בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בעיר קטנה בסין מתעקשים לשמור על קשרי ידידות עם יפן - ומשלמים על כך מחיר

בפאנגז'נג שומרים בקנאות על אתר "גן הידידות" שהקימו, גם לאחר שהותקפו על ידי קבוצה של לאומנים קיצונים שרואים בתושבי העיר בוגדים

2תגובות
שער גן הידידות בפאנגז'נג
GIULIA MARCHI / NYT

בקצה שביל צר, ליד חורשת אורנים ועצי תרזה בפאנגז'נג, עיירה נידחת בצפון מזרח סין, עומד שער הברזל של של גן הידידות הסיני-יפני. מאחוריו אין גן, אלא קבריהם של כחמשת אלפים חיילים יפנים שמתו בסוף מלחמת העולם השנייה באזור שהיה ידוע אז כמנצ'וריה, עם קריסתה של האימפריה היפנית המובסת וכניסת הכוחות הסובייטים המנצחים.

גן הידידות הוקם כיד זיכרון לפרק הטראגי הזה בהיסטוריה, והיה לסמל של היחסים ההדוקים החריגים שנרקמו מאז בין פאנגז'נג ליפן.

בעבר, העיירה התגאתה כל כך בקשריה עם יפן שהחליטה להציב מעל כל בית עסק גם שלטים ביפנית, וסייעה לחמישית מאוכלוסייתה לעבור ליפן כדי לחיות ולעבוד בה. אבל עם התפתחות יחסי איבה חדשים בין יפן לסין, החלו תושבי פאנגז'נג להצטייר בעיני הסביבה כקבוצה של בוגדים. עתה, עוקבים התושבים בקורטוב של תקווה אחר התחממות מחודשת ביחסי שתי המדינות, שהחלה בחודשים האחרונים על רקע הרפיית המתיחות בחצי האי הקוריאני והאיום המשותף להן מפני מלחמת סחר עם ארה"ב.

ב-2011, אחרי שקבוצה של לאומנים זועמים ואנטי יפנים ריססו אותו בצבע אדום, הגן ננעל. כעת שומרים עליו זוג מבוגרים שחיים בבית קטן סמוך לשער, ומונעים מהמבקרים המעטים שמגיעים למקום להיכנס אליו בלי רשות פרנסי העיירה.

פאנגז'נג, כמו בית הקברות שלה, היא עדות לסיפור היסטורי סבוך ופתלתל המפריד עדיין בין שני ענקי הכלכלה האסיאתית. ב-1945, עם כניעתה של יפן, נותרו בה כעשרת אלפים מתנחלים יפנים. חלק מהם מתו ברעב ובמחלות או התאבדו, אבל חלק אחר נשאר לחיות במקום. רוב התושבים הנותרים היו ילדים ויתומים נטושים שהועברו לידי משפחות סיניות.

סיפורם נשכח עד 1963, אז הורה ז'ו אנלאי, סגנו של מאו דזה טונג, לחפש ולהוציא את עצמות החיילים היפנים מהגבעות והיערות סביב העיירה כדי לשרוף ולקבור אותם. אפרם נטמן במקום שבו קם גן הידידות.

חיילים יפנים צועדים אל עבר ננקינג, ב-1942
/אי־פי

בשנות השמונים, כשיפן החלה לשגשג כלכלית, היא פעלה להחזיר אליה את יתומי המלחמה מצפון מזרח סין. כאות הוקרה, הם עזרו לקרוביהם ולחבריהם הסינים לעבור ליפן כדי לעבוד, ללמוד ולהתחתן בה. על פי האתר הרשמי של פאנגז'נג, כ-38 אלף תושבי המקום, כחמישית מאוכלוסייתה, חיים היום מעבר לים, רובם ביפן.

"גן הידידות הוא אתר רב משמעות" אומר גאו פנגצ'ין בן 74, יתום מלחמה יפני שחי היום בחרבין, כ-350 קילומטרים מפאנגז'נג. "הביקורים אינם לכבוד החיילים היפנים, אלא לכבוד ההורים הסינים שגידלו אותנו".

הקשרים ההדוקים עם יפן ניכרים גם בלוחות המודעות בעיירה, המפרסמים "מרכזי ייעוץ" לכל מה שקשור ליפן - כולל הגשת בקשה לאשרת עבודה או מציאת בני זוג. ב-2006 התקרבה פאנגז'נג צעד נוסף ליפן והכריזה על עצמה כ"ביתם של הסינים החיים ביפן", כדי למשוך אליה השקעות יפניות. במסגרת אותה יוזמה נדרשו כל בתי העסק בפאנגז'נג לתלות שלטים בסינית וביפנית.

הצרות החלו כעבור זמן קצר, לאחר שהיריבות הפוליטית והכלכלית בין טוקיו לבייג'ינג הציתה מחדש סכסוכים טריטוריאליים ישנים, בעוד שיפן ניסתה לטייח את פשעיה בימי המלחמה. בכל פעם שפוליטיקאי יפני בכיר ביקר במקדש המלחמה יאסוקוני, או הכחיש את טבח נאנקינג, שבמהלכו טבחו חיילים יפנים באזרחים בעיר, השנאה כלפי יפן גאתה וזלגה לפאנגז'נג. בתוך זמן קצר העיירה כונתה "עיר הבוגדים" והשלטים הדו-לשוניים נעלמו מהעין.

"זה עינוי עבור אנשים כמוני, שאוהבים את שתי המדינות", אומרת סומייה איקדה, יתומת מלחמה המנהלת היום את אגודת הידידות של התושבים החוזרים מסין. "פאנגז'נג יכולה להיות מקום להפקת לקחים היסטוריים מטעויות העבר, לא להפקת שנאה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו