בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האידאולוגים של סין נערכים לשנות את הסדר העולמי

במאמר חדש, אחד האידיאולוגים של המפלגה הקומוניסטית מתאר את ההכנות לעידן בו סין תשלוט על האנושות, תחת הנהגתו של שי ג'ינגפינג

6תגובות
הנשיא שי בוועידת המפלגה הקומוניסטית בבייג'ין, במארס
Mark Schiefelbein/אי־פי

לפני שנה, מנהיגי המפלגה הקומוניסטית של סין הכריזו כי על ביטול ההגבלה של שתי כהונות בלבד לנשיאות, מה שסלל את דרכו של שי ג'ינפינג להישאר בשלטון ללא הגבלת זמן, וגרם לפרשנים פוליטיים להכריז כי נשיא סין צבר כוח פוליטי שמשתווה לזה של מאו בתקופתו. כעת, מאמר של אחד האידאולוגים הבכירים של המפלגה פורס את ההשקפה הפוליטית מאחורי העידן החדש של שי, ומספק הצצה לאופן בו ההנהגה הסינית רואה את עתיד השפעתה בעולם. מאימוץ מורשתם של מנהיגים קודמים בסין, בהם מאו, ועד לבוז לדמוקרטיות מערביות, המאמר מכריז על עידן חדש של עליונות סינית בכדור הארץ, תחת הנהגתו של שי .

מחבר המאמר, ג'יאנג שיגונג, מומחה לחוקה הסינית באוניברסיטת בייג'ינג ואחד מהוגי המדיניות הסינית בהונג קונג בשנים האחרונות, נחשב לאחד האידאולוגים המוכרים והמשפיעים בסין. המאמר פורסם בכתב עת מדעי בסין כבר בינואר, אולם רק השבוע תורגם לאנגלית על ידי "המכון האוסטרלי לחקר סין בעולם", מכון מחקר של האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה. מומחים לפוליטיקה וההיסטוריה סינית כבר הכריזו כי הטקסט המתורגם הוא קריאת חובה עבור כל מי שמעוניין להבין את התוכניות הגאו-פוליטיות של ההנהגה הסינית, ופנו לדון עליו ברשתות החברתיות. בין היתר, העיתונאי זוכה הפוליצר איאן ג'ונסון, שלפני שנה תיאר את הרנסנס הדתי שעוברים תושבי סין בספר "הנשמות של סין: שובה של הדת אחרי מאו", צייץ כי המאמר "חיוני אם אתם מנסים להבין את האידאולוגיה מאחורי ה"עידן החדש" של שי ג'ינגפינג", ומרק אליוט, מרצה להיסטוריה סינית באוניברסיטת הארוורד, כתב שהמאמר מסביר את הצורך של המפלגה הסינית למונופול על ההיסטוריה של המדינה.

"הטקסט מציג הבנה מורכבת של הצורה בה המנהיגים הסינים, והאינטלקטואלים שאוהדים את המנהיגים האלה, רואים את ההשיגים של סין, ואת האפשרויות העתידיות שלה", כתבו בהקדמה המתרגמים של המאמר, דוד אוונבי וטימותי צ'יק." עבור מי שתהה למה שי ג'ינפינג מסובב את הגלגל אחורה, ג'יאנג מספק את התשובה. אולי היא לא תמצא חן בעיני הליברלים המערבים, או הסיניים, אבל היא מראה למה סי אינו רק מאו 2.0".

המאמר מבוסס ברובו על משנתו של הנשיא שי, " הגותו של שי ג'ינפינג על סוציאליזם עם מאפיינים סיניים לעידן החדש ", אותה פרש שי בכנס ה-19 של ראשי המפלגה הקומוניסטית. "הסינים, שסבלו זמן רב בעידן המודרני, עשו כעת את הקפיצה הגדולה, מלעמוד, להתעשר, להתחזק.", אמר אז נשיא סין. גיאנג טוען כי שי מחלק את ההיסטוריה הסינית המודרנית לשלושה עידנים, העידן של מאו דזה דונג, בו העם הסיני נעמד על רגליו, העידן של דנג שיאופינג, בו סין התעשרה, והעידן החדש, שמתחיל עכשיו תחת הנהגתו של שי, וימשך עד שנת, של התחזקות, בו סין צוברת עוצמה פוליטית בזירה העולמית.

בעיני הנהגת המפלגה ושי עצמו, כך לדברי ג'ינאג, אחד ההישגים החשובים של שי הוא אימוץ העבר של סין, והתנגדותו לרפורמות פוליטיות לה קראו ליברלים בסין, כמו בחינה מחדש, או אולי אף מחיקתו של מורשתו של מאו. גישה זאת, לטענת ג'יאנג, היא שסייעה לסין לפרוח, בניגוד למעצמה קומוניסטית אחרת, ברית המועצות, שקרסה בגלל שמנהיגיה התנערות מעברה ומתקופת שלטונו של סטלין. שי לעומת זאת, דואג לנתב את סין, אחרי עידן ההתעשרות שהיא חווה, בחזרה לשורשיה הסוציאליסטיים

"בכנס של המפלגה, שי ציין בבירור של אין להתייחס לשלושים השנה לפני הרפורמה והשלושים השנה אחרי הרפורמה כתקופות הנמצאות בסתירה זאת או זו" נכתב במאמר. "שי הסביר כי יש לחבר בין שתי התקופות, Uהציג את ההיסטוריה של סין וההיסטוריה של המפלגה כהיסטוריה משולבת של התפתחות".

האידאולוגיה החדשה אף שוללת את השיטה הדמוקרטית, ומי שמצפה לדמוקרטיזציה של סין יראה במסמך שלילה מוחלטת, ואף לגלוג, לדמוקרטיות המערביות, ולבחירות דמוקרטיות, ככאלה שמשחיתות את העם. "הוגי דעות מערביים כל הזמן נדרשים לבחון את הפגמים בדמוקרטיה המערבית היא מוסדות דמוקרטים, מיסודם, משחיתים בני אדם. זה נכון במיוחד במערכות בחירות שנשלטות על ידי הון ומדיה המונית, שהפשיטה את מושג הדמוקרטיה ל"בחירות" ותו לא. מערכת כזאת תתקשה לייצר פוליטיקאים שבאמת מייצגים את העם. במקום זאת, היא תייצר בקלות לוביסטים שמשרתים קבוצות עם אינטרסים שונים".

לטענת מחבר, המשמעות האמיתית של העידן של שי, ו"הגותו של שי ג'ינפינג על סוציאליזם עם מאפיינים סיניים לעידן החדש" היא שפניה של סין הם דווקא ליצירת סדר עולמי חדש. "המשמעות אינה רק הסוף של הנוף הפוליטי הגלובלי של השליטה של הציוויליזציה המערבית מאז התקופה של הגילויים הגדולים, אם כי גם שבירת השלטון הגלובלי של הציוויליזציה המערבית ב500 השנה האחרונות, ובכך שתחיל עידן חדש בציוויליזציה האנושית.

עם זאת, המאמר מדגיש שוב ושוב כי למערב אין מה לפחד מהסדר העולמי החדש של העליונות הסינית. תיאוריות כמו "התנגשות הציביליזציות" של סמואל הנטינגטון, או "קץ ההיסטוריה", של פרנסיס פוקויאמה הם רק הצורה בה המערב רואה את העתיד. בניגוד לשאיפה להגמוניה עולמית של גרמניה, ברית המועצות, וארצות הברית, לסין תהיה דרך משלה, שתכבד את השונות של התרבות המערבית והמזרחית.

"סין תמיד תאמץ גישה פרגמטית, ובמקרה של קונפליקט תעשה את המיטב כדי לשמר על קשרים פוליטיים, קשרי סחר, וקשרים תרבותיים מצויינים...בשקט בשקט, העיקרון הסיני הדוגל ב"הימנעות עקרונית מסכסוך" ישנה את העולם, וסין תפגין ביטחון עצמי ובגרות פוליטית.. השאיפות של 'הפתרון הסיני' הן לספוג את המרכיבים החיוביים מכל העולם, מהבסיס של הציוויליזציה והמסורת הסינית, בשלב הבא לקדם את הטרנספורמציה המודרנית של הציוויליזציה והתרבות הסינית, ובסופו של דבר יצירה של סדר עולמי חדש עבור האנושות, כזה שגם סופג לתוכו וגם מתעלה מעל הציוויליזציה המערבית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו