בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עימות בין סין והודו: מי תזכה בהכרה מאונסק"ו על הרפואה הטיבטית

שתי המעצמות מבקשות מהארגון להכיר במסורת ה"סואה ריגפה" כנכס תרבות, והצעד צפוי להניב רווחים המוערכים במיליארד דולר. מומחי השיטה הרפואית מוחים: היא שייכת לכולם

3תגובות
נזירים בתפילה בטיבט, ב-2014. מומחים ברפואה טיבטית אומרים שהיא צריכה להיות נגישה לכולם
Anupam Nath / AP

סין והודו נאבקות זו בזו זה מאות שנים על שליטה באזור ההימלאיה. צבא סין פלש לטיבט בשנת 1950 והודו העניקה מקלט לדלאי למה, המנהיג הרוחני הטיבטי, בשנת 1959. כעבור שלוש שנים נלחמו שתי המדינות זו בזו על הגבול המשותף. כיום הן ניצבות בפני מבוי סתום הנוגע לאזור המצוי במחלוקת בין סין לבין בהוטאן, הממלכה בהימלאיה הנהנית מתמיכתה של הודו.

העימות האחרון בין שתי מדינות הענק של יבשת אסיה נוגע לזכות הרשמית לייחס את הרפואה הטיבטית העתיקה למורשתן הלאומית. מי שתזכה תיהנה מהכרה בינלאומית ואולי גם מרווחים מסחריים משמעותיים. במארס הגישה סין לאונסק"ו בקשה שיכיר ברחצה הרפואית, אחד המנהגים הרווחים ה"סואה ריגפה" (Sowa-Rigpa), הרפואה הטיבטית המסורתית, כחלק מה"מורשת התרבותית הלא מוחשית שלה". באתר של אונסק"ו מופיע שהבקשה תידון בשנה הבאה.

בערך באותה תקופה הגישה הודו בקשה משלה — להכיר במסורת ה"סואה ריגפה" כולה כשלה. "אם סין יכולה להגיש בקשה, מובן שגם הודו יכולה", אומר גשה נגאוואנג סמטן, סגן נשיא האוניברסיטה המרכזית ללימודי טיבט בסרנאת שבהודו, "זו גם תרבות הודית".

רפואת הסואה ריגפה רווחת בסין, בהודו ובמדינות השכנות ובהן בהוטאן, מונגוליה ונפאל. משמעות השם, כפי שהוא מתורגם לאנגלית, הוא "מדע הריפוי", והגרסה העכשווית של הטקסט שעליה מבוססת המסורת, "ארבעת הטנטרות", מיוחסת על ידי חוקרים מערביים רבים לרופא טיבטי בן המאה ה–12. הטקסט נשען על כתבים מהמאה השמינית ואף קודם מזה.

טיבטים גולים ואנתרופולוגים במערב הלומדים רפואה טיבטית מתקשים להעריך איזו השפעה תהיה להכרה מצד אונסק"ו. התועלת שיכולה לצמוח מההכרה במסורת היא הנגשת הטיפול הרפואי לאוכלוסייה הכפרית בטיבט, סיוע בהצבת רופאים טיבטים בתפקידי ייעוץ בכירים, וקידום חקיקה להסדרת ייצור תרופות. החשש, עם זאת, הוא שהכרה כזו תסייע לפיתוחה המסחרי של התעשייה ללא הקדשת תשומת לב לבעיותיה, כמו דילול נוסחאות רפואיות מסורתיות וקצירת־יתר של המרכיבים הרפואיים בטבע.

חוקרים במערב מספרים כי עד לתחילת שנות ה–1990 לא התחרו ביניהן סין והודו על הזכות לייחס לעצמן את הרפואה הטיבטית כנכס תרבותי לאומי, אך לפני 20 שנה החלו המדינות להכיר בפוטנציאל המסחרי שלה. על פי חישובים מקדימים שערך סטפן קלוס, אנתרופולוג רפואי באקדמיה האוסטרית למדעים בווינה, שווי התעשייה עשוי להגיע למיליארד דולר בקירוב. גם הודים שאינם טיבטים מתחילים לראות ב"סואה ריגפה" הזדמנות עסקית.

קלוס הוסיף ואמר שהמדינות שבהם נהוגה רפואת הסואה ריגפה צריכות לשתף פעולה זו עם זו, אם ברצונן שהעולם יכיר בה. "אבל הפוליטיקה משתלטת על העניינים", אמר, "וזאת על אף שהשיקולים הרפואיים הם החשובים".

הטקסט המייסד של הרפואה הטיבטית מיועד להיות נגיש לעולם כולו, אומר טאשי טסרינג פורי, מנהל המכון לרפואה טיבטית ואסטרו־מדע בדרמסלה, העיר בהודו המשמשת מקום מושבה של הממשלה הגולה של טיבט ומשכנו של הדלאי לאמה. לדבריו, "הוא לא צריך להיות נושא למחלוקת בין שתי האומות הגדולות הללו".

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו