בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקרים סבורים שהפסולת במומבאי מושכת עשרות אלפי פלמינגואים

מאז שנות ה-80 נודדים לעיר הגדולה בהודו להקות פלמינגו במספרים עצומים, בעיקר למפרץ שאליו מוזרמים שפכים לא מטופלים. חוקרת: "זו תופעה מוכרת בטבע, שהפסולת של מין אחד משמשת מאכל למין אחר"

תגובות
להקת פלמינגו מעופפת מעל העיר נבי מומבאי בהודו, באוקטובר
K K Choudhary / The Times of Ind

התיירים שמתקרבים בספינה לתיין קריק, מפרצון שמבודד את העיר מומבאי מהיבשת ההודית, עומדים נרגשים על הסיפון ומתבוננים בדריכות במים. הם מחפשים את הכתמים הוורודים שלשמם באו לכאן — עד שהם מזהים מאות פלמינגואים דגים במים הירקרקים העכורים. ואז, כמעט בבת אחת, הציפורים ממריאות אל השמים. "הם תמיד נשארים ביחד", אומר פרתאמש דסאי, שמארגן סיורים לתצפית על הציפורים בעיר מזה שבע שנים. "זהו מין חברותי ביותר".

הפלמינגואים מתקבצים בעיר הגדולה ביותר בהודו במספרים עצומים. בספירה שנערכה בינואר השנה נספרו 120 אלף פרטים — פי שלושה מהמספר הגבוה ביותר שנמצא זה יותר מארבעה עשורים. "פלמינגואים החלו לנדוד למומבאי בשנות ה–80 וה–90", אומר רהול קוט, מנהל האגודה להיסטוריה של הטבע במומבאי (BNHS), אחד המוסדות המדעיים הוותיקים ביותר בהודו. "לפי התיעוד, מאז נע מספרם בין 30 אלף ל–40 אלף בעונה".

עופות פלמינגו בגן החיות באנטוורפן שבבלגיה, אתמול
FRANCOIS LENOIR/רויטרס

במאי האחרון ערכה האגודה את הסקר הרשמי הראשון שלה בתיין קריק, במסגרת מחקר בן עשר שנים על עופות מים. קוט סבור שמוקדם מדי לקבוע מה הסיבה לזינוק החד במספר הפלמינגואים, אך נראה שהתופעה קשורה לזיהום בבית הגידול שלהם. לתיין קריק מוזרמים שפכים לא מטופלים מבתים וממפעלים תעשייתיים מהעיר, ואחד האתרים הטובים ביותר לצפות בלהקות גדולות של פלמינגו במומבאי נמצא סמוך למתקן טיהור השפכים של הפרבר שלה בהאנדופ.

"זו תופעה מוכרת בטבע, שהפסולת של מין אחד משמשת כמאכל למין אחר", אומרת דבי גואנקה, ממנהלות BNHS. "השפכים במפרצון מעודדים צמיחה ביולוגית של אצות כחולות־ירוקות, שמשמשת מזון לפלמינגואים". סונג'וי מונגה, חוקר טבע ומחבר ספר על הציפורים במומבאי, אומר כי ייתכן שהמים במפרצון הגיעו "למה שניתן לכנות רמות מושלמות של זיהום". לדבריו, "ייתכן שהפסולת שהוזרמה לאורך השנים על ידי המפעלים במפרץ סיוארי גרמה להתחממות המים. רמות החנקה והזרחה במימי המפרצון מתאימות בדיוק לצמיחה מהירה של אצות".

אף שמונגה מודאג מהרמות הגבוהות של הזיהום, הוא אומר כי אם בית הגידול לא היה מזוהם היה נמנע מהפלמינגואים מזון והדבר היה מביא להסתלקותם. "התופעה הזאת מכונה טבע־קצה. כאן הטבע הפראי משתלב עם השפעת האדם, ויש מינים של בעלי חיים שמשגשגים במצב שנוצר. זו חרב פיפיות". מונגה גם סבור שתנאים דמויי בצורת בביצות של מחוז קוץ' שבמדינת גוג'ראט הם הסיבה לכך שפלמינגואים רבים כל כך נדדו למומבאי.

עם זאת, לנוכח השינויים המהירים בעיר, הפלמינגואים כבר נאלצים לעבור למקומות אחרים. בביצות אוראן, אחד המקומות שנודעו כאתר עם ריכוז של פלמינגואים רבים, הוכרז על הקמת שדה תעופה חדש. בינתיים, בנייתו של Mumbai Trans Harbour Link — גשר באורך 22 קילומטרים באזורי מנגרובים וביצות שיגיע עד לעיר נאבי מומבאי — יביא לכך שהפלמינגואים לא יוכלו להתקבץ במספרים גדולים כאלה במפרץ סיוארי, ששוכן בין תיין קריק לים הערבי. בחודש שעבר ניתן אישור למעבר רכבת מהירה דרך בית הגידול המוגן שבמפרצון.

לדברי גואנקה, המשך הזרמת שפכים ופסולת למפרצון בסופו של דבר תדחוק את הפלמינגואים משם. "השלכת שפכים ופסולת בנייה במפרצון גורמת להתפשטות הביצות והמנגרובים שמסביב", היא אומרת. "כרגע המצב הזה נפלא מבחינת העופות, אבל המשך ההתרחבות תוביל להתייבשות המפרצון. ואז לא יהיו יותר מנגרובים וביצות — ובוודאי שלא יהיו כאן פלמינגואים".

לקריאת כתבתה של פאייאל מוהטה בגרדיאן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו