", אמר בראיון.

אי־פי

עם זאת, רוחות שעל פני השטח וזרמים מקומיים משתנים כל הזמן, וחפץ צף יכול להיות מונע בדרכים לא צפויות מדי יום. ככל שהחפץ נמצא זמן רב יותר במים, קשה יותר לקבוע את נקודת המוצא שלו. "יש לקחת בחשבון מונסונים וטייפונים. הזרמים לא נעים כמו נהרות, אלא יותר כמו מערבולות - מסתחררים, לעתים במהירות ולעתים באטיות, ולפעמים אף הופכים את כיוונם", אומר גאלו.

לשם השוואה, מתאר מירנס ספינה עמוסה בברווזי גומי, שתושלך אל אזור החיפוש, שנקבע לפני ניתוח של אותות לוויין אוטומטיים שנשלחו מהמטוס בשעות הטיסה האחרונות שלו. אף שהברווזים יתחילו את דרכם ביחד, הוא אומר, "הם יתפזרו על פני המים במהירות, בעקבות זרמי מים שנעים נגד כיוון השעון באוקיינוס ההודי. בסופו של דבר, צפוי כי אחד מהם יגיע אל האדמה, ובהחלט ייתכן כי הוא יופיע בראוניון או בכמה איים אחרים קטנים יותר". לדבריו, "הדבר היחיד שמפתיע הוא שמשהו כגון זה לא הופיע מוקדם יותר".

העובדה כי לא נמצאו עד כה כל הריסות מטיסה 370 הובילה את החוקרים להעריך כי המטוס פגע במים פחות או יותר בשלמותו, ואז שקע במהירות רבה יחסית. במקרה כזה, חלקים קלים יותר של המטוס עם שטח פנים רחב, כמו חלקים של הכנף או הזנב, עשויים להתפרק ולצוף על פני המים, בעוד החלקים הכבדים יותר, בהם גוף המטוס, ישקעו לקרקעית האוקיינוס בסמיכות למקום ההתרסקות.

בהתרסקויות באוקיינוסים, חוקרים יכולים לרוב לאתר חלקי הריסות רבים שצפים תוך זמן קצר יחסית, ולכן ניתן לקבוע באופן אמין למדי היכן המטוס התרסק ולהתמקד בחיפוש מתחת לפני הים. אולם גם במקרים אלה, המשימה לא תמיד קלה. בהתרסקות טיסת אייר פראנס ב-2008, צוותי החיפוש איתרו כ-600 חלקי הריסות בתוך שבועות ספורים, ועשרות מגופות הנוסעים צפו בתוך כמה ימים. צוותי החיפוש התעכבו בשל כמה כיווני חקירה שגויים, והחיפושים נמשכו כמעט שנתיים. אולם לבסוף, ההריסות נמצאו במרחק קצר ממקום ההתרסקות שהוערך לפי חישובי המחשב שביצעה חברת החילוץ הבריטית של מירנס, בהתבסס על השרידים הצפים.

אם יתברר כי חלק יחיד מטיסה 370 הגיע אל ראוניון, הדבר לא יהיה מספיק כדי לבצע הערכות מועילות, אומר מירנס. "זה קצת כמו שמישהו יעלם בחוף המזרחי בארה"ב, ושנה אחר כך יימצא מת בקליפורניה", הוא אומר. "ללא כל מידע נוסף, לא ניתן יהיה לדעת איך הוא הגיע לשם, באיזה דרכים הוא עבר. זה מה שאנו מתמודדים איתו כאן, רק שאין דרכים באוקיינוס. יש מספר אינסופי של מסלולים בהם ההריסות היו יכולות לעבור".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו