בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שנה ל-MeToo

האתגר הבא: להוציא את MeToo מגבולות האליטה

תגובות
מחאה נגד גרירת הרגליים של המשטרה בטיפול בתקיפות מיניות במומבאי, באוקטובר. המחאה פרצה לאחר שחקנית בוליוודית התלוננה שתלונה שהגישה הסתיימה בלא כלום
Rafiq Maqbool/אי־פי

עם מלוא שנה ל-MeToo, הודו עדה לתופעה יוצאת מגדר הרגיל. נשים מבוליווד, מהמדיה, העיתונות, הבידור, הפרסום והאמנות מציפות את המדיה החברתית בהאשמות נגד גברים רבי עוצמה, מפרטות בזעם מצמית עד כמה נפוצות תקיפות מיניות, פגיעה והטרדה. עד כה פורסמו שמותיהם של כמה קומיקאים ידועים, שחקנים ועורכים, וכן פוליטיקאי בכיר, ובכל יום יוצאים לאור שמותיהם של גברים חדשים כטורפים מיניים.

הגילויים עצמם אינם מפתיעים. היסודות המאפשרים את הניצול לרעה הנרחב של כוחם של גברים מתקיימים לרוחב הודו: שיטת קאסטות ומעמדות מושחתת, המשולבת בפטריארכיה, הבנה לקויה של מהי הסכמה ומערכת משפט שסובלת מעומס יתר. אולם "הרגע" הזה עדיין מעורר תחושה יוצאת דופן, מכמה סיבות. 

ריה סינג סאוני
Benjamin Stewart

ראשית, המגוון הרחב של עדויות, מתקיפות מיניות קשות, דרך הפחדות ועד בריונות, מעידות עד כמה האונס, כפי שאמרה אודרי לורד, הוא הפעלה של כוח באמצעות מין. האיום באונס שימש להשאיר אותנו בבית, לשלוט במה שאנחנו לובשות ואיך שאנחנו מדברות, וכמה אנחנו שותות. במקום העבודה, הכוח הזה שימש להזכיר לנשים שאנחנו יכולות, בהינד עפעף, להפוך לאובייקט מיני ותו לא. ההאשמות המתפרסמות חושפות כיצד יוצרים גברים אווירה של ניצול מיני, הטרדה וטראומה ומשמשים אותן כנשק נגד נשים ולשליטה בהן.

שנית, נשים רבות עדיין חוות בעקבות MeToo תחושה של קתרזיס רב עוצמה, רגע שבו הן משיבות לעצמן את המרחב והשפה כדי לבטא את הזעם שלהן. רשת של סולידריות נחשפת: פסיכיאטריות ותרפיסטיות הציעו לניצולות תקיפות עזרה, ורשימת עורכות דין שנוצרה באמצעות חוכמת המונים ומציעה ייעוץ משפטי בחינם מופצת בטוויטר. 
לבסוף, ההאשמות הגיעו גם ל"עולם האמיתי": נכון ל-15 באוקטובר, שני עורכים בכירים התבקשו להתפטר, ויש קריאות לפוליטיקאי בכיר להתפטר.

שמונה נשים, מאבק אחד: סולידריות עולמית / מקסיקו ■ היוצרות התהפכו / אוסטרליה ■ ואז הגיעה הכנסייה / פולין ■ לפחות יש את דוקטור הו / בריטניה ■ לפני הוליווד / אוגנדה ■ המחסום נשבר / עזה ■ גופן של שחורות בסכנה / ארה"ב

לא ברור אם "הרגע" הזה יגדל לכדי "תנועה", כפי ששאלה העיתונאית ג'יה טולנטינו. בהודו, אין זו הפעם הראשונה שאונס, תקיפה מינית והטרדה מינית נדונים בציבור. התרופות המשפטיות לפשעים אלה קיימות ברובן. ב-2012 האונס הברוטלי ורציחתה של סטודנטית לרפואה בניו דלהי העלו את הודו על המפה הגלובלית כ"בירת האונס" של העולם. אמנם חייהן של נשים בהודו מאופיינים באיום מיני תמידי, אולם הסטטיסטיקה אינה תומכת בתואר המפוקפק, ותואמת פנטזיה קולוניאליסטית של הפרא האוריינטלי. המשפט ב-2012 הוביל לרפורמה במשפט הפלילי, שהוסיפה סעיפי עבירות חדשים הקשורים להטרדה מינית, ושינתה את ההגדרה של אונס ל"תקיפה מינית", ולא רק חדירה של איבר מין גברי. נשים במקום העבודה גם מוגנות תחת החוקים הקיימים. פסיקה של בית המשפט העליון מ-1990, וחקיקה שנעשתה בעקבותיה, קובעת כי כל מקום עבודה עם יותר מעשרה עובדים חייב שתהיה לו ועדת תלונות פנימיות לטפל במקרים של הטרדה מינית.

למרות קיומן של הגנות ותרופות משפטיות אלו, ההאשמות השנה מראות עד כמה מוגבלים החוקים בהרתעתם, או אפילו בענישה. ב-2017, כשנחשפו ההאשמות הקשות נגד הארווי ויינסטין, הכינו סטודנטיות הודיות, רבות מהן מקבוצות מודרות זה מכבר, רשימה בעזרת חוכמת המונים של גברים באקדמיה שהואשמו בהיותם "טורפים מיניים". ההאשמות נותרו אנונימיות, והרשימה שהופצה בקרב רבים יצרה פילוג בתנועה הפמיניסטית, שכן היו רבות שטענו שהיא מהווה ציד מכשפות. המתנגדות פירסמו הודעה המזהירה משיימינג ציבורי ללא הליכים משפטיים נאותים.

הבעיה היא שבהודו יש לרבים מגבלות בגישה למערכת הצדק, ורוב מקרי התקיפה המינית אינם מדווחים. זה קורה ברחבי העולם גם. תביעות נמשכות שנים, מתנהלות בצורה פשטנית, כמס שפתיים, ואינן נותנות מענה מספיק.

הטענות נגד רגע MeToo הנוכחי הן שהוא מוגבל לקהל דובר אנגלית המשתמש בטוויטר. לפלטפורמה הזו יש כוח, אבל גם חסרונות. השימוש האחיד בהאשטאג עלול לגרום להתעלמות מההבדלים בסיפורים השונים. 

עלינו לשקול כיצד צריך להפוך את MeToo לתנועה חוצת מגזרים בחברה, ולכלול את כל הדרכים שבהן נשים חוות הטרדה מינית. עובדות משק בית לא נהנות מהגנה משפטית רבה, ולרבות מהן אין אפילו חדר שינה משלהן. כיצד אפשר לאפשר להן להשמיע את קולותיהן וקולות אחרים במגזרים לא מאורגנים?

עלינו להבין כיצד ניתן להיענות לרגע הזה מעבר לתחומי המשפט והענישה. הבעיה לא תיפטר באמצעות התמקדות בתוקפים אינדיבידואלים, למרות שחובה לטפל בהם. מה שמאפשר תקיפה מינית והטרדה באופן נרחב הם מבני הכוח. כיצד ניתן לשנות מוסדות, לשנות את מבני הכוח? אנו זקוקים להציב בעמדות כח יותר נשים, טרנסיות, LGBTQ, אנשים מהקאסטות הנמוכות ומרחבי המעמדות בהודו. אם לא נשנה את הדרך שאנחנו עובדים, חושבים על כוח ומבנים, אם לא ניצור פלטפורמות שיאפשרו לקולות המודרים לספר את סיפוריהם, ואם לא נלמד להתמודד עם שאלות לא נוחות על איך שתיקתנו תורמת לתרבות המעניקה חסינות לתוקפים, MeToo תישאר מוגבלת לאליטה, ולרגע בלבד.

ריה סינג סאוני היא עורכת דין המתמחה בזכויות אדם, ועמיתה במרכז לזכויות אדם באוניברסיטת ניו יורק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו