בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשנות

אם לא פרס נובל, אז לרודן קים ולנשיא טראמפ מגיע לפחות אוסקר

מוגזם ומוקדם מדי לחשוב כי סיכוייו של טראמפ לנטרל את הפצצה המתקתקת בצפון קוריאה מובטחים. במיוחד כשעדיין לא ברור אם הוא השולט בקבלת ההחלטות באזור, או הנשלט

32תגובות
קים (משמאל) לצד נשיא דרום קוריאה מון, אתמול. דובון אכפת-לי שנותר עריץ אכזר
KOREA SUMMIT PRESS POOL/אי־א

מיליוני תושבי מזרח אסיה עברו בסוף השבוע חוויה דומה לזו שעברה על ישראלים רבים כשאנואר סאדאת הגיח מפתח מטוסו בשדה התעופה בן גוריון ב-19 בנובמבר 1977. כמו הנשיא המצרי המנוח, גם קים ג׳ונג און נחשב למנהיג תוקפן, מסוכן וקיצוני עד שדילג בקלילות על סימון הבטון באזור החיץ המפריד בין צפון קוריאה לדרומה והצטייר לפתע כמתון ושוחר שלום. גם אם עוד לא הוכיח שהוא ראוי לפרס נובל לשלום, הרודן הצפון קוריאני בוודאי כבר זכאי לאוסקר.

אלא שכשם שבין ביקורו של סאדאת לבין חתימת הסכם שלום בין ישראל למצרים הפרידו חודשים ארוכים של משא ומתן ארוך, מייגע ורצוף משברים, כך עוד ארוכה הדרך עד ליישוב הסכסוך בן 65 השנים בין שתי הקוריאות. סאדאת הפריך בסופו של דבר את חשדותיהם וחששותיהם של ישראלים רבים והוכיח את דבקותו בסיום הסכסוך בין ישראל למצרים, אבל נכונותו של קים לחצות את הרוביקון ולהתפרק מנשקו הגרעיני עדיין טעונה הוכחה. המומחים, גם הפעם, ספקנים למדי.

מנהיגי צפון קוריאה ודרום קוריאה שותלים יחד עץ למען השלום - דלג
מנהיגי צפון קוריאה ודרום קוריאה שותלים יחד עץ לשלום

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מיהר ליטול לעצמו את מלוא הקרדיט על המהפך, ושמו אכן מוזכר כבר כמועמד מוביל לפרס נובל היוקרתי. גם שרת החוץ הדרום קוריאנית קאנג קיונג-הא העדיפה, כעניין של טקטיקה דיפלומטית, להצניע את התפקיד המרכזי שמילא הנשיא מון ג׳אי-אין בארגון הפגישה ולהאדיר את חלקו של טראמפ. אך גם אם איומיו הבוטים של טראמפ והסנקציות החריפות והחדשות שהוטלו על פיונגיאנג ביוזמתה של ארה"ב הם שהניעו את קים לסדרת הפוטו-אופים המרנינים עם מון, עוד מוקדם לקבוע אם הוא הסובב או המסובב בדרמה הקוריאנית. מבחנו האמיתי של הנשיא האמריקאי יגיע כשיקיים את פגישתו הצפויה עם קים, שלדבריו צפויה להיערך בזמן הקרוב.

המומחים והפרשנים לענייני קוריאה הזהירו בסוף השבוע מפני היסחפות. קים אמנם השכיל להצטייר כטיפוס חייכן, חביב ומתורבת, מעין דובון אכפת-לי עם תסרוקת משונה שרק הוסיפה לו נופך ילדותי ובלתי מזיק, אך הוא נותר עריץ אכזר המדכא את עמו ומסכן את שלום העולם כולו. בעלי הזיכרון הקצר אולי שכחו, אך פגישתו המחויכת של קים עם עמיתו הדרום קוריאני איננה הראשונה אלא השלישית בין מנהיגי שתי המדינות המתקיימת מאז תחילת המאה. השתיים הקודמות, שגם להן התלוו הצהרות סוחפות והבטחות מרחיקות לכת, הסתיימו במפח נפש.

הבעיה איננה רק ברקורד המוכח של שליטי צפון קוריאה להפר הסכמים הנוגעים לתוכניתם הגרעינית, לעתים בתוך שבועות ספורים לאחר שנחתמו. כמו אביו וסבו לפניו, גם אצל קים העוינות למערב בכלל, ובניית הארסנל הגרעיני בפרט, מהווים נדבכי יסוד של המשטר הטוטליטרי, שעליו הוא נשען, ושל מעמדו הבינלאומי. ההאצה המשמעותית בתוכנית הטילים הבליסטיים של פיונגיאנג והחשש הגובר מפני יכולתה לפגוע ישירות ביבשת צפון אמריקה הם שהפכו אותו לשחקן מרכזי בזירה הבינלאומית. הוא יכול להרשות לעצמו לשחק בנוסחאות ובהתחייבויות לגבי העתיד, אך הוא יודע שוויתור אמיתי על תוכניתו הגרעינית ייטול ממנו את כושר ההרתעה שהביא אותו עד הלום, ועלול אף לסכן את המשך שלטונו. ספק אם יש לו כוונה, כמאמר האמריקאים, לנסר את הענף עליו הוא יושב.

הפגישות הקודמות בין נשיאי דרום וצפון קוריאה. בשנת 2000 (משמאל), 2007  ואתמול
KOREA SUMMIT PRESS POOL YONHAP P

קשה גם ליישב בין גישתו הסלחנית לאחרונה של טראמפ למדינה כמו צפון קוריאה, שהפרה כל התחייבות גרעינית שחתמה עליו, לבין גישתו המחמירה כלפי איראן, שככל הידוע מקיימת באדיקות את כל המגבלות שנטלה על עצמה בהסכם הגרעין עליו חתמה עם ברק אובמה ביולי 2015. רבים סבורים שבכך נעוץ כל ההבדל: טראמפ פשוט מתעב את קודמו ונשבע למחוק את מורשתו ככל שיוכל. בפרשנות של מקס פישר שפורסמה בניו יורק טיימס אתמול צוין שלטראמפ יהיה קשה יותר לגייס את בעלות בריתה של ארה"ב כדי לתמוך בסיכומיו עם קים, במידה ויהיו כאלה, בשעה שהוא מתעלם מתחינותיהן שלא ליטוש את ההסכם עם טהראן. התזזיתיות של טראמפ וחוסר עקביותו אולי מילאו תפקיד מרכזי בשינוי שחל בגישתו הפומבית של קים, אך הן עלולות להתגלות כחרב פיפיות בהמשך הדרך.

קשה היה שלא להתרשם בסוף השבוע מהניגוד הבולט בין האווירה המחויכת והאידילית שהקרינו קים ומקבילו מון בפגישתם המתוקשרת על קו ההפרדה בין שתי הקוריאות, לבין הקדרות והחמיצות שליוו את פגישתו של טראמפ עם קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, שהתקיימה כמעט במקביל בבית הלבן. בעוד שנשיא צרפת עמנואל מקרון, שהקדים את מרקל ביומיים, עטף את התנגדותו למדיניות טראמפ, בנושא האיראני ובכלל, בחיזור חסר בושה אחר הנשיא האמריקאי, מרקל היבשושית התקשתה להסתיר את סלידתה ממי שעדיין נחשב, למרות הכל, למנהיג העולם החופשי. טראמפ נודע הרי כמי שמעריץ מנהיגים חזקים וסמכותניים, מוולדימיר פוטין דרך קים ועד לנשיא הפיליפינים רודריגו דוטרטה, אך הוא מתקשה לרכוש את אמונה של מרקל בעלת בריתו, שנחשבת היום למנהיגה השקולה והאחראית במערב.

טראמפ ומרקל בבית הלבן, אתמול
Susan Walsh/אי־פי

במסיבת העיתונאים המתוחה עם מרקל, גם הודיע טראמפ על אפשרות שיבוא לישראל כדי להשתתף בחנוכת השגרירות האמריקאית החדשה בירושלים. הדיבורים שלו על יכולתו להשיג את הדיל האולטימטיבי בין ישראל לפלסטינים נמוגו בינתיים, בצל אותה תזזיתיות שהובילה אותו לאמץ גישה פרו-ישראלית חד-צדדית שהרחיקה את הפלסטינים משולחן המשא ומתן.

כל מי שעתיד העולם חשוב לו צריך לאחל לנשיא האמריקאי הצלחה במאמציו לנטרל את הפצצה המתקתקת של הארסנל הגרעיני של צפון קוריאה, אבל המחשבה שהצלחתו מובטחת כבר עתה מוגזמת ומוקדמת. טראמפ בוודאי רואה באפשרות שיזכה בפרס נובל משותף עם קים נקמה מתוקה בקודמו אובמה, אבל קבלת המדליה של הפרס, עליה חקוקה הסיסמא ״למען השלום ואחווה אנושית״, עדיין רחוקה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו