בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לאחר ההכרעה בפרלמנט: תושבי יפן חוששים להיגרר למלחמות לא מוצדקות

70 שנה אחרי התבוסה הכואבת במלחמת העולם השנייה ועל רקע אישור הרחבת סמכויות הצבא לפעול מחוץ למדינה, מזהירים אזרחי יפן: "נהפוך לשותפים לרצח"

5תגובות

ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, הצליח שלשום להעביר בהצבעה בבית העליון של הפרלמנט בטוקיו את החוק המאפשר לצבא היפני להילחם מחוץ לגבולות המדינה ולממשלה לשלוח חיילים למשימות בינלאומיות בחו"ל. ההצבעה המכריעה, שנערכה באישון לילה, היתה בשיאו של מאבק קשה וסוער מול מפלגות האופוזיציה, שהתנגדו לחוק בטענה כי יוביל את המדינה למלחמות מיותרות, 70 שנה אחרי התבוסה הקשה במלחמת העולם השנייה. אישור הרפורמה מהווה התרחקות מהמדיניות הפציפיסטית שאימצה יפן אחרי המלחמה ושהתירה לצבא היפני להשתמש בכוח רק להגנה עצמית.

הודות לרוב המרשים שיש לקואליציה בראשות אבה בבתי הפרלמנט, החוק היה צפוי לעבור. אך לדברי פרשנים במדינה, הקרב הפוליטי הקשה וההפגנות הממושכות של אזרחים, בהם סטודנטים ופעילי שמאל, נגד החוק עלולים לפגוע במעמדו של ראש הממשלה בעיני הציבור, שמתייחס בספקנות לחזונו הנצי לביטחונה הלאומי של יפן.

אי־פי

חברי פרלמנט רבים התייחסו לחוק בעוינות ובדיונים טרם ההצבעה הושמעו דעות עוינות כלפי בעלת בריתה החשובה ביותר של יפן — ארה"ב. "אם החוק יעבור, נסתבך במלחמות אמריקאיות לא חוקיות", אמר טארו יאמאמוטו, ראש מפלגת שמאל קטנה היושבת באופוזיציה. אחד הדיונים הסתיים במהומה באולם לאחר שכל אחד מהנוכחים רצה להשתלט על המיקרופון.

חברי האופוזיציה ידעו אמנם שהסיכוי שימנעו את העברת הרפורמה הביטחונית קלוש, אולם הם החליטו לעשות הכל כדי לעכב את אישורה. שלשום עיכב יאמאמוטו את ההצבעה בכך שהלך בצעדי צב אטיים במיוחד אל הדוכן כדי להצביע. כמה שעות לפני כן, עוד הגישו מפלגות האופוזיציה כמה הצעות אי אמון סמליות נגד אבה ומפלגתו הליברלית־דמוקרטית וביצעו פיליבסטר ונשאו נאומים ארוכים ומתישים, שבהם חזרו לעתים קרובות על הטענה כי צבא בעל סמכויות נרחבות ייגרר בסופו של דבר למלחמה אמריקאית לא מוצדקת.

"אסור לנו להפוך לשותפים לרצח", אמר מיזוהו פוקושימה, מהמפלגה הסוציאל דמוקרטית. דעות דומות נשמעו, אם כי בדרך כלל בסגנון פחות פרובוקטיבי בתקשורת, על ידי מומחים למדעי המדינה ואזרחים מן השורה. ההפרעות שיזמה האופוזיציה עיכבו את ניצחונו של אבה עד אחרי 2 לפנות בוקר, אך כפי שציפו לא הצליחו למנוע את קבלת החוק.

אי־פי

למתנגדיו של אבה יש תלונות רבות על החוק החדש, שהעיקרית בהן היא חוקיות החוק — בסקרים שנערכו בקרב מומחים שונים לחוקה, ענו יותר מ–90% מהנשאלים כי לדעתם הוא מפר את החוק הבסיסי שנכפה על יפן על ידי ארה"ב בתום מלחמת העולם השניה, אשר לפיו היא מוותרת על השימוש בכוח לפתרון סכסוכים בינלאומיים.

אך פחד ממשי יותר מאשר "להסתבך במלחמה" היה חשוב באותה מידה למתנגדי החוק, וחשף חוסר נוחות מהברית בין ארה"ב ליפן שבדרך כלל מוסתר מהעין. מאז תום הכיבוש האמריקאי במדינה, הסכימה יפן להיענות לבקשות ארה"ב, וכיום מוצבים בה יותר מ–40,000 חיילים אמריקאים, אך רבים בטוקיו סבורים כי הסדר זה הוא על חשבון עצמאותה. כעת, הוא קיבל משמעות חדשה, מאחר שיפן עלולה להתבקש לסכן את חיי חייליה למען ארה"ב בתמורה להגנה האמריקאית.

"יפן לכודה בין פחד מפני התערבות ופחד מפני נטישתה", אמר צונאו וואטנאבה, מומחה בכיר במכון Tokyo Foundation. "הסיבה לכך היא בחלקה חוסר האמון שהציבור היפני רוכש לממשלתו. האזרחים חושבים שהמנהיגים היפנים חלשים מדי ולא יעזו לסרב לארה"ב", הוסיף.

ראש הממשלה אבה טוען שיפן צריכה למלא תפקיד פעיל יותר בברית, כדי לחזק אותה נגד הסכנה הנשקפת מכוחה הצבאי המתעצם של סין ומצפון קוריאה החמושה בנשק גרעיני. לראיה, תמכה ארה"ב בחוק שלו וקידמה בברכה את האפשרות לתפקיד גדול יותר של טוקיו בשמירה על ביטחון האזור, במיוחד בתקופה שבה המשאבים האמריקאיים מתקרבים יותר ויותר אל קצה גבול יכולתה.

אך השאלה המרכזית ששואלים יפנים רבים היא אם הסרת המגבלות על הצבא תציב את יפן בעמדה שווה יותר לזו של ארה"ב, כפי שטוען אבה, או תהפוך אותה ל"סגנית השריף" של ארה"ב באסיה אחרי שתעמיד את צבאה לרשות האמריקאים, כפי שטוענים מתנגדיו. פוליטיקאים שמאלנים ופעילי שלום היו המצדדים הקולניים ביותר של הדעה השניה, אך הם לא היו לבדם. גם אנשים מימינו הפוליטי של אבה מודאגים. הסופר הימני יושינורי קובאיאשי יצא בחודש שעבר נגד תוכניותיו של אבה בכנס עיתונאים זרים ואמר: "אסור לנו להסתבך במלחמות התוקפנות של האמריקאים".

התייחסות זו נוצרה בחלקה בשל המלחמה בעיראק, על אף שהיתה קיימת בצורה זו או אחרת מאז מלחמת וייטנאם. למרות שיפן לא נלחמה בעיראק, ממשלתה היתה תומכת נלהבת של המלחמה, ושלחה חיילים מ"הכוחות להגנה עצמית", כפי שמכונה הצבא היפני, למשימות שאינן קרביות בתקופת הכיבוש האמריקאי.

"יפן לא נזהרה בבחירותיה מתי לתמוך בארה"ב, וזו הדאגה הגדולה ביותר", אמר קיאיצ'י פוג'יווארה, מרצה למדיניות בינלאומית באוניברסיטת טוקיו, שפרט לכך דווקא צידד בחוק החדש. לדבריו, מטרתם העיקרית של השינויים היא לאפשר לצבאות ארה"ב ויפן לתאם תגובות למצבי חירום בסביבתה של יפן, כמו התערערות היציבות בחצי האי הקוריאני, ולא כדי לסבך את יפן במלחמות מרוחקות. הוא ציין שהסכנה למעורבות צבאית היא דו־סטרית: מנהיגים אמריקאים, למשל, חוששים ממעורבות בעימות פוטנציאלי בין סין ליפן בשאלת האיים השנויים במחלוקת בים סין המזרחי. "זה לא משהו שעליו תשמעו ביפן", אמר פוג'יווארה, "אומנם קיימת הנחה שארה"ב היא זו שתסבך את יפן בצרה, אולם ההיפך עלול לקרות באותה קלות".

לדברי אבה, "לא יעלה על הדעת" שיפן תסתבך במלחמה נוסח עיראק, אך רבים מהאזרחים מתייחסים לדבריו בספקנות. בסקרים שנערכו מאז מאי, רק שישית מהמגיבים האמינו לו. ביום שישי, בשעות שלפני ההצבעה ליד בניין הפרלמנט, שרר הספק הזה בקרב עשרות אלפי המפגינים שמחו נגד החוק. "כוחה של ארה"ב נחלש. האמריקאים לא יכולים לעמוד בכל ההוצאות הצבאיות לבדם, והם רוצים שיפן תשתתף בהוצאות", אמר טקאו ימגוצ'י, שנסע מרחק רב כדי להצטרף להפגנה. "לדעתי, יפן מחוקקת את החוקים האלה לבקשתה של ארה"ב".

ואילו מפגינה אחרת במקום התריעה: "אם יפן תהיה שותפה לאותה מדיניות, היא עלולה להפוך למטרה של טרוריסטים בדיוק כמו בריטניה ובעלות ברית אחרות של ארה"ב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו