בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ארגון ללא מטרות רווח מתכנן להקים עיר צפה ליד פולינזיה הצרפתית עד 2020

המשקיעים בעיר הצפה מאמינים שבלי אדמה, יפחתו מלחמות הטריטוריה ותפרח חברה אוטופית. "בין הסייבר לחלל החיצון, כדאי לבדוק את האפשרות ליישב את האוקיינוסים", אמר מיליארדר

תגובות
הדמיית העיר הצפה
BLUE FRONTIERS / NYT

זהו רעיון שהוא בו־זמנית נועז ופשטני, לכאורה לא ניתן לביצוע אך בהישג יד כעת מבחינה טכנולוגית: ערים צפות במים בינלאומיים — מדינות עצמאיות, חופשיות, שמסוגלות להתקיים בכוחות עצמן. ערים כאלה, שהיו במשך שנים רבות מדע בדיוני בלבד, הפכו בשנים האחרונות מפנטזיה למשהו המתקרב למציאות. כיום יש חברות, אקדמאים, אדריכלים ואפילו ממשלה המשתפים פעולה לבניית אבטיפוס כזה עד 2020.

אחד הגורמים המרכזיים במפעל הזה הוא Seasteading Institute, ארגון ללא כוונות רווח שמשרדו הראשי שוכן בסן פרנסיסקו. הארגון, שהוקם ב-2008, מתאמץ מאז הקמתו לשכנע את הציבור שהקמת עיר בים אינה רעיון מטורף. לא תמיד זה קל; לפעמים הסיפור הופך פארודיה.

כיום, בשנת 2017, כשהסדר העולמי מתערער ומפלס מי הים עולה, הקמת ערים בים נראית לא רק מעשית אלא אפילו מושכת. בתחילת השנה הסכימה ממשלת פולינזיה הצרפתית להרשות לארגון לערוך בדיקות במים הטריטוריאליים שלה. הבנייה תוכל להתחיל בקרוב, והבניינים הצפים הראשונים - מרכז העיר - יוכלו להתאים למגורים בעוד שנים ספורות. "הקמת עיר צפה תהיה למעשה סטארט אפ", אמר ג'ו קווירק, נשיא הארגון.

המונח seastanding נוצר בסביבות 1981, כשהשייט קן נוימאייר כתב אותו בספרו, שבו דן בחיים בספינה. עשרים שנה לאחר מכן משך הרעיון את תשומת לבו של פאטרי פרידמן, נכדו של הכלכלן מילטון פרידמן. פרידמן עבד באותה תקופה בעמק הסיליקון. ב–2008 פרש מעבודתו בגוגל והקים את המכון בעזרת מימון ראשוני של פיטר תיל, המיליארדר הליברטריאני. במאמר שכתב ב–2009 תיאר תיל את יישוב הימים כהימור כדאי. "בין הסייבר לחלל החיצון, כדאי לבדוק את האפשרות ליישב את האוקיינוסים", כתב.

מנכ"ל החברה מסביר על הפרויקט - דלג
מנכ"ל החברה מסביר על הפרויקט

הצטרפות תיל לפרויקט עוררה עניין רב בתקשורת, אבל בשנים הראשונות לקיומו המכון לא עשה רבות. אך ככל שחלפו השנים, הרעיון להקים עיר במים בינלאומיים משך יותר ויותר אנשים. ב–2011 פגש אותו קווירק בכנס, והסתקרן. בשנה שלאחר מכן הוא התחיל לקחת חלק בפעילות של המכון, התמנה לנשיא ויחד עם מילטון כתב את "בנייה בים: כיצד האומות הצפות יחזירו לחיים את הסביבה, יעשירו את העניים, ירפאו את החולים וישחררו את האנושות מפוליטיקאים".

קווירק ואחרים המעורבים בפרויקט אומרים שהבנייה בים היא הזדמנות לשכתב את הכללים השולטים בחברה. "הממשלות אינן משתפרות", אמר קווירק, "הן תקועות במאות הקודמות, כי האדמה מתמרצת את השאיפה לשלוט עליה". הם טוענים שאם לא יהיו אדמות, לא יהיו עוד סכסוכים.

אך גם אם המכון יצליח להקים קומץ מבנים עצמאיים, איש אינו יכול להבטיח שתפרח בהם חברה אוטופית. אנשים אמנם לא יילחמו על אדמה, אך סביר להניח שיילחמו על דברים אחרים. ופיראטים קיימים במקומות רבים. יתרה מזאת, אף שהחוק הימי עשוי לאפשר בסיס משפטי מוצק, אי אפשר לדעת כיצד יגיבו ממשלות אמיתיות לשכנות החדשות שיצופו מול חופיהן.

קווירק והצוות שלו מתרכזים בינתיים בפרויקט האי הצף שלהם בפולינזיה הצרפתית, שממשלתה יוצרת אזור כלכלי מיוחד למען המכון, כדי שיערוך בו את הניסוי שלו, ואף הציעה לו שטח של 400 דונם באזור החוף שבו יוכל הארגון לפעול.

קווירק וחבריו הקימו חברה חדשה, שתבנה ותפעיל את האיים הצפים בפולינזיה הצרפתית. המטרה היא לבנות כתריסר מבנים עד 2020, כולל בתים, בתי מלון, משרדים ומסעדות בעלות של כ–60 מיליון דולר. אם הכל יתנהל כמצופה, יהיו למבנים גגות חיים, והם ייבנו מעצים מקומיים, סיבי במבוק וקוקוס, ומתכות וחלקי פלסטיק ממוחזרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו