סין מענישה אנשים שמתנהגים לא יפה - וסינים רבים מתלהבים מזה

תוכנית דירוג האשראי החברתי נועדה לשפר את התנהגות האזרחים ולהדק את השליטה בהם ■ סינים רבים מעלים לרשתות החברתיות את הציון שקיבלו כהוכחה להתנהגותם החברתית הטובה - ואנשים שמתגוררים בערים אומרים: זה מונע פשיעה

רועי סמיוני
רועי סמיוני
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מצלמות אבטחה במסדרון המחבר שתי תחנות רכבת בבייג'ין, בחודש שעבר
מצלמות אבטחה במסדרון המחבר שתי תחנות רכבת בבייג'ין, בחודש שעברצילום: Andy Wong/אי־פי
רועי סמיוני
רועי סמיוני

"פסילה אחת, הגבלה בכל מקום" – כך נכתב בדו"ח של מרכז המידע הלאומי של סין לאשראי ציבורי. מסמך זה, שפורסם בשבוע שעבר, מפרט כיצד סין מנעה מ–17.5 מיליון נוסעים "בעייתיים" לקנות כרטיסי טיסה. בחלק אחר של המסמך נכתב כי על 5.5 מיליון אזרחים נאסר לרכוש כרטיס רכבת. איסורים אלו, כמו איסורים נוספים, הוטלו על אזרחים שהוכנסו לרשימות שחורות בשל "עבירות חברתיות", כחלק ממערכת דירוג האשראי החברתי בסין. למערכת זו מטרה מוצהרת – לשפר את התנהגות האזרחים, ומטרה נוספת - להדק את השליטה בהם.

"עבירות חברתיות" נעות מהימנעות מתשלום מסים או קנסות לפרסום מידע שגוי ושימוש בסמים. עבירות פעוטות יותר כוללות שימוש בכרטיסים שפג תוקפם, עישון ברכבת, טיול עם הכלב ללא רצועה או השלכת בדל סיגריה ברחוב.

ראש תוכנית אסיה באוניברסיטת בר אילן, ד"ר מיכל זלצר־לביד, הסבירה בשיחה עם "הארץ": "השלטון קורא לכך 'מערכת אמון' – איך אתה כאזרח הופך חיובי יותר". לדבריה, "המדינה נותנת ניקוד לאזרחים, וכתוצאה מכך עשרות מיליוני בני אדם פועלים לשפר את הדירוג שלהם כדי לזכות בהטבות". המערכת החלה לפעול ב–2014 וסין הודיעה שתרחיב אותה לכלל חלקי המדינה עד שנת 2020, הוסיפה המומחית, אך כבר עתה, לפני שהמערכת מתחילה לפעול בגרסתה הסופית, ניתן לחזות בהשפעתה כשסינים רבים מעלים לרשתות החברתיות את הציון שקיבלו כהוכחה להתנהגותם החברתית הטובה.

את הרציונל מאחורי התוכנית הסבירה זלצר־לביד כך: "סין היא מדינה טוטליטרית שרוצה לאחד את כל הנתונים בידיה בתוכנית שנועדה להפחית שחיתות ולמנוע הונאות". דוגמה לכך היא אזרחים שלא משלמים דו"חות, או בעלי מקצוע שלאחר שמתלוננים נגדם נעלמים וצצים במקום אחר. את כל האנשים האלו, מסבירה זלצר־לביד, מערכת דירוג האשראי כבר תדאג להעניש. "הדירוג מזוהה עם מספר תעודת הזהות שלך", אמרה, "יש מקל שמגיע בצורת עונשים, ויש גם גזר, כלומר מי שהדירוג שלו טוב יקבל הטבות במסים. זה יכול אפילו להשפיע על בני משפחה – למשל על רישום של ילדים לבתי ספר. אם התנהגת לא יפה, ייתכן שייאסר על ילדיך ללמוד במקום מסוים".

לדברי זלצר־לביד ישנה סיבה נוספת לקיום התוכנית: "סין מנסה לייצר מראית עין שהיא רוצה ליצור חברה בטוחה יותר. המטרה המוצהרת שלה היא מלחמה בקיצוניות, בין היתר איסלאמית". הבעיה הגדולה בדרך פעולה זו היא מידת החדירה של המדינה לחיי האזרחים, בפרט אוכלוסיות שסומנו על ידי השלטונות וכעת החברים בהן מאופיינים כ"בעייתיים" – האויגורים המוסלמים לדוגמה. זלצר־לביד הסבירה: "ב-2017, קודם למעצרים ההמוניים של האויגורים ושליחתם למחנות חינוך מחדש, הסינים ערכו פיילוט שבמסגרתו שלחו שוטרים עם רשימות ראשוניות, שנועדו לבדוק מיהם אותם גורמים עוינים שהמדינה רוצה לעקוב אחריהם. לאחר מכן החלו לעצור את האויגורים". בדברים אלו התייחסה המומחית לרדיפה המתמשכת של בני המיעוט המוסלמי במערב המדינה – קמפיין שארגוני זכויות אדם מתחו עליו ביקורת חריפה.

זלצר־לביד הוסיפה ש"גם תחת שלטון מאו פעלה שיטה לדירוג מעמדות חברתיים לפי המצב הכלכלי של המשפחות. כל אזרח קיבל מעמד, שליווה אותו שלושה דורות. גם אז אי אפשר היה לנוע לשום מקום ללא אישור מפלגת השלטון. כיום מדובר בשליטה עם היבטים יותר מודרניים וטכנולוגיים – ניסיון לפקח על כל האוכלוסייה כדי שלא תצא משליטה". ואכן, לפי הערכות שפורסמו בחודש יולי האחרון, סין התקינה עד כה 200 מיליון מצלמות אבטחה – פי ארבעה מאשר בארה"ב.

בשל אופיה הסמכותני של סין, לחוקרים אין גישה חופשית לנתונים הנוגעים למערכת האשראי החברתי. זלצר־לביד מסבירה שידוע שיש שביעות רצון גדולה בקרב הציבור. אך לא כולם רואים את המצב באופן זה. צ'אנג (שם בדוי) אמר ל"הארץ" כי הוא מאמין ש"יש הרבה סינים שלא אוהבים את המצב, אבל הם לא מדברים על זה". עם זאת, הוא הוסיף כי "תוכנית דירוג האשראי לא מורגשת מאוד ביומיום". "סין היא מדינת ענק. ברור שתמיד יש פה פיקוח והרשויות יודעות הכול עליך, אבל אנשים לא מדברים על זה. מדובר בעוד בלון ניסוי שהשלטונות שלנו מפריחים לאוויר", הסביר.

יעל עינב, ישראלית שמתגוררת בשנחאי ועוסקת בפיתוח עסקי בסין, מצביעה על צדדים חיוביים בתוכנית. "כשהולכים בסין ברחוב, גם בלילה, יש תחושת ביטחון גדולה. בערים הגדולות אין כמעט פריצות לבתים", אמרה ל"הארץ". "אנשים מחוץ לסין לא מעריכים את מה שקורה כאן", הוסיפה, "אבל למשפחתי ולי זה שווה את הכול. הילדות שלי חוזרות בלילה ואני לא דואגת לרגע, גם כשהן מסתובבות בקצה השני של העיר או באיזה חור. אני לא פוחדת שיקרה להן משהו".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ