בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מספר ההתאבדויות ביפן בקרב ילדים ונערים הגיע לשיא של 30 שנה

לפי נתונים של משרד החינוך היפני, 250 תלמידי בית ספר שמו קץ לחייהם בשנה החולפת - הנתון הגבוה ביותר מאז 1986. בין הסיבות שהותירו אחריהם המתאבדים: חשש מהעתיד ובריונות

7תגובות
תלמידים בבית ספר בטוקיו שביפן
בלומברג

מספר הילדים ובני הנוער שהתאבדו ביפן ב-2017 היה הגבוה ביותר בשלושת העשורים האחרונים - כך עולה מנתונים שפרסמה בשבוע שעבר ממשלת יפן. התאבדויות הן תופעה רווחת יחסית ביפן, אך בעוד שמספר המתאבדים הכללי הולך ופוחת, בקרב צעירים הוא עולה בהתמדה.

בשנה שעברה שמו קץ לחייהם 250 ילדים ונערים ביפן. לפי משרד החינוך בטוקיו, זהו המספר הגבוה ביותר מאז 1986. מומחים סבורים שהסיבות למעשה הן לחצים שחווים התלמידים בבית הספר ובריונות מצד חבריהם ללימודים.

מרבית הילדים והנערים היפנים ששמו קץ לחייהם לא הותירו אחריהם מכתב התאבדות. אלו שהסבירו את המעשה כתבו בדרך כלל שהסיבה היתה דאגה מפני העתיד והדרך שאליה יפנו לאחר סיום לימודיהם. גורמים אחרים להתאבדות היו בעיות במשפחה ובריונות.

תלמידי תיכון בשיעור התעמלות, יפן
בלומברג

בבדיקה ממשלתית נפרדת, שנערכה ב-2015, התברר כי מספר ההתאבדויות של ילדים גדל בצורה משמעותית ב-1 בספטמבר. בעקבות זאת הועלתה סברה שהתלמידים חשו את לחצי בית הספר בעוצמה רבה יותר אחרי חופשת הקיץ. לפי נתוני משרד הרווחה, התאבדות היתה אשתקד סיבת המוות העיקרית של בני נוער בגילאי 15–19.

התאבדות ילדים אינה תופעה ייחודית ליפן, אך מחלות נפש נחשבות שם לטאבו, וילדים ובני נוער הסובלים מדיכאון או מחרדה מתקשים לפנות לקבלת עזרה. "ביפן, יותר מאשר במדינות אחרות, ישנה סטיגמה לגבי בריאות הנפש", אמרה ויקי סקורג'י, מנהלת הקו החם ב-TELL, שירות המספק בטוקיו ייעוץ ועזרה בשעת משבר. "סביר יותר להניח שילד יסבול מבריונות מאשר ייעזר בשירותי סיוע, או יזכה להבנה מצד הוריו".

מומחים אחדים אמרו כי ילדים אינם נתמכים כיום על ידי משפחותיהם כפי שנתמכו בעבר, כשכמה דורות של אותה משפחה חיו יחד. מתכונת מגורים כזו איננה נפוצה כיום. "רשתות התמיכה בילדים נחלשות", אמר יושימוטו טקהאשי, פסיכיאטר ומרצה באוניברסיטת צוקובה. "כיום, אי אפשר לצפות לאותה תמיכה שהתקבלה בעבר מהמשפחות. איננו יכולים לצפות מהורים או מסבים להעניק את התמיכה שהם היו רגילים להעניק. ובמצב כזה הילדים נותרים לבדם".

מומחים מסבירים שבתי ספר אינם מצוידים לרוב בכלים המאפשרים להתמודד עם מחלות הנפש של תלמידיהם, ובאופן כללי אין מספיק ידע על מחלות נפש כאלה. יתרה מכך, "המורים עסוקים, ולא יכולים להיענות לצרכים של כל תלמיד ותלמיד", אמר יוקי קובוטה, מרצה לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת קיושו סנגיו.

לאחר התאבדותה של רימה קסאי, בת 13, בקיץ 2016 הודתה חטיבת הביניים באאומורי שבצפון יפן כי הנערה שמה קץ לחייה בגלל התעמרות בה. בדוח שפורסם לאחר ההתאבדות מסר בית הספר שכמה מהמורים ניסו להגיב על ההתעמרות, אך המצב "הגיע לקיצוניות משום שלא ננקטה אף פעולה מאורגנת".

לקריאת הכתבה בניו יורק טיימס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו