בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלי מחשופים, קעקועים או עגילים לגברים: הצנזורה בסין הכריזה מלחמה על הכיף

תכנים שהיו מקובלים עד לפני שנים מעטות נאסרו במאמץ להעלים ערכים הדוניסטיים. המפלגה הקומוניסטית מבקשת להחדיר "ערכי ליבה סוציאליסטיים", וכך מוטלת על מבוגרים צנזורה שמותאמת לבני 12

9תגובות
שערו הוורוד של כוכב פופ סיני (מימין) מצונזר בעזרת ציור. מתוך תוכנית בערוץ CTi news
צילום מסך

סין שוב הכריזה מלחמה על הכיף, והפעם על הועלו הכוונת עגילים לגברים. באחרונה טשטשו הצנזורים הסינים את תנוכי אוזניהם של כמה כוכבי פופ מקומיים בטלוויזיה ובאינטרנט, שמא הפירסינג והתכשיטים שהם עונדים ישמשו דוגמה נשית מדי לצעירים בסין. החרם הזה עורר לא מעט הרמות גבה ובדיחות, אבל הוא מוכיח היטב את התערבותה המוזרה של המפלגה הקומוניסטית בחייהם של אזרחי סין, אפילו כשמדובר בזוטות.

לא רק מעגילים אצל גברים מסתייגים הצנזורים הסיניים. שחקני כדורגל נדרשים ללבוש חולצות ארוכות שרוולים כדי לכסות את כתובות הקעקוע שלהם. בכינוס ססגוני של משחקי מחשב, נשים מחופשות נדרשו להקטין את מחשופיהן. ובמוזיקה, ראפרים רשאים לחרוז רק על שלום והרמוניה.

תמונות של עגילים שצונזרו מאוזניהם של ידוענים סינים - דלג

ה"ניקוי" הזה מעורר את זעמה של ראי פאן, סטודנטית בת 22 מאזור גואנגשי שבדרום סין. כמה מהסרטים האמריקאיים והדרום קוריאניים החביבים עליה נעלמו מפלטפורמות הסטרימינג המקומיות. מה שחמור יותר מבחינת ראי הוא שחבריה נראים אדישים ואינם מוכנים לשמוע שום דבר שמריח מביקורת כלפי השלטון. הוריה הם עובדי מדינה ואמרו לה שעדיף ממילא שלא תצפה בסרטים כאלה. זה אומר שהצנזורה משיגה את יעדה. "שליטה ובקרה מעין אלה נועדו להבטיח שלכולם יהיו אותם ערכים מקובלים", אמרה ראי. "כך יהיה קל יותר לשלוט בנו".

באחרונה מתרבים הצעדים שנוקטת המפלגה הקומוניסטית להחדיר מה שהיא מכנה "ערכי ליבה סוציאליסטיים", דוגמת פטריוטיות, הרמוניה ודרך ארץ. תכנים שמפארים סגידה לכסף, הדוניזם ואינדיבידואליזם מועלמים. חומרים שהיו מקובלים עד לפני שנים ספורות כבר אינם קבילים. בתוך שנים אחדות צפוי הדור הנוכחי לראות יותר חומרים מסוננים לעומת הדור המבוגר ממנו בחמש שנים בלבד.

מכיוון שהצעירים האלה לא ידעו את מה שהם לא יודעים, הם יהיו מן הסתם קשובים יותר לדוקטרינת המפלגה ויהיה קל יותר לשלוט בהם. "כדי לטפח דור חדש שיעמיס על כתפיו את האחריות של התחדשות לאומית, עלינו להיאבק בשחיקה שנובעת מתרבות מגונה", כתבה סוכנות הידיעות הרשמית שינחואה בפרשנות שהתפרסמה ב–2018, שבה הובעה ביקורת על מי שכונו האלילים הצעירים הנשיים של סין. "וחשוב מזה: עלינו לטפח תרבות נעלה".

נשיא סין שי ג'ינפינג נואם בקונגרס המפלגה הקומוניסטית בבייג'ין, החודש
AFP

כמו באינטרנט בכל מקום בעולם, הקהילה המקוונת הסינית עשויה לרדת לתכנים גסים ומכפישים. הקשיחות של סין עשויה להישמע מושכת לאמריקאים מתוסכלים בגלל מה שפייסבוק, טוויטר ויוטיוב מרשות לפרסם אצלן. אבל סין מקצינה זאת עד כדי כך שקיימת סכנה שתהפוך את תרבותה לילדותית. היא חסרה מערכות לסיווג תכנים, כמו המערכת המסווגת סרטים למבוגרים בלבד או מתאימים לצפיית ילדים. לפיכך, הכול צריך להיות מתאים לצריכה של ילד בן 12.

לדוגמה, ב"משחקי הכס", הנצפית בשירות סטרימינג מקומי, נחתכו כל סצנות הסקס. לכן חלק רב מהעלילות בסדרה בלתי מובנות, שכן לא אחת האקספוזיציה שלהן מבוססת על מערכות של יחסי מין. תעשיית הקולנוע הסינית הלבישה בשמלה שחורה את גופה העירום של סאלי הוקינס כש"צורת המים" הוקרן בבתי הקולנוע. סצנות אכזריות בקרב הסופי בין לאונרדו די קפריו לטום הארדי ב"האיש שנולד מחדש" נחתכו, כמו גם מראה העירום החטוף והתוכן ההומוסקסואלי ב"הספר הירוק".

צנזורה אינה דבר חדש בסין. במשך תקופה מסוימת, הסיעה השמרנית של המפלגה הקומניסטית ניהלה קמפיין נגד "זיהום רוחני". בשנות ה-80 התנגדה המפלגה למוזיקת פופ, למכנסיים מתרחבים, לפרמננט בשיער, לסיפורי אהבה ואפילו לנשיקות. ואולם בארבעת העשורים שלאחר מכן זכו הצופים הסינים בחופש ביטוי רב יותר. לפיכך, בעיני סינים צעירים, הדיכוי החדש המופעל על אמצעי הבידור מעורר חששות, גם אם הוא מופנה לעתים אל מטרות נמוכות מצח וגסות.

כרזה של הסרט "רפסודיה בוהמית" בבית קולנוע בבייג'ין, השבוע
AFP

לפני שנתיים החלו גופי השידור והסטרימינג לטשטש קעקועים. סדרת בילוש טשטשה גופות ודם. אשתקד עברו לטשטש שיער אסוף בזנב סוס אצל גברים. כיום רואים כל כך הרבה טשטוש באינטרנט הסיני שהדבר כבר קיבל מונח משלו: "פסיפסים כבדים". "אם אמן שבחר לצבוע את שיערו, לעשות כתובות קעקוע, לענוד עגילים ולהתהדר בקוקו יופיע בתוכנית בידור, מה יישאר על המרקע?" נאמר בבלוג "מפקח תיאטרון מספר 3" העוסק בתחום הבידור. לפני שנתיים, ציין הבלוג, אמן כזה היה נחשב נורמלי לגמרי.

לתעשיית הבידור אין ברירה אלא לשתף פעולה. אשתקד סגרו הרגולטורים יותר מ–6,000 אתרים ויותר משני מיליוני חשבונות מקוונים וקבוצות ברשתות החברתיות. הנסיגה בחופש הביטוי בבידור ובתרבות מזעזעת סינים בני דורות קודמים. ליאנג וונדאו, סופר מהונג קונג, פרסם מאמר ובו כתב שלא היה עולה על דעתו שבעידן המודרני, בני העם הסיני עדיין ייאלצו להיאבק בפערים בתרבות ובאמנות כמו לפני עשרות שנים. "כשאנחנו רואים את זה, אנחנו לא יכולים אלא להיאנח בייאוש", כתב.

לכתבה של לי יואן בניו יורק טיימס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו