בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האויגורים נחנקים תחת הדיכוי הסיני וחוששים לאובדן זהותם

בייג'ין מטילה הגבלות חסרות תקדים על מנהגים דתיים של בני המיעוט המוסלמי. נשים אינן יכולות ללבוש כיסוי ראש, שמות "מוסלמיים מדי" נפסלים וכניסת ילדים למסגדים נאסרת

42תגובות
בתמונה נראה גבר עומד על גג מסגד בלבוש מוסלמי מסורתי. זרועותיו מונפות באוויר והוא קורא לאוויר
ADAM DEAN / NYT

משפחות מופרדות בגל מעצרים. למסגדים אסור לקרוא ברמקולים למאמינים לבוא לתפילה. הגבלות המוטלות על עובדים עושות שמות בחקלאות המקומית. אמצעים פולשניים משמשים לפיקוח על אמצעי התקשורת של אזרחים מחשש לאיומים על ביטחון הציבור. טיול של עשרה ימים שנערך לאחרונה במחוז שינג'יאנג שבמערב הרחוק של סין, חשף חברה מתוחה ומלאה זעם וממשלה שמרוב חרדתה מהמרד, שכבר גבה את חייהם של מאות בני אדם, מפעילה צעדים חסרי תקדים שמטרתם לעצב את ההתנהגות והאמונה של עשרה מיליון האויגורים, מיעוט מוסלמי הרואה באזור הזה את מולדתו.

המניע לצעדים אלה הוא עמדתה של הממשלה כי אמצעי ביטחון מחמירים והגבלות נוקשות יותר על מנהגי האיסלאם הם הדרך הטובה ביותר לעצור את גל האלימות, שהביא בספטמבר למותם של עשרות בני אדם במתקפה על מכרה פחם. צעדי הביטחון הנוקשים נראים בבירור לעין המבקרים, כשהם עוצרים במחסומי ביקורת המצויים בכל מקום ומאטים את התנועה באזור זה של מדבריות וצוקים מושלגים. חיילים חמושים מכף רגל ועד ראש מפשפשים בתאי מטען של מכוניות ובודקים תעודות זהות, ולפעמים דורשים מנהגים אויגורים ונוסעיהם למסור את הטלפונים הסלולריים שלהם, כדי ששוטרים יוכלו לחפש בהם תכנים או תוכנות הנחשבים למזיקים לביטחון הציבור.

בנוסף לסרטונים המעודדים ג'יהאד, השוטרים מחפשים את אפליקציות וואטסאפ וסקייפ, שזוכות לפופולריות בקרב אלה שמתקשרים עם ידידים וקרובי משפחה מחוץ לסין, ותוכנות המאפשרות לגולשים להגיע לאתרי אינטרנט חסומים. "כולנו הפכנו לחשודים בטרור", אמר סטודנט אויגורי בן 23, שהוסיף שנעצר בנובמבר אחרי ששוטרים מצאו מסרים שהחליף עם ידיד בטורקיה. "כיום, אפילו קבלת שיחות טלפון מחו"ל מביאה לביקור של אנשי ביטחון".

כאן, בקשגאר, הסמוכה לגבול סין עם פקיסטאן ואפגניסטאן, ואשר היתה אחת התחנות בדרך המשי האגדית, השלטונות אסרו על מסגדים להשמיע את הקריאות לתפילה ברמקולים, החלטה שאילצה מואזינים לקרוא אותן בקול חמש פעמים ביום. החוק החדש נוסף לתקנות ישנות, האוסרות על לימודי דת אחרי שעות הלימודים הרגילות ומונעות מילדים מתחת לגיל 18 להיכנס למסגדים. בפתחי מסגדים הותקנו בחודשים האחרונים מצלמות וידאו שמטרתן לוודא שלא עוברים על חוק זה.

דרומית־מזרחית לקשגאר זועמים בעלי חנויות בעיר חוטאן על החלטת ממשלה להוציא אל מחוץ לחוק יותר מעשרים שמות, שנחשבים ליותר מדי מוסלמים, ומאלצת הורים לשנות את שמות ילדיהם אחרת לא יוכלו להתקבל לבתי הספר. צפונית משם, בטורפאן, נווה מדבר פורה הידוע בענבים שגדלים בו, התלונן בעל כרם על ההגבלות החדשות המונעות מפועלים נודדים אויגורים להגיע אל האזור לבציר, ואמר שכתוצאה מהן נותרים טונות של ענבים על הגפנים.

הלאה צפונה, סמוך לגבול עם קזחסטאן, שוכנת גולג'ה. בעיר הזאת, שאוכלוסייתה מעורבת ויש לה היסטוריה של מתיחויות, התלוננו שני בוגרי אוניברסיטה מובטלים על האיסור על גברים לגדל זקן ועל נשים לכסות את ראשן. לדבריהם, מי שמתעלם מהאיסורים האלה עלול להיכלא. "אני לא דתי, אבל אילוץ נשים להוריד את כיסוי הראש שלהן הוא פגיעה בכבודן ומכעיס אנשים רבים", אמר אחד מהגברים, שביקש לשמור על עילום שמו מחשש מפני רדיפת השלטונות.

צעדים אחרים תורמים לתחושה הרווחת שהזהות האויגורית בסכנה. בתי ספר אולצו ללמד במנדרינית כשפה ראשונה במקום אויגורית, והממשלה החלה להציע כספים וסובסידיות במטרה לעודד נישואים בין אויגורים לבין סינים מבני האן, שהם הרוב בסין ושהיגרו במספרים גדולים לאזור. גם המעקבים התרבו. מאז 2014 נדרשים אויגורים, השואפים לצאת מערי מגוריהם, לשאת תעודה מיוחדת שעליה מצוינים מספר הטלפון של בעל הבית בו מתגורר מחזיק התעודה ותחנת המשטרה המקומית. אויגורים רבים מתלוננים שתעודות אלה מבליטות את זהותם.

"מדיניות המדינה שמטרתה לחדור לחברה האויגורית היא מתוחכמת ופולשנית", אמר ג'יימס ליבולד, מומחה למדיניות אתנית בסין המרצה באוניברסיטת לה טרוב במלבורן. "הצעדים האלה מאפשרים אמנם למפלגה למנוע בעיות רבות בשלב מוקדם, אך הם גם מלבים את הניכור והאלימות המחלישים את הלגיטימיות והשלטון של המפלגה".

אחרי ש–43 אנשים נהרגו ב–2014 בשני פיגועים בבירת החבל אורומצ'י, בייג'ין פתחה במבצע מיוחד שלדבריה הביא לפירוק כ–200 קבוצות טרור ולהוצאתם להורג של 49 אנשים לפחות. עיתונאים זרים המבקשים לבדוק את הטענות שאלה אכן היו טרוריסטים, נתקלים בסירוב ובהתחמקות. בכירים בשינג'יאנג אינם עונים לבקשות להתראיין, ומחסומי הביקורת מונעים מעיתונאים להגיע לערים שבהן שורר אי־שקט. במקומות אחרים מופיעים לפתע פקחים מטעם הממשלה שלא מאפשרים שיחה חופשית עם תושבים. לאחרונה גורשה עיתונאית צרפתיה בשל מאמר שמתח ביקורת על המדיניות הנוקשה באזור.

רוב האויגורים, בעיקר המשכילים ובני המעמד הבינוני, אינם מעוניינים להיאבק בבייג'ין ולא רק משום שהם מפחדים. עבדול, סוכן מכירות של רהיטים, שנוסע לעתים קרובות ברחבי סין כחלק מעבודתו, אמר שאינו מעוניין בעצמאות עבור מחוז שינג'יאנג, בעיקר בשל חוסר היציבות והמיתון הכלכלי השוררים במרכז אסיה ובמזרח התיכון. "כאן, בסין, אנחנו 56 מיעוטים שחיים ביניהם בשלום", אמר כשהוא חוזר על התעמולה הסינית. אך מאוחר יותר תיאר בכעס כיצד שוטרים, שמוזעקים על ידי פקידי קבלה בבתי מלון, כמעט תמיד מבקרים בחדרו כשהוא במסע עסקים. "אני סיני", אמר ברגש. אך הוסיף: "לפעמים אני חש בלבול לגבי זהותי האמיתית". הוא הפסיק לרגע, הביט מעבר לכתפו, והוסיף בלחש: "למען האמת, מדיניות הממשלה גורמת לי כאב רב כל כך, שלפעמים אני מצטער שאני סיני".

אל הכתבה ב"ניו יורק טיימס"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו