בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מפולות ומלחמות אזרחים: המרדף אחר אבני הירקן בצפון מיאנמר גובה מחיר כבד מכוריהן

גשמי הזעף שיורדים בעונה זו בצפון המדינה מסכנים את חייהם של כורי האבנים הטובות, אך מבחינתם מוטב למות במפולת ולא מרעב. כשאלה לא אסונות הטבע, הכורים נרדפים גם על ידי הצבא שאמור להגן עליהם

תגובות
כורה מתקלח במכרה ירקנים במדינת קאצ'ין בצפון מיאנמר, ב-2015
Soe Zeya Tun / REUTERS

מדי שנה, כשעונת המונסונים מכה בחוזקה בצפון מיאנמר, האדמה הלחה הופכת את ההרים לבתי קברות. בסוך השבוע ישב תיין מאונג על גבעה מלאה בשברי אבנים הסמוכה למכרה אבני ירקן כשמפולת בוץ סחפה אותו. הוא אומנם הצליח לחלץ את עצמו למקום מבטחים, אבל עשרות אחרים הוכרזו נעדרים וככל הנראה נהרגו, בהם אחיו וחברו הקרוב.

מאונג בן ה-23 יודע עד כמה מסוכנת עבודתו. אבל עבור מאות אלפי כורי ירקנים עצמאיים בעיר האפקאנט שבצפון המדינה השסועה ממלחמת אזרחים, החישוב פשוט: "אני יודע שזה מסוכן מאוד, אבל מוטב להסתכן מאשר למות ברעב", הסביר מאונג בקול רועד.

גשמים עזים שירדו באזור זה ביום שבת מנעו מהרשויות להמשיך את החיפושים אחר הניצולים. באופן רשמי נמסר כי 18 בני אדם נהרגו במפולת האחרונה ו-45 נפצעו. אבל ניצולים ופוליטיקאים מקומיים אמרו כי הם מעריכים שלפחות מאה בני אדם נקברו תחת מלכודת הבוץ הקטלנית.

כמעט כל כורי האבנים היקרות נחשבים לעובדים לא מורשים ומתגוררים במבנים ארעיים, לכן כמעט בלתי אפשרי לאמוד כמה אנשים עובדים בכל אתר כרייה מדי יום ומה מניין הרוגים מדויק.

כורי הירקנים במיאנמר - דלג

הגבעות המוריקות (לשעבר) של האפקאנט נחשבות לאחד מהמקומות הקטלניים ביותר בעולם. השנה נהרגו קרוב ל-80 בני אדם בשלוש מפולות גדולות. גם הנתון הזה אינו מוחלט ומומחים סבורים שהרשויות המעיטו ממספר ההרוגים האמיתי. "ביום גשום, לפחות עשרה בני אדם מתים מדי יום ממפולות בהאפקאנט", אמר קייאו סוואר אונג, בכיר ברשות המקומית. מרבית הנפגעים הם מקרב כורי האבנים שמטפסים על מדרונות תלולים של פסולת ושברי אבנים יקרות הנכרות בסמוך. הטיפוס על הגבעות האלה אינו חוקי, אבל הפיקוח הביטחוני נחשב לדבר נדיר באזור הזה.

אם כורי הירקנים ברי מזל הם מצליחים למצוא חופן של אבני ירקן שיפרנס אותם. אם הם חסרי מזל, הם ייקברו חיים. מכרות הירקנים של מיאנמר נחשבות למקור פרנסה רווחי יוצא דופן. בדו"ח שפורסם ב-2015 על ידי הארגון הבינלאומי לפיקוח על משאבי טבע נכתב כי עסקי הירקנים היוו מחצית מהתמ"ג של מיאנמר ב-2014. אבל מי שמתעשר מזה בעיקר הם לא הכורים שמסכנים את חייהם למען האבנים הטובות, אלא הצבא הלאומי ששולט בכמה מהאיגודים הגדולים של המדינה, שמנהל את הרווחים מהן.

"המסחר באבנים נשלט בידי האליטות הצבאיות, ברוני סמים וחברות של בכירים ומקורבים שכבר לא קשורים לממשלה הנוכחית", נכתב בדו"ח הארגון Global Witness, "חברות אלה מחלקות ביניהן את הרווחים בעוד שהמקומיים סובלים מרמיסת זכויותיהם ונקרעים מהאדמות והנחלות שלהם". המפולת האחרונה בסוף השבוע, למשל, אירעה באתר השייך לחברה בבעלות גנרל בדימוס ושר לשעבר במדינה.

מסע אל מכרות הירקנים במיאנמר - דלג

אבל לא רק אסונות טבע וחברות תאבות בצע רודפות את הכורים. עשורים שנים של לחימה בין קבוצות אתניות שונות בצפון מיאנמר הוחרפו מדי שנה על רקע המאבקים על משאבי הטבע המקומיים, אלה כוללות ירקנים ועצים, זהב ואנרגיה הידרואלקטרית.

ב-2011 קרסה הפסקת האש בין צבא מיאנמר לבין צבא העצמאות של קצ'ין – כוח הגרילה המרכזי במדינת קאצ'ין. שני הצדדים החלו לגבות מסים מכורי הירקנים כדי לממן את הוצאות המלחמה שלהם. "כריית ירקנים מממנת את הקונפליקטים האתניים בקאצ'ין משום שיש הרבה גורמים ואינטרסים שמעורבים בה", אמר טין סואי, מחוקק מטעם מדינת קאצ'ין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו