בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשילדה בת 11 עברה אונס קבוצתי בהודו, לכולם היה ברור שהיא הקורבן - אבל אז החלו להאשים אותה

כמה ימים אחרי מעצר החשודים, החלו תושבים לטעון כי הילדה "טיפשה" וש"אמה לא דאגה לה מספיק". נוכח מקרים רבים דומים, אין זה מפתיע שיותר מ-99% מהתקיפות המיניות בהודו מעולם לא דווחו

13תגובות
הפגנה באחמדאבאד בעקבות שני מקרי אונס של נשים, לפני שלושה חודשים
Ajit Solanki/אי־פי

עם תום יום הלימודים, כשהילדה בת ה-11 רכבה מסביב למתחם הדירות שבו התגוררה עם הוריה ואחיותיה בצ'נאי שבדרום-מערב הודו, היה מוצא אותה מפעיל המעליות ומלווה אותה למרתף, לגג או לשירותים ציבוריים. שם הוא היה מזריק לה נוזל כתום או משקה אותה בשתייה קרה מהולה בסמים כדי לטשטש אותה. אז הוא היה קושר מסביב לצווארה חגורה ואונס אותה.

בהמשך הוא החל להזמין את השומרים, האינסטלטורים והחשמלאים בבניין שיצטרפו אליו. במשך שבעה חודשים, גם הם הטרידו אותה מינית ואנסו אותה, ככל הנראה עשרות פעמים, והשתמשו באיפור כדי להעלים את הסימנים שהם השאירו על גופה. "הם סחטו אותה באיומי סכין", סיפרה אחותה הבכורה של הילדה, סטודנטית באוניברסיטה. לדבריה, הם איימו על אחותה הקטנה שאם היא תספר לאמה על מה שהם עושים לה, הם יהרגו אותה.

שוטרים מאבטחים את הכניסה לבית המשפט בצ'נאי, אליו הוכנסו הנאשמים באונס, החודש
P. RAVIKUMAR/רויטרס

חשיפת המעשים הקשים זעזעה את העיר צ'נאי ואת הודו כולה בתחילת החודש. המשטרה עצרה 17 גברים בגילי 66-23, ועורכי דין מקומיים היכו אותם נמרצות על רצפת בית המשפט המקומי, לשם הם הובאו להארכת מעצרם. שכניה של הילדה ארגנו משמרות שמירה מסביב לשעון בכניסה למתחם המגורים. לכולם היה ברור שהילדה היא הקורבן.

אבל כמה ימים לאחר מכן, הפסיקה המשטרה לקבל שאלות מהעיתונאים שביקשו להמשיך לסקר את הפרשה. בסביבת צ'נאי החלו תושבים להאשים את אמה של הילדה. הם טענו כי הילדה, שמרכיבה עזרי שמיעה, היא "חירשת ומטומטמת", ודחו שאלות שצצו באשר לביטחונן של הנשים במדינה.

אחותה של הילדה סיפרה כי היא כועסת מהאופן שבו התהפכו האירועים נגד אחותה הקטנה. לדבריה, כמו בתקיפות אלימות אחרות נגד נשים וילדות שערערו את הודו השנה, הציבור כבר לא מתמקד בהתנהגות הגברים הפושעים והקורבן הוא זה שסופג את האשמה.

"אם אנחנו נמנעים מלדבר על תקיפות מיניות, הדבר היחיד שאנחנו מלמדים צעירים וצעירות הוא שהנושא אינו בר דיון" אמרה האחות. היא התייחסה לדיווחים האחרונים על אשה בצפון הודו שסיפרה כי נאנסה על ידי 40 גברים במשך ארבעה ימים באכסניה מקומית. "ככה הגברים גדלים בחברה. מלמדים אותם לשלוט בנשים".

מפגינים ליד רכב המשטרה שהוביל את הנאשמים באונס
P. RAVIKUMAR/רויטרס

השיח על הטרדות מיניות משתנה בחלקים מסוימים בהודו, מדינה שבמשך שנים רבות הדעה הרווחת היתה שמקרים של הטרדות או התקפות מיניות קורים בגלל התגרות האשה. השינוי החל ב-2012 לאחר האונס הקבוצתי שבוצע בסטודנטית באוטובוס בניו דלהי שבעקבותיו היא מתה מפצעיה. הפגנות המחאה הציפו את המדינה והממשלה הקימה בית דין מיוחד לעבירות מין כדי לקצר את ההמתנה למשפט, ויזמה עונשי מוות לאנסי ילדים. אבל פעילים למען זכויות נשים במדינה התריעו כי העברת חוקים נוקשים יותר נגד הטרדות מיניות לא תמנע באורח פלא פשעים נוספים נגד נשים וילדות.

במחקר שפורסם השנה נמצא כי יותר מ-99% מהתקיפות המיניות בהודו מעולם לא דווחו לרשויות. במקרים שכן מדווחים, חוקרי המשטרה מאיימים על המתלוננות לשנות את העדות שלהן או מאיימים לנקוט בשיטת "שתי אצבעות" כדי לקבוע אם לנשים יש ניסיון מיני קודם. במקרה שהתשובה לכך חיובית, שיעור ההעמדה לדין יורד באופן חד. גם אם התלונה מגיעה בסופו של דבר לבית המשפט, נאלצות הנשים לחכות לפעמים עשרות שנים כדי לזכות בצדק.

"הבעיה היא לא החוק או חומרת הענישה", אמרה שרוטי קאפור, כלכלנית הודית ופעילה למען זכויות נשים, "הבעיה היא במערכת המשפט, הפוליטיקה והמנהל הציבורי המקולקלים. מה הטעם בחוק אם הוא לא מיושם כראוי, אם המערכת מושחתת ולוקח לקורבנות שנים כדי לזכות בצדק?".

רג'אט מיטרה, פסיכולוג שמראיין זה עשרות שנים אנסים מורשעים ועובד עם הרשויות ההודיות, אמר כי בחלקים מהמדינה עדיין שכיח למצוא אנשים שרואים באונס "פחות פשע אלא יותר סטייה חברתית או פגיעה בכבוד המשפחה". לדבריו, לרוב, הנשים והילדות סופגות את האשמה באונס שלהן.

ולפעמים גם הפוליטיקה נכנסת לתמונה. השנה ניסו עורכי דין הינדים למנוע משוטרים להגיש כתבי אישום נגד קבוצה של גברים הינדים אחרים שהואשמה באונס ורצח ילדה מוסלמית בת שמונה בצפון הודו. הם טענו כי הגברים הונו וכי הם בכלל חפים מפשע. במאי הוצתה למוות נערה שעברה אונס קבוצתי במזרח הודו על ידי אחד מתוקפיה אחרי שהוריה דיווחו על האונס למועצת הכפר המקומית.

ברחבי העולם קשה לנטר את העלייה או הירידה בשיעורי הפשיעה המינית, במיוחד משום שמקרים רבים לא מדווחים לרשויות אכיפת החוק. אבל בהודו, אמר מיטרה, שכיחות מעשי האונס הקבוצתי עלתה באופן ברור שעה שגברים מכפרים נידחים ובעלי עמדות מיושנות כלפי נשים מהגרים לערים הגדולות, המתקדמות יותר. שוטרת מקומית בצ'נאי סיפרה כי מדי שנה מוגשות בעיר - שנחשבת לאחת הגדולות בהודו ולביתם של מיליוני בני אדם - רק תלונה אחת או שתיים על תקיפות מיניות.

בימים האחרונים מתקשים עיתונאים בצ'נאי לקבל תגובות ברורות מבכירים בעיר באשר לפרשת האונס של הילדה בת ה-11. אולם ברחוב נשמעים קולות נחרצים יותר: "ההורים שלה לא דאגו לה מספיק", אמרה ססיקלה, תופרת בת 30 מצ'נאי, על קורבן האונס.

אחותה של הילדה סיפרה כי לפי המשטרה, שלושה מהגברים הודו כי אנסו אותה. בדיקות שנערכו לה בבית החולים אישרו כי היא עברה תקיפות מיניות וכן נמצאו אמצעים ששימשו לסימומה. אבל כמה ימים אחרי שנעצרו, סיפרה האחות, גברו ההתקפות נגד המשפחה, על חשבון תשומת הלב לפושעים. "הגברים האלה סחטו אותה, איימו לרצוח את אמה ולכן היא לא נפתחה בפניה. הצדק הוא חלק משמעותי כאן והאנשים רוצים שההורים יישאו באשמה", אמרה.

כתבו: קאי שולץ וסוהסיני ראג'

אל הידיעה בניו יורק טיימס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו