בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסכם היסטורי: רוסיה, איראן ושלוש שכנות חילקו ביניהן את הים הכספי ואוצרותיו

אזרבייג'אן, קזחסטאן וטורקמניסטאן חתמו על הסכם להסדרת החופים וקרקעית הים הכספי. גם לאחר חתימת ההסכם, סוגיות רבות שמעכבות את קביעת הגבולות נדחו למועד מאוחר יותר

תגובות
מנהיגי המדינות בפסגה בקזחסטאן, אתמול
Alexei Nikolsky/אי־פי

חמש המדינות הגובלות בים הכספי הגיעו אתמול (ראשון) להסכם היסטורי באשר לחלוקת שטח המים הגדול. מנהיגי רוסיה, איראן, קזחסטאן, אזרבייג'אן וטורקמניסטאן חתמו על ההסכם במפגש פסגה בקזסחטאן.

ההסכם קובע את הגבולות בין המדינות בים הכספי, שהוא גוף המים הפנים-יבשתי הגדול ביותר בעולם, ונועד להסדיר גם את חלוקת משאבי הנפט והגז הטבעי הפוטנציאליים. ההסכם קובע כי פני הים ייחשבו כשטח בינלאומי, בעוד החופים וקרקעיתו - ומשאבי הטבע שנמצאים בה - יחולקו לשטחים טריטוריאליים. על אף שההסכם קבע נוסחה להגדרת הגבולות החדשים, המשימה עשויה להעלות קשיים חדשים. 

עם נפילת ברית המועצות והיווצרותן של המדינות החדשות, הגבול האחד שהיה בינה לבין איראן השתנה, והמחלוקות לגבי אזורי השליטה של כל מדינה במים הבינלאומיים החדשים התעוררו. רוסיה, קזסחטאן ואזרבייג'אן חילקו ביניהן את השטח הצפוני של הים, אך בין איראן, טורקמניסטאן ואזרבייג'אן קיימות מחלוקות לגבי חלוקת השטח הדרומי בגלל מאגרי הנפט באזור.

רוסיה, שהשתמשה בים הכספי כאחד מבסיסי הכוח הצבאי שלה בלחימה במלחמת האזרחים בסוריה, התנגדה לחלוקת פני הים בין המדינות. איראן התנגדה להצעה לחלק את שטח הקרקעית בהתאם לרוחב קו החוף של כל מדינה, כיוון שקו החוף שלה הוא הצר ביותר. 

הפתרון, כך נראה, היה לשמור על ניסוח ההסכם מעורפל, ולדחות את הדיון על הנושאים הבעייתיים לעתיד. עוד נקבע כי מדינות שאינן גובלות בים הכספי לא יוכלו להציב בו כוחות צבאיים. 

הים הכספי - דלג

התנגדותה של רוסיה במשך כמעט שלושה עשורים להסדרת מעמדו החוקי של הים הכספי עיכבה עסקות כלכליות להובלת נפט וגז בין היבשות. בשנות ה-90 חברות נפט שאפו להעביר דרך הים צינורות גז מאסיה. רוסיה עצמה התנגדה ליצירת תשתיות נפט וגז חדשות בים הכספי כיוון שרצתה לשמר את צירי המסחר שהיו קיימים עוד מהתקופה הסובייטית. ארה"ב ניסתה ללחוץ על רוסיה לאפשר מסחר דרך הים הכספי, ותמיכתה של ברית נאט"ו בגיאורגיה במסגרת מאמצים אלו היתה אחד הגורמים למלחמה בין רוסיה לגיאורגיה ב-2008.

אך סביר שהסכמתה של רוסיה לדון במעמדו של הים הכספי ולפתוח אותו למסחר נובעת לא מלחצים מערביים, אמר שוטה אוטיאשווילי, חוקר בכיר בקרן רונדלי למחקרים אסטרטגיים בגיאורגיה. לדבריו, הסיבה היא דווקא התחרות עם סין ועם מדיניות "חגורה אחת. דרך אחת"  - ניסיונה של סין ליצור דרך משי מודרנית. בגלל המחסום שהוצב בים הכספי, דרכי המסחר ממרכז אסיה עברו במקום זאת דרך איראן, בתמיכת סין, הסביר אוטיאשווילי. כמו כן, הקשיים לייצא אנרגיה למערב הובילו מדינות במרכז אסיה להעדיף ייצוא לסין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו