בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיירה אוסטרלית מרוחקת מושכת תיירים בזכות פסטיבל מוזיקה ופאי גמלים

העיר הקרובה ביותר לבירדסוויל נמצאת במרחק 12 שעות נסיעה במדבר הלוהט, ודוורים שעשו את המסע זכו למעמד של גיבורים. התושבים מחכים בכיליון עיניים להתקנת קו אינטרנט בשנה הבאה

12תגובות

בירדסוויל ממוקמת בקצה מדבר סימפסון הרחב, מאות קילומטרים מהעיר הקרובה ביותר, בחלק המרוחק ביותר של הסְפַר האוסטרלי. זה מקום לא סלחני, שנחנק בסופות חול ומתבשל בטמפרטורות הקיץ הגבוהות שיכולות להגיע ל-50 מעלות. העיירה משמשת בית רק ל-100 תושבים, יש בה בית ספר יסודי אחד, המונה שישה תלמידים, בית חולים זעיר ותחנת משטרה אחת – בה יושבים שוטר אחד ואחות אחת.

אבל כל שנה, אלפי אנשים מגיעים לעיירה ל-Big Red Bash, שמארגניו מגדירים אותו כפסטיבל המוזיקה הכי מרוחק בעולם. "זו חוויית ההופעה האוסטרלית האולטימטיבית", אמר ג'ימי ברנס, אחד מזמרי הרוק המפורסמים באוסטרליה, בזמן שהופיע בפסטיבל ביולי. הפסטיבל, שקרוי על שם דיונת חול בגובה 30 מטרים עליה מתקיים האירוע ממש מחוץ לבירדסוויל, הוא מה שברנס קרא לו "חגיגה של הערבה".

הדיונה המפורסמת של בירדסוויל באוסטרליה
ADAM FERGUSON / NYTNS

האירוע נפתח לראשונה ב-2013 עם קהל של 600 איש. השנה כל הכרטיסים נמכרו והגיעו 7,000 משתתפים. התיירות הזאת הכרחית להישרדות הכלכלית של הקהילה. העיירה מארחת בכל שנה גם את "מרוץ בירדסוויל", מרוץ סוסים שמושך אלפי אנשים. דון רולנדס, אבוריג'יני מבוגר ושומר יערות בפארק הלאומי הקרוב, אמר שבעבר כלכלת בירדסוויל התבססה על גידול בקר, אבל עכשיו "היא לא תשרוד בלי התיירות – אין סיכוי בגיהנום".

ירקות טריים מגיעים פעמיים בשבוע במשאית ("דואר דרכים", כפי שהמקומיים קוראים לזה). חלק מהתושבים מטיסים מטוסים קטנים (שדה התעופה ממוקם באופן נוח במרחק שתי דקות הליכה מהפאב). ואם החשמל מתנתק – יש להזמין חשמלאי מהעיר הקרובה ביותר, שנמצאת במרחק 12 שעות נסיעה.

"אתה לא עובר בבירדסוויל, אתה מגיע לבירדסוויל, וזה עושה את כל ההבדל", אומרת נל ברוקס. היא ובעלה דייוויד, שמשפחתו התיישבה בבירדסוויל ב-1885, הם חקלאים בקנה מידה עצום. הם הבעלים הגאים של חוות בקר המונה 40 אלף פרטים, על שטח שמשתרע על 32 אלף קילומטרים רבועים. "זה מאמץ להגיע לכאן", אומר רוס מקרגור, בן 51, עובד מכבסה שנהג במשך יומיים מביתו בטאונסוויל כדי להגיע לפסטיבל המוסיקה. "זה חתיכת אתגר".

היישוב הוקם ב-1880 לאיסוף אגרות מרועי בקר וצאן שנעו לאורך הגבולות של אוסטרליה המוקדמת, ובירדסוויל היתה בעבר עיר ספר משגשגת. האגרות נזנחו כשהוקמה הפדרציה משש הקולוניות שהרכיבו את אוסטרליה ב-1901, והעיירה, שנבנתה על גדתו של נהר גדול, נאלצה להצטמצם. אלה שנשארו עבדו בחוות הבקר.

הפאב המקומי בבירדסוויל, אוסטרליה
ADAM FERGUSON / NYT

בזמן שקו החוף של אוסטרליה שגשג, מקומה המרוחק של בירדסוויל הבטיח את בידודה. "אי אפשר פשוט לרדת לחנות ולקנות דברים", אומרת ברוקס. "צריך תמיד לתכנן מה נצטרך בחודשיים הקרובים". ברוקס מספרת שבשנות ה-70, הטלגרף היה הדרך היחידה לתקשר עם העולם החיצון. מטוס שהגיע פעמיים בשבוע הביא פירות, ירקות, דואר וסרט שהתושבים התאספו בבית משפחת ברוקס כדי לצפות בו. קו הטלפון הראשון בעיירה הותקן ב-1986, והאנטנה הסלולרית הראשונה ב-2011. בבירדסוויל מחכים בכיליון עיניים להתקנת קו אינטרנט בשנה הבאה.

כדי להגיע לעיירה, מבקרים צריכים לטוס או לבחור בדרך עפר מסוכנת ומאובקת באורך 500 קילומטרים, שחוצה שלושה מדבריות. דוורים שהסכימו להסתכן במסע שאורך שבועות הפכו לגיבורים. טום קרוז, שנשא מכתבים ליישובים מרוחקים משנות ה-30 ועד שנות ה-50, זכה לככב בסרט דוקומנטרי משנות ה-50 בשם "The Back of Beyond".

בשנות ה-60 הדרך המדברית הקשה עלתה לכותרות כשלמשפחת פייג', זוג הורים ושלושה ילדים, נגמרו הדלק והמים והם מתו מהתייבשות אחרי שנטשו את המכונית שלהם. המוות האלים והסרט על הרפתקאותיו של הדוור טום קרוז, הפכו את העיירה לאגדה לאומית. 

התיירות הפכה למקור ההכנסה העיקרי. מבקרים גדשו את מלון בירדסוויל, שאירח מטיילים צמאים מאז 1884, ומאפיית בירדסוויל זכתה לפרסום בזכות פאי הגמלים שלה, שעשוי מבשר של גמלי המדבר. רוברט "דאסטי" ג'ון מילר, הבעלים של המאפייה, אומר שאילו היה פותח מאפייה במקום אחר באזור, "הייתי נכשל כבר בשנה הראשונה, בגלל שאין להם המעמד האיקוני של העיירה הזו".

עם זאת, התיירות ועדרי הבקר פגעו במדבר. רולנדס מספר שבעבר המדבר המה איגואנות, לטאות ונחשים. "היום אתה יכול להסתובב עם זכוכית מגדלת ולא תראה כלום", הוא אומר. "בבירדסוויל יש המון אנשים, אבל אף אחד לא יודע מה קרה לאדמה".

צעירים מעטים נשארים בעיירה. התיירות מוגבלת לחודשי החורף בלבד, כשהטמפרטורות נסבלות. בקיץ "חוזרים לימים הישנים", אומר לוקס טריהיי, שארגן את פסטיבל המוזיקה. "אין אף אחד בסביבה. אתה יכול לצאת החוצה ולאכול כריך. הוא יתמלא בחול". דאסטי מילר מוסיף שהבידוד בקיץ מסייע להגברת תחושת הקהילתיות בעיירה. "אנחנו זקוקים זה לזה", הוא אומר בעודו מתרומם כדי להגיש עוד מנה של פאי גמלים ללקוח רעב.

לכתבה בניו יורק טיימס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו